ושוב "מעברות" – ד"ש מאברהם עובדיה

אחד הכשלים, או אם תרצו, ה"עברות" האתיות היותר חמורות שנעשו בסדרה זוכת הפרסים "מעברות", היתה השימוש ב"עדות" של אברהם עובדיה. לא מזמן גיליתי את מציאותה של עדות ממש של אברהם עובדיה, שמדגישה עד כמה השימוש בדבריו היה בעייתי.

קטע מדבריו של אברהם עובדיה, כפי שהוצג בסדרה "מעברות", בערוץ "כאן" בשנת 2019.

אברהם עובדיה בראיון בשנת 1986, כשנה לאחר פרסום ספרו. הראיון שודר שוב בתאגיד השידור בשנת 2017.

העיסוק בטענות לחטיפת ילדי העולים נעשה בפרק הראשון של הסדרה מעברות, וכתבתי על הבעיות בו בהרחבה כאן. הוא נעשה (כמעט כולו) על סמך שמונה עדויות בנוגע להיעלמות ילדים – גורלם של חמישה מהם, כולל ארבעה מקומות קבורה מדוייקים, נחשף מאז ופורסם כאן – ושני אנשי "ממסד". האחת היא האחות נחמה בן שך, העלתה שם את האפשרות שאיזו מטפלת מסרה לאימוץ ילד שלא היו הורים שביקרו אותו – אפשרות שלא הוזכרה בעדויותיה המוקדמות יותר, כולל בפני ועדת החקירה הממלכתית. השני הוא אברהם עובדיה.

במקרה של אברהם עובדיה, שעבד במחנה העולים ראש העין א' ובהמשך ניהל את מחנה העולים ראש העין ג', הסדרה הביאה את עדותו באמצעות ציטוט של מספר משפטים מספרו "נתיבות תימן וציון", אותו סילפו יוצרי הסדרה באמצעות הוספת משפט שמקורו במכתב אחר, שככל הידוע לי לא נכתב על ידי עובדיה. להגברת האפקט, הוצגה העדות בליווי צילומים משלושה מסמכים, שניים מהם עוסקים במקרים שלא רלוונטיים לעדותו של עובדיה, ואחד מהם לא רלוונטי לטענת חטיפות הילדים בכלל. לעומת זאת, התעלמו יוצרי הסדרה ממסקנתה של ועדת החקירה הממלכתית, שגבתה מעובדיה תצהיר ועדות ארוכה, והגיעה למסקנה ש [ההדגשה שלי]:

"בדברים שכתב בספרו ושהוסיף בעדותו בקשר להתרחשותה של חטיפה ממסדית, נתן עובדיה אברהם ביטוי ל״השערות" ול״מסקנות" אישיות, שבבסיסן דברים ששמע מפי מתלוננים – בעיקר אנונימיים – מבלי לעשות דבר לבירורן, כאשר המסקנות האמורות התגבשו אצלו שנים ארוכות לאחר ההתרחשויות העומדות בבסיסן, על רקע ההד ציבורי שניתן לטענות שהושמעו בעניין זה.

[…]

טועים ומטעים, איפוא, אלה המבקשים למצוא בכתביו ובדבריו של מר עובדיה אברהם, בסיס לתמיכה בטענת החטיפה הממסדית, כאשר חקירותו מלמדת כי מדובר במסקנות אישיות שהוסקו ללא חקירה ובירור."

על כל הדברים האלה כתבתי בהרחבה במקביל לשידור הסדרה כאן. אבל בזמן האחרון גיליתי שאברהם עובדיה נתן עדות גם בראיון מצולם כבר ב-1986, זמן קצר לאחר פרסום ספרו. העדות הזו שודרה בפרק של "מבט שני" בערוץ הראשון באותה השנה, ופעם נוספת כחלק ממשדר מיוחד של מחלקת התעודה של תאגיד השידור הציבורי  בשנת 2017. ולמרות זאת, זה לא הפריע ליוצרי מעברות, ששודרה באותו תאגיד שידור בשנת 2019, להשתמש בספרו של עובדיה כעדות מרכזית להצגת טענות החטיפה. אבל מה אמר עובדיה בשנת 1986?

