קורונה – תמונת מצב

מה מצבנו מול הקורונה? מספר החולים הולך ומטפס במהירות, אבל מה זה אומר?

השאלה שמטרידה את כולם, אני מניח, זה האם אנחנו צפויים/עלולים להגיע במשך הזמן למצב של של איטליה/ספרד, או שנצליח לחמוק מזה. השאלה היא איך מעריכים את מצבנו. הכי קל, וזה מה שרובנו עושים, זה להסתכל על מספר המקרים המאובחנים. הבעיה היא שכמו שאנחנו יודעים, חלק משמעותי מהחולים לא חווים סימפטומים (וכנראה לא מודעים בכלל שחלו), ולא פחות חשוב – מספר המקרים המאובחנים קשור באופן משמעותי מאוד למספר הבדיקות המבוצעות (ולמדיניות שבוחרת את מי לבדוק). ולכן, אם רוצים להבין מה חומרת המצב שלנו, צריך לחפש נתון ממשי יותר.

ההנחה שלי היא כזו: המספר הרלוונטי לנו הוא מספר החולים בינוני+קשה. למה? כי רוב החולים קל יעברו את המחלה בבידוד (או בלי לדעת שחלו), אבל לא יידרשו לטיפול רפואי, ולכן הם לא מכבידים על המערכת (נכון להיום בבוקר – 26.3 – מאושפזים רק 355 מתוך 2,838 החולים במצב קל.

לעומת זאת, כל החולים בינוני וקשה מאושפזים, ורוב החולים במצב קשה מונשמים. נכון להבוקר נפטרו 10 מקרים מאובחנים של קורונה. מכיוון שמספרי החולים בינוני+קשה עדיין נמוכים יחסית, המשמעות היא שאלה מקרים שטופלו ולא הצליחו להציל אותם. הצרה הגדולה היא לא עם המקרים האלה, אלא כאשר כמות החולים הנזקקים לטיפול עוברת את הקיבולת של המערכת ולא ניתן לטפל בכולם.

אם נעשה דוגמה היפוטתית – נניח שיש לנו קיבולת של 100 מיטות טיפול נמרץ, ושאחוז התמותה של חולים שזקוקים לטיפול נמרץ הוא 10% אם הם מקבלים טיפול כזה, ו-90% אם הם לא מקבלים אותו. במצב כזה, אם יש לנו 100 חולים ברגע נתון, נקבל אחוז פטירה של 10%. אם יש לנו 200 חולים ברגע נתון – אחוז הפטירה עולה ל-50% (10 מהמטופלים ו-90 מהלא מטופלים). אם יש לנו 300 חולים ברגע נתון, נגיע כבר ל-63%. ב-400 נגיע ל-70%, וכן הלאה. אתם מבינים את ההגיון. ולהגיון הזה צריך להוסיף את כל שאר הנזקקים לטיפול נמרץ שלא יכולים לקבל אותו כי עברנו את יכולת הקיבולת של המערכת, וגם הם מתים באחוזים גבוהים.

ועכשיו בואו נראה מה קצב הגידול של החולים בינוני וקשה:

ארגנתי, בעזרת השותפה, את נתוני החולים במצב בינוני+קשה לפי פרסומי משרד הבריאות. נכון לאתמול (26.3.20) בלילה, הגרף נראה כך:

אם נסכום את המקרים, נוכל לקבל גם את הקו. כך זה נראה כשביקשתי מהאקסל להוציא קו של פונקציה מעריכית:

כמו שאתם יכולים לראות, עושה רושם שהגידול בכמות המקרים במצב בינוני+קשה התחיל לאט יותר מאשר הפונקציה המעריכית הזו, אבל בימים האחרונים הוא מהיר יותר. אם נוריד כמה ימים מהמעקב, נקבל את הגרף הבא, עם פונקציה שמצליחה לתאר אותו:

מה זה אומר? זה אומר שאם מסתכלים לא על מספר המאובחנים כחולים אלא על מספר החולים הנזקקים לטיפול רפואי משמעותי כעל הנתון הרלוונטי, ריבוי המקרים בימים האחרונים אכן קורה בקצב מעריכי. הנתון הכי דומה שמשרד הבריאות מפרסם הוא גרף המונשמים+מתים, והוא נראה כך:

כמו שאפשר לראות, גם כאן נראה שקצב הגידול הוא יותר מעריכי מלינארי.

והמשמעות היא שאם הוא לא יתמתן, כנראה שנגיע בעוד זמן לגבול הקיבולת של יכולת הטיפול, שהוא הנקודה שבה אחוזי התמותה מזנקים כלפי מעלה. כמה זמן? תלוי בהצלחה להאט את קצב ההדבקה בציבור, בקיבולת הטיפול הפנויה כרגע, וביכולת להגדיל אותה בתקופה הקרובה באמצעות הצטיידות ותגבור כוח אדם.

אנחנו היום בערך שבועיים לאחר התחלת צעדי ההפרדה החברתית המשמעותיים (סגירת מערכת החינוך). ממה שאני יודע, המחלה מתגלית בין 5-ל-14 יום לאחר ההדבקה, והמשמעות היא שמעכשיו מקרים חדשים שמופיעים אמורים להיות תוצאה של הדבקות בתוך התקופה של ההפרדה החברתית. מצד אחד, אפשר לקוות שכמות הנדבקים מכל חולה תרד ביחס לתקופה שלפני צעדי ההפרדה (היעד הוא כמובן פחות מנדבק אחד בממוצע לכל חולה, ואז מספר החולים מצטמצם), מצד שני, מספר המדביקים הפוטנציאליים שממנו התחלנו את התקופה הזו גבוה הרבה יותר.

צריך לקוות שבימים הקרובים נתחיל לראות התמתנות של העקומה. אם לא, עלול להיות רע מאוד.

 

שני מאמרים מומלצים לקריאה בנושא ההתמודדות עם הקורונה:

וירוס הקורונה: למה אתם חייבים לפעול עכשיו (10.3.20)

וירוס הקורונה: הפטיש והריקוד (19.3.20)