צִבּוּרֵנוּ מְלֻכָּד
לְמַחֲנֶה עָמָל אֶחָד
כך כתב אברהם לוינסון ב"שיר המחנה", פחות מחודשיים לאחר הפילוג הגדול ופרישת סיעה ב' ממפא"י. המחאה החברתית בקיץ הנוכחי (ולמעשה גם בקודם) מפולגת למספר זרמים מרכזיים והרבה רסיסים*. ברשומה זו אנסה להבחין בין ארבע קבוצות מרכזיות (בתקשורת, גם אם לא דווקא בין הפעילים בשטח), בעיקר ביחס לשני היבטים חשובים: האחד הוא היחס למימד ה"פוליטי" ובעיקר לזירה המפלגתית והפרלמנטרית, והשני הוא הבעיות והיריבים המסומנים כמטרה.
בסוף שתי תוספות בנושא אחר – מי ישלם (בכסף ואולי גם בחייו) על אבטחת הגז הפרטי, ומשלי השועלים של אולמרט.
עמדת תצפית 