תוצאות ההפרטה – גונבים את המדינה

מהלכי הפרטה מובלים תחת הדגל של ייעילות המגזר הפרטי לעומת הציבורי. אלא שהם לרוב לא מתמחרים את העלות של פיקוח אפקטיבי על הבעלים הפרטיים, ובהיעדר פיקוח, שעובדים לפי העקרון הקדוש של מקסום הרווח, לא נמנעים אפילו מגניבה בוטה של כספי ציבור, פרצה ודרך שהם מוצאים. ואז גם מתברר שהאכיפה מינימלית (להערכתי, בגלל אופק התעסוקה הצפוי של המפקחים…)

שתיים-שלוש דוגמאות בוטות שנחשפו בשבועות האחרונים.

להמשיך לקרוא

מאמרו של ברק ותגובתו של פרופ' מנור

אהוד ברק פרסם בשבוע שעבר מאמר מדיני קצר ב"הארץ", ועוד לפני שהספקתי להגיד ברצינות למה הוא מצא חן בעיני, מורי וחברי אודי מנור פרסם כ-4,000 מילים בנושא שקוטלות את המאמר מקצה ועד קצה. החבר מנור משתייך לקבוצה מצומצמת של אנשים שאני נזהר מלחלוק עליהם כי בד"כ הם צודקים, אבל הפעם אני חושב שלא (או לפחות לא בהכל), ואנסה להסביר זאת.

מכיוון שאני די פסימי לגבי הסיכויים של ברק להגיע לשוב לעמדת השפעה ממשית בתקופה הקרובה, אני חושב שזו עלולה להשאר מחלוקת תיאורטית, לשם שמים, אבל אלו המחלוקות הטובות, שמהן לומדים.

להמשיך לקרוא

בעין העדשה – איטליה

בחודש יולי נסענו לאיטליה, וטיילנו בעיקר באזור הרי האפנינים במחוז ל'אקווילה ופארק מונטה סיבליני.

בשני המקומות ראינו הרים יפים וכפרים קטנים. בשניהם ניכרים עדיין נזקי רעידות אדמה שפגעו בכפרים העתיקים. מבחר תמונות.

בדרך לאזור ל'אקווילה, בכפר אורנרו (עילית)

להמשיך לקרוא

בבריתך – המהדורה הדיגיטלית

82 שנים לאחר מחנה הקיץ של השכבה המתבגרת של תנועת הנוער "המחנות העולים" בגבת, בקיץ 1937, אני מעלה כאן מהדורה דיגיטלית ומוערת של "בבריתך" – חוברת סיכום המחנה.

– זאת בריתנו את הארץ. מאז – לא נמר טעמה. לא יבשוה חרבוני־שנים. לא הניסו ליחה. עודה דולקה, עודה סוערה בלבבות נאמנים – – –

בקיץ 1937 הקדישו חניכי תנועת "המחנות העולים" את מחנה הקיץ שלהם לדיון בשאלת ארץ ישראל, שהצעה לחלוקתה לשתי מדינות הועלתה לראשונה כאפשרות פוליטית באותם הימים.

חוברת זו יצאה כסיכום למחנה, והיא משקפת את דמותה של תנועת המחנות העולים באותן השנים – תנועה של נוער לומד, תלמידי בתי הספר האיכותיים של היישוב בארץ, שרבים מהם התחנכו וחלקם גם נולדו בארץ ישראל. בעיני חניכים אלה נתפשה ארץ ישראל לא כיעד עליה נשאף אלא כמולדת, תחושה אותה ביססו חניכי התנועה ובוגריה בטיולים ארוכים בכל רחבי הארץ וגבולותיה. מולדת זו נועדה בעיניהם, מתוך חזון ציוני-סוציאליסטי מקסימליסטי, להיות יעד קליטה להמוני העם שעדיין בגולה, כאשר עתידה של יהדות אירופה הולך ומתקדר.

ממרחק השנים, לחוברת זו שתי משמעויות שמשמרות את טעמה גם ממרחק השנים.

הראשונה היא ההצצה לעולמם הערכי והחינוכי של קבוצת חניכים זו, בנקודת זמן שניצבת בתחילתן של שנים ארוכות ודרמטיות, שבהם לקחו חניכים אלה וצעירים דומים להם בארץ תפקיד מכריע – המחנה התקיים לאחר השלב הראשון של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח, שעם סיומם פרצה מלחמת העולם השניה והשואה שהתחוללה במהלכה, ואחריה שנות העליה והמאבק לעצמאות שהסתיימו עם הקמת המדינה וחלוקת הארץ במלחמת העצמאות. דור החניכים של 1937 ימשיך להגשמה בהקמת קיבוצים, וחניכיהם יהיו מקימי ולוחמי הפלמ"ח.

השניה היא שחוברת זה יצרה מיתוס ואתוס שלאורו חינכה תנועת "המחנות העולים" את חניכיה לאורך שנים, כאשר "שלמות הארץ" ותרבות הטיולים בה ניצבים כערכים מרכזיים בחינוך התנועתי. עניין זה דרש כמובן בחינה מחדש בנקודות הזמן השונות: עם חלוקת הארץ בפועל במלחמת העצמאות, עם חיבורה מחדש במלחמת ששת הימים, ועם תהליכי חלוקתה מחדש בתהליך אוסלו – שעמדו ברקע שיחת ותיקי התנועה בשנת 2008 שסיכומה הובא בחוברת "פרידה מחלום?".

