ביום ראשון שעבר התפרסם ב"הארץ" מאמר דעה במסגרת יום המודעות לפרשת ילדי תימן. ביום שלישי של אותו השבוע התפרסם שם מאמר תגובה שלי.
אני מפרסם כאן את הנוסח שאני שלחתי להם, שאני חושב שתואם כמעט לחלוטין את זה שפורסם, מלבד הכותרת, שבה הארץ בחרו בכותרת שונה ו"תוקפנית" מזו שאני הצעתי.
גם בשם כאב הטרגדיה של המשפחות, אין לדרוס את האמת / אבשלום בן צבי
עובדת "הארץ" פרסמה תגובה למאמר של גנז המדינה יעקב לזוביק, שבה היא מאשימה אותו שהארכיון לא נייטרלי, שמסמכים הוסתרו, ושהיא לא מצאה בארכיון שום מידע על אחיו של סבה, ילד שנעלם בשנות ראשית המדינה. לי היתה דרושה בערך שעה של חיפוש אינטרנטי בשביל למצוא בארכיון את התיעוד לגבי הילד, ולשמחתי הארץ היו מוכנים לפרסם את מאמר התגובה שלי. מכיוון שהארץ רוצים קצת בלעדיות על תכנים שהם מפרסמים, המתנתי קצת עם הפרסום כאן, אבל עכשיו אתם יכולים לקרוא את הדברים (כולל תיקון טעות שנפלה בהם במקור). אני אשים כאן את הנוסח שאני העברתי להארץ, שפורסם בעריכה קלה בלבד.
ארבעה דברים שהצטברו אצלי בימים האחרונים ונראו לי שמצדיקים תשומת לב: משהו מועיל שמצאתי באתר הירוד של "העוקץ", משהו ירוד שמצאתי באתר של "הארץ", טורים מעניינים של כותבים ערבים שמצאתי ב"ממר"י", ועדות מדה-מרקר על כך שבבנק הפועלים (עוד פעם) מתנהגים כמו נוכלים.
פרסום חלק מתמלילי שיחות של הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי ומקורביו חושף את ה"פוליטיקה" שאופפת את העבודה בדרגים הגבוהים של הצבא, משרד הביטחון והתקשורת. לא פחות חשוב מכך, הוא רומז לפוליטיקה האמיתית שהיא הכוח המניע שמאחורי ה"פוליטיקה". החלק המעניין באמת לקראת הסוף. מי שחסר סבלנות לקרוא הכל, עדיף שידלג ישר לשם (הדגשתי כדי שיהיה קל למצוא).
בשנת
פעם נהגתי לקרוא את הטורים של גדעון לוי את עמירה הס ב"הארץ". כשהם עסקו בהבאת עדויות מחיי היום-יום של הפלסטינים, היה אולי בדברים ערך (הגם שניתן וראוי היה להטיל ספק באמינות העדויות). אבל ככל שהם מנסים להסביר את המציאות, נחשף ההיגיון או מערכת הערכים העקומה שלהם. טור של עמירה הס לדוגמא.
רשומה על תסביך חיפוש המנהיגות של השמאל קל הדעת – עוד תובנה בעקבות תוצאות מערכת הבחירות האחרונה ליו"ר מפלגת העבודה.
עמדת תצפית 