התמורה הגדולה – הסחר בימי הביניים

רשומה רביעית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק החמישי סוקר פולני את התהליך הלא ספונטני שבו הפך השוק ממוסד שולי לדפוס מארגן חברתי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – חברה שאינה מבוססת שוק

רשומה שלישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק הרביעי מציג פולני את האבחנה שבחברות הטרום מודרניות, השוק לא היה מוסד מרכזי, והפעילות הכלכלית הוסדרה באמצעות דפוסים ומוסדות חברתיים, שונים באופן יסודי מאלה שביסודה של כלכלת השוק. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – המפתח הוא קצב השינוי

רשומה שניה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק השלישי מציג פולני את אחד הרעיונות המקוריים (לפחות בספקטרום שאני קראתי) והחשובים ביחס למהפכה התעשייתית, וההתקדמות הכלכלית בכלל – הבעיה היא לא בעצם השינוי כמובן, אלא בקצב השינוי. ייתכן השינוי עצמו הוא חיובי. אלא ששינוי מהיר מידי יוצר נזקים גדולים מדי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה: הקשר הכתיבה – הסבר המשבר

רשומה ראשונה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). אפשר לראות ברשומה הקודמת הזו מעין מבוא לסדרה.  גם רעיונות נוצרים, מתגבשים ומתפרסמים בתוך הקשר היסטורי מסויים. במקרים רבים, מעניין לשים לב, ברקע הקריאה, גם להקשר ההיסטורי שבו נכתבו הדברים, מכיוון שכל דבר נוצר בתוך הקשר – כולל ספרים.

להמשיך לקרוא

העולם כשוק, העולם כקזינו

לפעמים אני מתרשם שנקודת המבט של דוברי הליברליזם הכלכלי היא של אנשים שרואים את כל העולם כשוק (שלא לומר קזינו). כלומר, הם רואים את כל העולם מנקודת מבטו של הסוחר בשוק (המשוכלל, כמובן, לא דווקא שוק ממשי). היה נדמה לי שזכרתי גם אמירה דומה של מרקס, אבל לא הצלחתי לאתר אותה.

צילום: KMJ. רשיון CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

האם הציונות היא אימפריאליסטית? תשובה משנת 1936

לפני זמן נתקלתי בספר Jews and Arabs in Palestine: Studies in a national and colonial problem, קובץ מאמרים שערך אנצו סרני בזמן שליחותו לארה"ב ויצא לאור בהוצאת "החלוץ" בניו-יורק בשנת 1936. אחד המאמרים בספר נקרא ?Is Zionism imperialistic, שנכתב על ידי חיים גרינברג, ופורסם במקור ב-Jewish Frontier, New York, January 1936. המאמר מציג כיוון מחשבה מקורי ומעניין, אז מצאתי לנכון לתרגם אותו לעברית, ולהביא כאן קטעים מתוכו. השנים שחלפו מאפשרות לנו כמובן פרספקטיבה אחרת על הדברים, במיוחד מכיוון שהמאמר מתמודד עם הלאומיות הפאן-ערבית, ולא עם הלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית, שהיא כיום הזרם הדומיננטי יותר (למרות חולשתה הבולטת וליקוייה העמוקים של הלאומיות הפלסטינית). אבל אני חושב שההגיון עדיין מעניין, ובהיפוך מסויים, הוא יכול להיות רלוונטי דווקא לשאלת הריבונות הישראלית הקיימת והנשאפת (לפחות בידי זרמים מסויימים) על חלקים מארץ ישראל בימינו.

פתיחת המאמר כפי שהוא מופיע בספר.

מכאן והלאה, ציטוטים מתוך המאמר:

להמשיך לקרוא

העדויות שעל קרטוני החלב: היסטוריה, זכרון ואמנות

לפני מעט יותר משבועיים הוצג במסגרת תערוכת הבוגרים של בצאלאל פרוייקט גמר בתקשורת חזותית שיצרה קשת כהן, בשם "1,053". כהן סידרה במדפים לאורך קיר שלם 1,053 קרטוני חלב, שכל אחד מהם מייצג מקרה של היעלמות שנחקר במסגרת שלושת גופי החקירה הראשונים שעסקו בפרשת ילדי תימן וגו'. על כל קרטון הודפסו שם הילד והוריו, לצד עדויות שנמסרו מהוריהם. בפוסט שפרסמה כהן היא כתבה:

חילצתי מתוך כל דו״ח את המילים שזועקות את המחדל וצבעתי בהן קרטוני חלב כמספר הילדים. […] אני לא מבקשת להכריע בין העמדה שטוענת לחטיפה ממסדית לבין זו שטוענת לאי-סדר מצער של מדינה בראשיתה, אני מבקשת להשמיע את קולן של משפחות שהתמודדו עם אטימות, הסתרה והשפלה של הממסד.

אלא שגם בלי לבקש להכריע בנוגע לשאלה מה היה או לא היה, בדיקה די מקרית של עדויות כאלה שהודפסו על קרטוני החלב מגלה, באופן די אופייני ביחס לפרשה, שהן לוקות באי-דיוקים ובעיות אמינות קשות. והפעם אני לא מתייחס לפער שבין תוכן העדות למסמכי המקור ולממצאים שאותרו במהלך חקירת המקרה, אלא לפערים משמעותיים בין העדויות כפי שהודפסו על הקרטונים, לבין העדויות כפי שהן קיימות בתיקי החקירה ובפרוטוקולים של הועדות. כלומר, מה שמודפס על הקרטונים הוא לאו דווקא קולן של המשפחות. להמשיך לקרוא

על סדר היום: משחקי החמאה

אחרי הרשומה הקודמת שעסקה ברפורמה המוצעת בחקלאות באופן כללי, הרשומה הזו תעסוק בנושא ספציפי. במקום להסתמך רק על התקווה שהכלכלה תפעל בהתאם למודל התיאורטי, יש לנו הזדמנות לבדוק מקרה ספציפי של הסרת מכסים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: רפורמה בחקלאות – ניסויים בחקלאים

כמה התייחסויות והמלצות לקריאה לגבי הרפורמה המוצעת בענף החקלאות, שעיקרה הסרת מכסים ופתיחת השוק הישראלי לייבוא של תוצרת חקלאית. לפתיחה (וגם לאמצע ולסיום), חשוב להגיד ש"חקלאות" זה תחום כלכלי מורכב ומגוון, שכולל בתוכו ענפים שונים משמעותית זה מזה. וכמו תמיד, הנתונים המצרפיים נוטים לתת תמונה מטעה אם לא מפרקים אותם לגורמים שמהם הם מורכבים ומתייחסים לגורמים הממשיים. ובנוסף – הרפורמה כמו שמדברים עליה בשבועות האחרונים היא כנראה עמדת הפתיחה של האוצר, שעוד תשתנה בעקבות לחצים שיפעילו בזירה הפוליטית גם תומכי החקלאים וגם תומכי היבואנים. תומכי השוק החופשי? זה כמו תומכי חדי-קרן. מכיוון שאין חדי קרן, צריך לשאול איזה אינטרס מקדמת התמיכה בחדי-קרן. 

להמשיך לקרוא