היום, יותר משמונים שנה לאחר קיום המחנה ויותר מעשרים שנה לאחר השיחה על אפשרות הפרידה מהחלום, תכני החוברת "בבריתך" עדיין יכולים להיות בסיס ללימוד ולשיחה בנושא הקשר אל ארץ ישראל.

 

על המהדורה הדיגיטלית

בהכנת המהדורה שמרתי על קווי העיצוב של החוברת המקורית. צורות הכתיב שונו במספר מקרים כדי להקל על הקריאה, בעיקר במעבר מכתיב חסר לכתיב מלא. הערות השוליים נוספו על מנת לצרף מידע מסייע להבנת הדברים על מקומות, אירועים ואישים המוזכרים בטקסט, וכמו כן לציון מקורות טקסטואליים המשולבים בחוברת.

בבריתך – מהדורה דיגיטלית

שאלה של זהות – מועד ב'

לפני כשנתיים וחצי כתבתי על שאלת הזהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל (אני משתמש בכינוי הזה מכיוון שבשונה מאחרים, הוא מציין עובדות אובייקטיביות), בעקבות סקר המכון לדמוקרטיה משנת 2016, לפיו בין 2008  ל-2016 היתה נסיגה משמעותית בהזדהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל כפלסטינים וכערבים, אל מול התחזקות ההזדהות שלהם כישראלים או לפי הדת (בעיקר מוסלמים, אני מעריך לפי חלקם באוכלוסיה).

לפני כמה ימים נתקלתי במקור חדש ששאל שאלה דומה ומציג נתונים מעניינים ועדכניים יותר. השאלה שנשאלה היא לא בדיוק זהה, אז אי אפשר לעשות השוואה מלאה, ובכל זאת, יש ממה להתרשם.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: קרטל הגז, תכסיסי שיווק קטלניים, ויוסי בכר חושף נסתרות

"בעלי" שדות הגז עושים קרטל גלוי, חברות התרופות חושפות את היעדר הגבולות הקטלני של הקפיטליזם, ועוד עדות פנימית חשובה מאוד מצמרת המערכת (השלובה למדי) של משרד האוצר והמגזר הפרטי, בעיקר הפיננסי. למשל, על החסרונות בהיעדרו של משבר כלכלי…

להמשיך לקרוא

מעברות – תגובת היוצרים (בערך) ותגובתי

מתחילת העיסוק שלי בכשלים של הסדרה הדוקומנטרית "מעברות" ששודרה ב"כאן 11", ועוד לפני שפרסמתי דבר בנושא, ניסיתי לקבל את תגובת היוצרים לביקורת שהעלתי, בין השאר כדי להבין עד כמה מקור הבעיה נבע מתחקיר לא מספק או משיקולי עריכה מודעים ובעייתיים. לצערי, ולמרות שמפיק הסדרה אריק ברנשטיין כתב לי שעם תום השידור היוצרים יעלו פוסט שיתייחס לכמה נקודות שעלו בנוגע לסדרה, תגובה כזו לא הופיעה. כדי לנסות לקבל תגובה בכל זאת, פניתי לנציבת קבילות הציבור של התאגיד. ברשומה זו, אציג את התגלגלות הטיפול בפניה.

להמשיך לקרוא

קפטיליזציה בזמן אמת – שוק המריחואנה

ב-ynet התפרסמה כתבה שוסקרת את המצב בתחום גידול המריחואנה בקליפורניה בעקבות הלגליזציה של התחום. הכתבה מספקת הצצה מעניינת בזמן אמת לתהליכי הקפיטליזציה שעוברים על הענף, ואלה מאפשרים תובנות לגבי אופיו של הקפטיליזם עצמו.

להמשיך לקרוא

בשביל למצוא תשובות צריך לדעת לחפש – המקרה של אהרון סיסו

עובדת "הארץ" פרסמה תגובה למאמר של גנז המדינה יעקב לזוביק, שבה היא מאשימה אותו שהארכיון לא נייטרלי, שמסמכים הוסתרו, ושהיא לא מצאה בארכיון שום מידע על אחיו של סבה, ילד שנעלם בשנות ראשית המדינה. לי היתה דרושה בערך שעה של חיפוש אינטרנטי בשביל למצוא בארכיון את התיעוד לגבי הילד, ולשמחתי הארץ היו מוכנים לפרסם את מאמר התגובה שלי. מכיוון שהארץ רוצים קצת בלעדיות על תכנים שהם מפרסמים, המתנתי קצת עם הפרסום כאן, אבל עכשיו אתם יכולים לקרוא את הדברים (כולל תיקון טעות שנפלה בהם במקור). אני אשים כאן את הנוסח שאני העברתי להארץ, שפורסם בעריכה קלה בלבד.

להמשיך לקרוא

על סדר היום – ארגוני הפשיעה הגדולים

בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים שוב לאמת שלא מקובל להגיד בגלוי – התאגידים הגדולים בישראל הם במידה לא מבוטלת ארגוני פשע מאורגן. הנה שתי דוגמאות עדכניות. ובסוף – גם תזכורת איך הממשלה משרתת את התאגידים האלה על חשבון הציבור.

להמשיך לקרוא