כשהממשלה נראית תמיד כמו הבעיה, כל פיתרון נראה כמו קיצוץ

כפי שכבר רשמתי (כאן, בסעיף ד'), שאלת השאלות לגבי אופיה של החברה הישראלית היא שאלת גודלה של הממשלה וחלקה בחיים בישראל, כלומר בכלכלה הישראלית. חלקה של הממשלה בתוצר הצטמק בישראל בצורה דרסטית, והיום הוא מהנמוכים במדינות המערב. לא אכנס לעומק השאלה, אבל אתייחס בקצרה לצעד האחרון בנושא – "הכל יקוצץ ב 5%".

וחוץ מזה, שוב מותחים את גבולות ההפרטה.

***

ובכן, אחרי שהתבררה חומרתו של המצב הכלכלי המצויין של ישראל שאותו דיבררו שטייניץ את נתניהו בשנים האחרונות, צריך להערך למשבר שנובע מהמצב המצויין הזה. אז קודם כל, הערכת הגרעון המתוכנן (ולא הגרעון עצמו) הועלתה מ-1.5% ל-3%, וכמו שכתבה תמר בן יוסף נראה שהעניין לא נועד לטפל בגרעון התקציבי, אלא להקטין את המבוכה כאשר הגרעון בפועל יסתמן בסביבות ה 4% ומעלה.

ועכשיו, למטרה שלשמה התכנסה הממשלה הזו –

על פי התוכנית שיביא האוצר לאישור הממשלה ביום ב', יקוצצו 5% מהוצאות המדינה החל משנה זו.

כמובן שמהקיצוץ יוחרגו תקציבי הצבא, הרווחה, בתי הספר והקצבאות (אבל כן יקוצצו תקציבי המטות של המשרדים הרלוונטיים). קיצוץ כזה יהיה מאוד לא פופלרי. אבל שימו לב (ההדגשה שלי):

בנוסף, מתברר כי הקיצוץ, בשיעור של 5%, יחול על בסיס תקציבי המשרדים ולא על התוספות השנתיות. בסיס התקציב הוא החלק הארי של תקציב המשרד אשר מאושר אוטומטית משנה לשנה. משמעות הדבר היא שהקיצוץ הנוכחי יצמצם את תקציב המדינה גם בשנים הבאות ולא רק בשנה הקרובה.

למי שתהה מה העניין בטענות על כך שדיוני התקציב השנה מתעקבים מאוד. למה לנהל דיונים כשאפשר להכתיב צעדים ברוח של משבר?

עכשיו, כל מי שלמד כלכלה רצינית ולא תאולוגיה, מבין שאם הממשלה מוציאה פחות כסף, כנראה שהיא מצמצמת את היקף הפעילות הכלכלית בכלל (ובודאי בסיטואציה של מיתון עולמי מתמשך), ולכן יצטמצמו גם הכנסותיה ממיסים. כלומר, ספק אם הצעד הזה יבלום את הגידול בגרעון. איך אפשר להגדיל את הכנסות המדינה בכל זאת? ממיסים. והממשלה אכן מתכוונת להעלות את המע"מ באחוז. המע"מ, למי שלא יודע, הוא אחד המיסים הרגרסיביים ביותר, שהנטל שלו הולך ויורד ככל שההכנסה עולה.

למעשה, רק קנסות והמס על סגריות הם מיסים רגרסיביים יותר.

אז איך מתרצים את המהלך:

א) אומרים שיכלנו להיות רעים יותר:

במהלך הדיון הדגיש ראש הממשלה כי הפתרונות שיובאו לאישור הממשלה ביום שני נבחרו מבין חלופות שונות, ביניהן ביטול של התכנית לחינוך חינם מגיל 3, שאושרה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, ופגיעה בתקציבי הרווחה.

וכדאי להזכיר שאת מחירה של התכנית לחינוך חינם מגיל 3 כבר שילמנו.

ב) משקרים שכבר הוצאנו את הכסף על דברים אחרים:

"בחרנו להשקיע בשנה האחרונה בעצירת המסתננים, הצלחנו במידה רבה לעצור את הגל ששטף את המדינה", אמר ראש הממשלה בדיון. "החלטנו להשקיע בכבאות, כולל כבאות אווירית ואנחנו מטפלים באתגרים ביטחוניים לאור המציאות המשתנה. כל זה עולה כסף. אנחנו לא יכולים להוציא גם על זה וגם על כל שאר הדברים".

וכדאי להזכיר שגם את מחירה של הגדר כבר שילמנו. וגם על הקמת טייסת הכיבוי כבר שילמנו.

ג) מאיימים ומפחידים:

שר האוצר ציין כי אם מדינת ישראל לא תעמוד ביעד הגירעון היא תתקרב למצב של חדלות פירעון. "זה קו ההגנה על כלכלת ישראל ועל אזרחי ישראל. מי שמציע אחרת, מי שמציע שאנחנו נכריז שאנחנו לא עומדים ביעד הגירעון, מציע ספרד או יוון".

ורק נשאלת השאלה איך מדינה שמחזיקה במזומן סכום גדול פי 2 ויותר מסך חובותיה החיצוניים ומנהלת מטבע ריבוני עלולה להגיע למצב של חדלות פרעון שמזכיר את ספרד או יוון?.

***

ואיך מותחים את גבולות ההפרטה הפעם?

מילא שחברה בשותפות של אלביט מערכות והתעשייה האוירית תתחזק את מטוסי האימון החדשים והסימולטורים של קורס הטיס ותמכור לחיל האויר שעות טיסה, אבל את המימון לעסקת הרכש של המטוסים שולחת הממשלה את משרד הביטחון לגייס בשוק הפרטי:

מימון העיסקה יתבצע במבנה הבא: משרד הביטחון יעמיד הון עצמי של 400 מיליון אירו, ו-600 מיליון דולר נוספים באמצעות קונסורציום: 400 מיליון אירו ממספר מלווים זרים בראשם בנק אוניקרדיטו, הבנק הגדול ביותר באיטליה, וקרן הפנסיה הגדולה של איטליה, CASA. יתרת הסכום, 200 מיליון אירו, יגיע כאמור מבנק הפועלים.

אז מילא התלות הבטחון של ישראל במערכת הפיננסית של איטליה (אחת מהכלכלות הבעייתיות באירופה, עוד צעד לתפארת הממשלה שהקים הזרם הפוליטי שהתכנה פעם "המחנה הלאומי"), אבל עכשיו גם את המימון לעסקה מגייסים כמו טייקון ממונף.

אבל המשמעות היא שבמקום ליצור את האשראי הזה בעצמה ובחינם הממשלה מעדיפה לקנות בכסף (ובאחוזי ריבית נדיבים ביותר):

ההלוואות יינתנו לתקופה של 20 שנה ובריבית שנתית שתעמוד סביב 5%.

אז איך זה מכל זה מסתדר עם מדיניות "צמצום החוב הממשלתי"? לא ברור. אבל זה יסתדר יופי עם המאזן של בנק הפועלים.