ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. הדוגמה הראשונה מראה כיצד ההתעלמות הזו מביאה אותו למסקנות שגויות.
הטילים עדיין עפים באוויר, וכנראה ימשיכו לעוף לפחות עוד כמה שעות, ואולי זו בדיוק הזמן להבחנה חשובה:
ברצועת עזה פועלים שני ארגונים צבאיים חשובים: החמאס, שהוא גם השליט האזרחי ברצועה, והג'יהאד האסלאמי. הם נבדלים בהיבט חשוב מאוד:
החמאס תמרן לאורך השנים ועדיין מתמרן בין פטרונים שונים, בעיקר בציר שבין איראן לאחים המוסלמים (טורקיה, קטאר וממשל מורסי במצרים). בשנים האחרונות יחסיו עם הציר האיראני התערערו בגלל סרובו לתמוך במשטר אסד בסוריה לאורך מלחמת האזרחים (מה שהביא לסילוק הנהגתו מדמשק).
הג'יהאד האסלאמי, לעומתו, הוא נאמן איראני מובהק. ומשמש למעשה כזרוע פרוקסי אירנית, שכמו החיזבאללה מעבירה את רוב השנים האחרונות בשמירה על השקט (בהקשר הישראלי) והמתנה ליום פקודה.
והנה עוד הבחנה חשובה:
בשנים האחרונות החמאס מנהל מגעים עקיפים ואיטיים עם ממשלת נתניהו במטרה לייצב את שלטונו, ולמעשה להגיע להסדרה מול ישראל, שתבסס את שלטונו ברצועת עזה. העימותים על הגדר הם כלי תקשורת שלו (ואולי העיקרי) מול ישראל, וניכר ששליטתו ברמת האלימות שלהם היתה טובה מאוד.
לעומת זאת, הג'יהאד האסלאמי אחראי כנראה לרוב אירועי ירי הרקטות בתקופה האחרונה, במטרה להקשות על התהליך הזה.
ועכשיו מקרה מבחן מעניין שנקבל עליו תשובה בימים הקרובים – ישראל חיסלה בכיר בג'יהאד האסלאמי. החיסול הזה יכול להתפרש גם כנסיון לתקוע "טריז" ברור בינו לבין החמאס, והמבחן הוא תגובת החמאס. האם החמאס יגרר למעורבות בסבב הזה ויתייצב לצד הגי'האד האסלאמי, בניגוד למגמת ההסדרה מול ישראל, או שהוא יביט מהצד כיצד הג'יהאד האסלאמי מתכתש עם ישראל (בעיתוי שהיא בחרה) וסופג מכות, באופן שדווקא יקל עליו להמשיך במגמת ההסדרה.
אני מעריך שההודעה הישראלית לפיה לא מדובר בחזרה למדיניות הסיכולים אלא בחיסול של "פצצה מתקתקת" נועדה לאוזני החמאס, במטרה להקל עליו להימנע מהצטרפות לתגובה. גם הגורמים שלקחו אחריות על הירי כלפי ישראל עד כה (10:00) הם גורמים שוליים – ביטוי לזהירות מעימות חזיתי מוצהר מדי. התגובה הישירה של הג'יהאד האסלאמי צפוי כנראה בהמשך.
עדכון מההודעה של הרמטכ"ל וראש השב"כ (12:40) –
"הוא האיש שאחראי למרבית הפיגועים שיצאו מהרצועה במהלך השנה האחרונה וגם לפני כן. […] הוא האיש שבמידה רבה ערער את הביטחון והיציבות בדרום הארץ – ובמיוחד בעוטף עזה. הוא האיש שפעל בכל דרך לחבל בניסיונות להרגעה מול חמאס"
נחיה ונראה
האם השמאל והימין נבדלים זה מזה במטרות או בדרך אליהן? מה קורה כאשר אחד הצדדים מאמץ את דרכי הפעולה של הצד השני? ולמה אני נוטה לכנות אישים וגופים בפוליטיקה הישראלית כ"שמאל" במרכאות?
קווי מחשבה סכמטיים בנושא.
עמדת תצפית 