התת-מיוצגים בשיח תת-הייצוג

מי לא מיוצג כאשר מדברים על תת הייצוג של קבוצות מסויימות בכל מיני עמדות מפתח חברתיות?

אני חושב שכל מי שנחשף לשיח הביקורת השמאלי בעשורים האחרונים הבחין במקום המרכזי של שיח הייצוג, או יותר נכון, שיח תת-הייצוג.

כולנו שמענו שאין מספיק נשים בעמדות הנהלה, ואין מספיק מזרחיים באקדמיה ובמערכת המשפט, ואין מספיק ערבים בתקשורת ובדירקטוריונים, ויש יותר מדי יוצאי אתיופיה וצאצאיהם בבתי הכלא. כולם בכל המקומות האלה מיוצגים מעט מידי (או יותר מדי) ביחס לחלקם באוכלוסיה.

אבל אני רוצה לטעון שהסטטיסטיקה הזו בעייתית מאוד, בעיקר בגלל נקודת העיוורון המועדת של שיח הזהויות – גם כאשר הוא לא לגמרי מהותני (ויש כמה מקומות מטרידים באמת שבהם הוא כזה), הוא נוטה להצמד לזהויות הקבוצתיות שאי-אפשר לטעות בהן (נשים, ערבים, אתיופים), ולהתעלם גם מההבדלים השונים בין תתי-קבוצות בתוך הקבוצות האלה, ובעיקר מהמאפיין הסוציו-אקונומי שמאפיין את רוב המשתייכים לקבוצות האלה – עודף הייצוג של העניים בתוכן.

לגבי הנקודה הראשונה, אפשר למשל לקחת את הדוגמא שמביא הפרופ' דן שיפטן בספרו "פלסטינים בישראל": שיפטן מציג שם הבחנה שנוטים להתעלם ממנה: נכון שהאוכלוסיה הערבית בישראל היא בממוצע אוכלוסיה ענייה יותר מהממוצע הישראלי, אבל אם מסתכלים על האוכלוסיה הערבית-נוצרית בישראל, נגלה שמצבה במדדים הסוציו-אקונומיים גבוה יותר מהממוצע של האוכלוסיה היהודית. כלומר, מי שסובלים מעוני רב הם לא "ערבים" סתם אלא "ערבים-מוסלמים", ועוד יותר מכך "ערבים-בדואים". בלי לחדד את ההבחנות האלה, נסיבות הבעיה מטשטשות, וכך קשה יותר למצוא את הדרך להתקדם לשיפור המצב.

לגבי הנקודה השניה, אני חושב שהיא חשובה יותר, מכיוון שהיא מסיטה את תשומת הלב למאפיינים פחות רלוונטיים ופחות חשובים מנקודת מבט שמאלית. בהגדרה שאני מציע, נקודת מבט שמאלית מעוניינת במערכת מריטוקרטית (כלומר, קידום לפי השגיות), כאשר כל הפרטים בחברה נהנים מתנאי פתיחה שווים. המערכת הזו היא המערכת ההגיונית אם מתחילים מנקודת המוצא שאין הבדל מהותני בין קבוצות אנושיות שונות, אלא רק הבדלים הנובעים מתנאי פתיחה שונים (ביניהם גם רקע תרבותי).

ומנקודת המבט הזו, אני חושב ששיח הייצוג צריך לשאול שאלות אחרות: לא כמה מזרחיים מכהנים כשופטים בבית המשפט העליון, אלא כמה שופטים בבית המשפט העליון הם עניים (או הגיעו מרקע משפחתי עני. לאחר כמה עשרות שנות כהונה כשופט, קשה להניח שאדם ישאר עני. זה נכון גם לסגל אקדמי בכיר)?

המציאות היא שמספר העובדים הערבים במגזר הממשלתי נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסיה (כ-20%). אז אפשר לטעון שמדובר באפליה על רקע לאומי. אבל זו התשובה הקלה. כדי להגיע לתשובה רצינית יותר, צריך לבחון את הנסיבות. והנסיבות הן, למשל, שרוב המשרות הציבוריות דורשות תואר ראשון כתנאי סף, ולכן אם רוצים לבחון האם מתקיימת אפליה נגד ערבים בקליטת העובדים למגזר הממשלתי, צריך לבחון את מספר המועסקים לא ביחס לחלקם היחסי של האזרחים הערבים באוכלוסיה הכללית, אלא ביחס לחלקם היחסי של הערבים באוכלוסיית בעלי ההשכלה האקדמית. ואז, סביר מאוד שנגלה שאולי האפליה בקליטה להעסקה היא הרבה פחות משמעותית מאשר האפליה בתנאי הפתיחה החברתיים, שמביאים לכך שהערבים סובלים מ"תת-ייצוג" בנגישות להשכלה.

בחינה דומה כדאי לעשות גם לגבי סוגיית יוצאי אתיופיה וצאצאיהם. אני חושב שבדיקה כזו תגלה שהם נכלאים יותר ביחס לחלקם באוכלוסיה, אבל לא בטוח שהם נכלאים יותר ביחס לחלקם באוכלוסיה הענייה (במקרה הספציפי הזה, ייתכן שכן, כי באוכלוסיה הענייה הערבית יש תת-אכיפה, והעוני החרדי הוא תופעה קצת אחרת).

באקדמיה למשל, אני חושב שנגלה שנשים סובלות מתת-ייצוג בסגל הבכיר, אבל מעודף ייצוג בלימודים בתחומים מסויימים.

בשורה התחתונה – עניים סובלים מתת-ייצוג בעמדות החברתיות החשובות של חברה קפיטליסטית. הניסיון לצבוע את תת-הייצוג הזה בשיח הזהויות, שמדביק לכל עני את התוויות שלו: אשה, מזרחי, ערבי, אתיופי, חרדי וכל השילובים האפשריים ביניהם, מתעלם מהמכנה המשותף של העוני, שהוא להערכתי הגורם העיקרי לעניין. לנסות לטפל בתת-הייצוג באמצעים מלאכותיים של העדפה מתקנת בהתאם למדידה לפי ספירת ראשים ושמות משפחה, בלי לשם את הדגש על תת-הייצוג של העוני, הוא ניסיון לפתור באמצעות מחבט יתושים את בעיית הקדחת העולה מהביצה, ויש לזה גם תוצר שלילי בולט: במקום לגבש כוח סביב המכנה המשותף, תליית האפליה בזהות הקבוצתית מחזק את השיח המפריד, ומקשה על גיבוש הכוח הפוליטי הנחוץ כדי לשנות את המצב.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s