הוא אמר את מה שאמר גם לועדת החקירה מעט יותר מעשור מאוחר יותר – דבריו בספר, אותם הציגו יוצרי "מעברות" כעדות, לא מבוססים על ידיעה, אלא על השערה שגיבש בעקבות תלונות של הורים על היעלמות ילדיהם, ששמע בתקופת עבודתו במחנות העולים בראש העין.


לרשומות קודמות על הסדרה מעברות – כאן.

5 מחשבות על “ושוב "מעברות" – ד"ש מאברהם עובדיה

  1. פיצוי למשפחות שנפגעו בפרשת ילדי תימן

    מאת: ערוץ 7

    ההצעה תוגש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ וצפויה להתקבל ברוב מוחץ. מדובר בהחלטה דרמטית, שכן מעבר לפיצוי מדובר בלקיחת אחריות ממסדית ראשונה מסוגה באחת הפרשות העגומות שידעה המדינה וממשיכה להוות פצע פתוח בחברה הישראלית.

    על פי ההצעה, “ממשלה ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה, ומכירה בסבלן של המשפחות אשר ילדיהן היו חלק מפרשה כאובה זו”. כחלק מלקיחת האחריות מוצע כי בני המשפחות שנקבע באחת משלוש הוועדות שעסקו בפרשה (ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן, הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים וכן ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948‬) שילדם נפטר או שלא נודע גורלו, יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כספי בין יוני לנובמבר השנה.

    מדובר בהוריו או באחיו של אותו ילד, ומשום הזמן הרב שחלף, ומרבית ההורים נפטרו, יהיו רשאים גם יורשיו של אותו בן משפחה להגיש את הבקשה. הצעת ההחלטה מחלקת את סכום הפיצוי על פי הנסיבות: ‭ 150‬ אלף שקלים במקרה שהילד נפטר אך לא נמסרה למשפחה את סיבת הפטירה, או מקום קבורתו לא אותר או שאותר באיחור ניכר. או ‭ 200‬ אלף שקלים במקרה שלא נודע מה עלה בגורל הילד. הפיצוי הוא לכל ילד, כך שמשפחות שבהן יותר מילד אחד נעלם, יקבלו פיצוי בעבור כל ילד בנפרד. קבלת הפיצוי תחייב בקבלת הודעה בכתב כי המשפחה מוותרת על כל תביעה כספית בעניין הפרשה. בסך הכל המדינה הקצתה 162 מיליון שקלים לפיצוי המשפחות. המדינה מכירה, כך נכתב בהצעה, כי “אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות”.

    ביולי 2017 פורסמו בישראל לראשונה עדויות לניסויים בילדים חיים ועדויות העשויות לאשש חטיפת ילדים מתוך הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית ותמונות של ניסויים לכאורה, שלא נראו מעולם.

    יאיר דוידי, שאחיו ציון בן חצי שנה נעלם, סיפר: “אנחנו מאוד מופתעים מההחלטה הזו כי חיפשנו אמת ולא כסף. לא באנו לבקש כסף. ההורים שלי ז”ל כבר לא בחיים אך הצוואה שלהם היתה לא להפסיק לחפש אותם. זה לא נותן שום דבר משום שזה לא שופך אור על מה קרה. אנחנו רוצים לדעת מה קרה עם הילדים האלה. הדבר היחידי שכן השתנה, זה שהמדינה קיבלה אחריות לנושא הזה”.

