הסוכה והבית הזמני – לקראת חג סוכות

רשומה שנכתבה עבור פוסט לדף הפייסבוק של מכון שיטים.
חג הסוכות קורא לאדם לצאת מדירת הקבע שלו לדירת ארעי. האדם היוצא לסוכה מחליף את חוויית הקביעוּת הנוחה והמוכרת של הבית בחוויית זמניוּת של מגורים מאולתרים. המושג "בעל-בית" שימש בעברית גם לתיאור של מי שמעמדם הכלכלי והחברתי מבוסס. אדם שהוא בעל-בית חייו יציבים. אבל מה קורה כאשר אנו מתקשים להגיע לחוויית הקביעות של הבית, כאשר פחות ופחות מאיתנו הם בעלי-בתים?

המגורים בדירה שכורה, לרוב בחוזה לשנה, מכניסים לחיים ממד משמעותי מאוד של חוסר יציבות. בכל רגע, אתה עלול לגלות שבעקבות החלטה שלא תלויה בך, אתה נדרש להחליף בתוך מספר חודשים את מקום מגוריך. מעבר הדירה עלול להשפיע לא רק על מקום המגורים, אלא גם על ההכנסה הפנויה, מקום העבודה, מוסדות החינוך של הילדים, הסביבה החברתית של המשפחה, שגרת היום-יום ועוד. בנוסף, המגורים בשכירות מקשים על תכנון לטווח ארוך, ולא מעודדים השקעה בשיפור הסביבה. רהיט שתקנה היום, ייתכן שלא יתאים לדירה הבאה. שיפור משמעותי בדירה יישאר מאחור כאשר תעזוב. כל הווית החיים מקבלת ממד של זמניות ואובדן יכולת שליטה.
בארץ ישראל בתקופה העות'מנית, נהוג היה שכל מעברי הדירות נעשים במועד אחד, בתחילת חודש ה'מוּחָרָם' המוסלמי. המנהג היה כה נפוץ, עד שהתקופה הזו הפכה לימים בהם כולם מחפשים בקדחתנות דירות, עגלות, סבלים, צַבָּעים וכולי. המילה "מוּחָרָם" עצמה נקלטה בשפה העברית באותן השנים כמילה נרדפת למעבר דירה.
מועדי השנה בנויים על הבדלת הזמן. בין כניסת המועד ועד צאתו, "כללי המשחק" משתנים, על מנת לייצר לאדם את החוויה הנפשית של המועד. בהיעדר הבידול הזה מחוויית היום-יום, מטשטשת חווית החג. מהי חוויית הזמניות של היוצא לסוכה מתוך דירה זמנית שאינה קבועה? כדי להכנס לתוך הסוכה, צריך לצאת אליה מתוך הבית.

מחשבה אחת על “הסוכה והבית הזמני – לקראת חג סוכות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s