עזה במבט רחב

אחרי עוד "סבב" לחימה ושיגורים קצר, במקביל לשיחות על הסדרה ארוכת טווח, חשבתי לכתוב משהו שמסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר (ובנקודות). 

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בנון עם טאוב ועוד טאוב

דברים ששווה לשים אליהם לב בשני דברים של גדי טאוב שהתפרסמו בהארץ. ושווה לשים אליהם לב למרות שחברים שלי שלמדו ולימדו בחדווה את ההגות של טאוב כשביקרה בחריפות את הפוסט-מודרניזם מבקשים להחרים את כתביו כאשר הוא מבקר את הליברליזם של פוליטיקת הזהויות (ובעיקר כשהוא לא מקבל את העמדה הרווחת של הליברליזם הזה בנוגע לזנות). אבל מה לעשות שלביקורת הזו יש כמה טענות רציניות מאוד?

להמשיך לקרוא

המלצת קריאה – ירושלים

בתור אחד שיש לו חיבה למידע מהשטח שמתחבר גם לפרספקטיבות רחבות, שמחתי למצוא כתבה נרחבת ומאמר נרחב שסוקרים את המציאות והתהליכים שעוברים על מזרח ירושלים, מנקודת מבטו של יועץ ראש העיר לענייני ערבים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: שוב חלב

כרגיל, האוצר ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לקפיטליזציה של שוק החלב, וכרגיל, התקשורת הקלקלית עוטפת את זה בשקרים המוכרים על יוקר המחיה (או כמו שתמר בן יוסף כינתה את זה בצדק – זילות המחייה).

להמשיך לקרוא

תשעה באב ציוני

רשומה זו מבוססת בעיקרה על פוסט שפרסמתי בפייסבוק* בשנה שעברה.

בשביעי באוקטובר 1973, כשמשה דיין דאג להפיץ למי שצריך להפיץ את הידיעה על כך שהתריע ש"הבית השלישי בסכנה", לכל אדם בישראל, וגם לכל מי ששמע על הסיפור מאז, היה ברור על מה הוא מדבר. היה ברור למרות שעל הר הבית עמדו עדיין מסגדי עומר ואל-אקצא. היה ברור כי מנקודת המבט הציונית, הבית השלישי הלך והוקם במהלך שהחל במחצית השניה של המאה ה-19 והולך ונמשך עד ימינו, וקיבל חותמת רשמית ב-ה' אייר ה'תש"ח עם יצירת הריבונות היהודית הרשמית. למי שצריך תזכורת, מנורת המקדש החדש כבר ניצבת, עצומה, במקום המיועד לה: בליבה של ירושלים, על הקו הישר המחבר את המשכן, משכנה של כנסת ישראל, עם בית הדין הגבוה לצדק. להמשיך לקרוא

מתי תשעה באב?

תשעה באב, על זה אין מחלוקת, הוא יום צום לזכר חורבן בתי המקדש, למרות שקרו בו עוד שלושה דברים רעים לאבותינו. אבל מאיפה הופיע תשעה באב?

מלכים ב':

(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יהוה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־כָּל־בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ:

ובכן, ייתכן ששמתם לב כאן לדבר מביך. לפי ספר מלכים ב', כתוב במפורש שבית יהוה נשרף ב-ז' באב להמשיך לקרוא

יחצ"נות במקום עיתונות, וגזענות עדתית חוקית

כתבתי כבר בעבר שאחת החולשות של התקשורת היא הפיכתה מגוף שאמור לברר את האמת ולדווח לציבור לגוף שמתווך לציבור את העמדות הסותרות של שני הצדדים, כפי שהובאו בפניו, בשם איזשהו איזון. זה במקרה הטוב, שבו היא לא בוחרת צד. במקרה הרע, היא פשוט מייח"צנת טענה חד-צדדית, תוך התעלמות מהאחריות לבחון אותה. היום אביא דוגמה למה שקורה כאשר כתב בוחר שלא לתחקר את היח"צן שממנו קיבל תוכן. ואם אנחנו כבר כאן, אציג דוגמא לאפליה עדתית שמוסדה לפני שבועות בחוק מדינה רשמי. 