    ח”כ לשעבר נורית קורן, שהיתה יו”ר הוועדה לחקר האמת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן מסרה בתגובה: “המאבק העיקש שלי להסיר את החיסיון על חומרי החקירה והקמת הוועדה המיוחדת לפרשה, נושאים סוף-סוף פירות. אין לי ספק שמדובר בתוצאה של עבודה קשה ומחויבות שלי כלפי יהודי תימן. כחברת כנסת ניהלתי משא ומתן אינטנסיבי עם לשכת ראש הממשלה ועוה”ד אבי ליכט למען המשפחות. התזמון מרגש במיוחד, לנוכח הצלחה נוספת השבוע, החזרתי ספר שנגזל ממשפחה שעלתה מתימן. אמשיך ואפעל למען המשפחות”.

    אהבתי

    • לא ברור לי מה רצית להגיד עם הדבקת הכתבה כאן.
      אני אגיד על זה:
      א. שהצעת הפיצויים נשענת למעשה על מסקנות ועדות החקירה. הפיצוי לא מהווה הודאה של הממשלה בחטיפות (צעד שלא יכול למעשה להתקיים, כי אי אפשר להודות במשהו שאין ראיות לכך שהתקיים, וכל החקירות הגיעו למסקנה שלא התקיים).
      ב. שהאבחנה בין משפחות שיקבלו פיצוי למשפחות שלו היא לא עניינית בגלל הסבל, אלא משפטית על רקע הסיכוי שבית משפט יפסוק להן פיצויים במידה ויתבעו.
      ג. שחסרה אבחנה בין דרגות החומרה של המקרים, וכך משפחות יקבלו פיצוי זהה על מקרים ברמת חומרה שונה מאוד.
      ד. להרבה ציבורים ומשפחות נגרם סבל במהלך תהליך העליה והקליטה בארץ, והפיצוי הזה דווקא לקבוצה הזו הוא קצת מוזר בעיני.
      ה. הצעת הפיצויים אולי תצליח בהדיפת כמה תביעות לבית המשפט (במחיר כספי כבד, ועם פוטנציאל להביא לגל תביעות נוסף), אבל לא תשקיט את הפרשה, מכיוון שהיא לא עונה לדרישות של מי שמתדלקים אותה. מצד שני, אני חושב שלצד הצורך המשפטי, הצעת הפיצויים קודמה בעיתוי הנוכחי בהקשר פוליטי שיש לו עניין לתדלק את הפרשה.
      ו. כרגיל, הקרבנות האמיתיים הן המשפחות שחוו טרגדיה אישית, ועכשיו גורמים עם אג'נדה רוכבים על הטרגדיה שלהן ומעצימים את הסבל שלהן.

      אהבתי

  2. נטען בכתבה:לקיחת אחריות ממסדית ראשונה . אחריות, ו ראשונה, אחרי ראשונה באשה שנייה וכו..
    ההצעה, בהקשרה הפוליטי, הזכירה לי את ההצעה קודם הבחירות בארה"ב, לפצות צאצאי עבדים על סבלם, אלא ששם לפחות היתה אחריות לסבל.
    לקיחת האחריות תתקבל כהודעה של טיפול כושל, ואפילו יטענו שזו בעצם הוכחה נסיבתית והודעה רפה באשמה ובאמונה בחטיפות ונועדה למנוע המשך חקירה בנושא. הרי מציעים פיצוי כהודאה. למרות שפה ברור שהפצויים נועדו כפשרה בעלי עניין יטענו אחרת. במקום להביא לנושא סוף היא תלבה את אלו שעשו קריירה מהנושא.
    זה צעד מיותר ביותר וטפשי.

    אהבתי

    • בהחלט, למרות שברמה המשפטית יכול להיות שהיה איזשהו צורך ממשי בפשרה, עם כי אני חושב ששופטים שיתייחסו לעניין ברצינות ולא על בסיס רחמים, אמורים לדחות תביעות פיצויים שמוגשות עכשיו על בסיס התיישנות. מוגשות עכשיו תביעות על בסיס תשובות שהמדינה נתנה כבר ב 2001…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s