שנה טובה ה'תשפ"ג

סיכום השנה המסורתי בעמדת תצפית. הפעם, סיכום השנה שבמהלכה צוין – באופן פחות בולט משקיוויתי – עשור ליצירת הבלוג.

השנה האחרונה היתה שנה "חלשה" יחסית בעמדת תצפית, ופרסמתי רק 32 רשומות (לא כולל זו). במהלך החודשים יולי ואוגוסט לא פרסמתי כלל, וביוני ובספטמבר פרסמתי רשומה אחת בכל חודש. הסיבות העיקריות היו הצטרפות ילדה שניה למשפחה, והתמקדות בפרוייקט כתיבה שדרש הרבה זמן ואני מקווה שיבשיל בעתיד לפרסום בבמה נחשבת יותר. למרות מיעוט הכתיבה, העמדה חצתה השנה שני סימני דרך נוספים: 200 אלף צפיות בדפים ו-100 אלף מבקרים (לא כולל בלוגי-המשנה של מדור "פרקי אבות) מאז הקמת יומן הרשת ותחילת ספירת המבקרים של וורדפרס.

11 רשומות ליוו את הקריאה בספר תרגום העברי לספרו של פולני "התמורה הגדולה".

4 רשומות עסקו בטיפול המסקרן של יואב גלבר ביגאל אלון בספריו "התשה" ו"הזמן הפלסטיני"

4 רשומות (בלבד?) עסקו בפרשת ילדי תימן. החשובות בינהן לטעמי היו אלה שהצביעו על הכשלים בטיוטת הדו"ח שנוצרה במשרד הבריאות בנוגע למעורבות אנשי הרפואה בפרשה, זמן קצר לאחר שמשרד הבריאות הודיע שהוא אינו סומך את ידיו עליה, בעקבות חוות דעת שכתבה פרופ' שפרה שורץ; ורשומה שבה הצגתי ביקורת רצינית על הרצאה קצרה בנושא שנשא ד"ר דה-מלאך בכנס מקצועי-אקדמי, ביקורת שנענתה (עד כמה שנענתה) בקש.

בנוסף העלתי שלוש רשומות שהיו לטעמי ראויות לציון: אחת עסקה במוסדות התרבות המרכזיים של העם היהודי אחרי חורבן בית שני: שלושת הבתים החדשים: בית הכנסת, בית הועד ובית המדרש. השניה עסקה באתגרים היסודיים של הלימוד בבתי המדרש החדשים בימינו. השלישית היתה למעשה מאמר שכתבתי בעבר ולא הגיע לפרסום, על שלוש אוטופיות ציוניות, שאחת מהן ההשתדלה מאוד לא להיות אוטופיה.

מבין הרשומות שנכתבו השנה, בלטו בפופולריות (יחסית) הרשומות שהוזכרו על ההרצאה של דה-מלאך ועל בתי המדרש החדשים. מבין הרשומות הותיקות, הובילה כהרגלה רשומת הלהיט של העמדה, "חסר גלגל, אני הגלגל", שגם השנה הגיעה ליותר מ-1,000 צפיות והולכת ומגדילה את קצב החשיפה של עם השנים. אחריה היתה פופולרית רשומת התשובה הקצרה שמסבירה מדוע הספר שכתב שיפריס על פרשת ילדי תימן הוא ספר גרוע, שחצתה את רף 2,000 הצפיות מאז פרסומה. בנוסף היו פופלריות יחסית כרגיל כמה רשומות שמפרשות שירים פופולריים והתברגו גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל, והרשומה הותיקה על הסדר חובות הקיבוצים, שלמיטב זכרוני שיתפתי באיזה דיון בפייסבוק שכנראה משך הרבה מבקרים.

שתי רשומות הגיעו השנה לפרסום בבמות חיצוניות: רשומה על הקשר בין אישי והפוליטי פורסמה כרשומת אורח בבלוג "הינשוף" של פרופ' דני אורבך. רשומה אחרת בעניין פתיחת הקברים בפרשת ילדי תימן נכתבה בהזמנת אתר כיפה, ופורסמה שם.

לעמדת תצפית יש כיום 168 עוקבים במייל ובמערכת וורדפרס, ובעמוד הפייסבוק חצינו השנה את רף ה-800 והגענו ל-854 מחבבים, שמעט פחות מ-100 מהם הצטרפו במהלך השנה החולפת. מלבד ההתברגות לתוצאות החיפוש של גוגל, במציאות של היום תפוצה (עבור מי שלא קונה אותה בכסף) היא עניין של הפצה, ולכן אין לנו אלא לחזור לכלל הפשוט – מצאתם את הדברים בעלי ערך? שתפו והמליצו לחבריכם.

שנזכה לתוצאת בחירות מספקת, לחיות בזמנים משעממים ולאליפות צהובה

שנה טובה