להמשיך לקרוא

כך עושים תעמולה בקלקלון – התוכנית של השוק החופשי

כך עושים תעמולה פסבדו-כלכלית: יש לך שיחה (מעניינת) עם עובד ציבור שאומר משהו שלא מסתדר עם התיאולוגיה של המערכת? שים באינפוגרפיקה מסר הפוך.
שימו לב לכתבה הזו של מירב מורן בכלכליסט. בתוך הכתבה אומר אדריכל העיר חולון [ההדגשות כאן ובהמשך הן שלי]:
היו כאן כבר התקדמויות של תמ"א 38. הקבלנים כבר השלימו חתימות והגישו תוכניות לעירייה, הזמנו אותם אלינו ואמרנו להם: 'חכו רגע, עצרו, אתם תקבלו יותר וגם העיר תרוויח הרבה יותר'
[…]עשינו בעירייה בדיקת 'עסקים כרגיל' — מה קורה אם לא מתערבים, ומצאנו שהתמ"א תוסיף בין 600 ל–1,500 יחידות דיור חדשות בשכונות הוותיקות. המשמעות עצומה, זה עוד ארבעה גני ילדים ועוד בית ספר יסודי אחד לפחות. אז כמות המגורים מוכפלת וזה טוב, אבל אין שטחים ומבני ציבור איכותיים, אין חיבוריות בין רחובות, וכורתים המון עצים לטובת חניונים עיליים. התוכנית שלנו מציעה במקום תוספות ספורדיות, הוספה מנוהלת שתניב 2,000 יחידות דיור עם 15 אלף מ"ר לפונקציות ציבוריות כמו קופת חולים, גני ילדים, מרכז ספורט וחוגי ערב. השטחים הציבוריים יהיו מתחת לבנייני מגורים גבוהים על השדרה, שיחויבו בקומת קרקע פעילה בחזית לרחוב, ושם יהיו הפונקציות הציבוריות.
"הרווח כפול 

להמשיך לקרוא

סילופים, מניפולציות ועידית בן-שימול

במוצאי השבת האחרונה (23.6.18) שודרה ב"חדשות השבת" של ערוץ  "כאן 11" (מה שהיה פעם הערוץ הראשון) כתבה של עידית בן-שימול – שחתומה גם על התחקיר לכתבה – לרגל יום המודעות לפרשת ילדי תימן (אשתמש כאן בשם מקוצר ולא בשם הארוך הפסבדו-פוליטקלי-קורקט המקובל שטבע משולם). מלבד פתחון דברים לפעילים מרכזיים בהפצת עלילת החטיפה הממסדית, כללה הכתבה שבע טענות קונקרטיות. בחינה ביקורתית שלהן מגלה שבנוגע לכולן הפעילה בן-שימול על הצופים הטעיות, מניפולציות או סילופים בוטים, או שהיתה קרבן לכאלה בעצמה – מה שמטיל סימן שאלה גדול בנוגע לכשירותה כתחקירנית וכעיתונאית הזוכה לבמה שכזו. ובכן, לבחינת הטענות:

להמשיך לקרוא

מכונית אמריקאית הופיעה – הבעיתיות של עדויות מאוחרות

בתור מי שמכשיר את עצמו למקצוע ההיסטוריון, ואני מבין שהדבר דומה גם לגבי משפטנים, אני יודע להגיד שעדות של אדם, ובודאי אם נמסרה ממרחק הזמן, נחשבת למקור מידע בעייתי מאוד. אמינותה נחשבת לנמוכה ביחס לתיעוד שוטף בן-הזמן, שנעשה למטרות עבודה ולא למטרות תיעוד. בתקופה האחרונה נתקלתי במקרה שמתאים כדי להדגים את העניין. להמשיך לקרוא