קורונה – תמונת מצב – אפשר לראות שיפור

לפני שבוע הסברתי בפוסט שמספר המקרים המאובחנים של המחלה – שמושפע מאוד ממספר ומדיניות הבדיקות – הוא נתון הרבה פחות רלוונטי מהנתון של חולים במצב בינוני+קשה, מכיוון שאלה המקרים שמגיעים לבתי החולים, ומי שלא נדרש לטיפול בבית חולים גם ככה לא ממש מדאיג אותנו אם יחלה או לא (כל עוד ישאר בבידוד מתאים ולא ידביק אחרים). לעומת זאת, אם מספר החולים שנזקקים לטיפול נמרץ מטפס מעבר לרף מסויים – יכולת המערכת לתת טיפול נמרץ לחולים – אחוזי התמותה של חולי קורונה ואחרים שזקוקים לטיפול נמרץ מזנק.

סיכמתי בכך שהגידול במקרים במצב בינוני קשה התאים לפונקציית מעריכית, הסברתי שהוא מייצג כנראה בעיקר הדבקות מהתקופה שלפני צעדי הבידוד החברתי הרציניים, ואמרתי שצריך לקוות להתמתנות בקצב הגידול. מה רואים בנתוני השבוע האחרון?

זה גרף החולים במצב בינוני וקשה העדכני:

וכאן סכום המקרים עם קו מגמה:

כמו שאפשר לראות, בימים האחרונים אנחנו נמצאים מתחת לקו הצפוי במקרה של צמיחה מעריכית וקרוב יותר לקצב גידול לינארי. אחרי שקיצרתי קצת את ה"זנב" של הימים המוקדמים יותר והוספתי את הצפי לימים הקרובים, זה נראה ברור יותר.

 

כלומר – נראה שקצב הגידול קבוע יחסית, ולא מאיץ. גם בגרף המונשמים שפרסם משרד הבריאות אפשר לראות מגמה דומה:

מה זה אומר?

קודם כל, נראה לי שזה אומר שצעדי הבידוד החברתי אכן השפיעו לטובה על המצב, ושבלעדיהם היה עלול להיות קשה בהרבה. מצד שני – כמות המקרים שדורשים טיפול רפואי ומגיעים למצב של סכנת חיים (ומוות) ממשיך לעלות, גם אם בקצב איטי יותר ממה שחששנו, וצריך לקחת בחשבון עוד שני דברים: את האפשרות להדבקות "מקומיות" מהירות ורחבות כמו מה שאנחנו כנראה רואים בחברה החרדית בשבוע האחרון – בעקבות תנאי המגורים ואי הקפדה על צעדי הבידוד החברתי – שעלולים להופיע גם במקומות נוספים; את העובדה שאנחנו עדיין לא יודעים איך אפשר להקל בצעדי הבידוד החברתי בלי להביא לגל חדש ורחב של הדבקות נוספות.

בנוסף, אנחנו לא יודעים מהי הקיבולת האמיתית של יכולת הטיפול של מערכת הבריאות בחולים שנזקקים לטיפול נמרץ, כמה ממנה פנוי במצב שגרה, וכמה מהר אפשר להעלות אותה. בינתיים אנחנו צריכים לעשות מה שאפשר בשביל להגביל ולהאט את תפוצת הנגיף, ולקוות שלא נחצה את גבול יכולת הטיפול של מערכת הבריאות.

באופטימיות זהירה אפשר להגיד, לכל הפחות, שנראה שיכול היה להיות הרבה יותר גרוע…

שבת שלום ובריאות

5 מחשבות על “קורונה – תמונת מצב – אפשר לראות שיפור

  1. בני ברק תקלקל לך את הגרף: אם אומנם יש בבני ברק 38% נגועים ו כ 14% מהנגועים מגיעים למצב מחלה בינונית או קשה זה יתבטא ב 10 אלפי חולים ב7-14 יום הקרובים רק משם. מאחר ואחוז הצעירים שם גבוה כנראה מעט פחות.
    מעניין מה קורה בחברה הערבית, האם הם מודעים ונזהרים? הרמאדן מתחיל עוד 3 שבועות ובדרך כלל אלו ארוחות ערב משפחתיות.

    אהבתי

  2. ככל הנראה אין 38% אחוז חולים בבני ברק, אלא כ 38% מאלו שנבדקו נמצאו נגועים. וזוהי דוגמה להכרזה הסטרית
    מאדם בכיר בקופת חולים מכבי.

    יש פה הסטריה עולמית מוגזמת שנוצרה על ידי הלחץ שאמצעי התקשורת החדשים מפעילים על מקבלי החלטות. שנה שעברה נפטרו בישראל 54 אנשים משפעת ובשנה הקודמת לה 127.
    .
    בבריטניה, שהיא מדינה בעלת חורף קשה, ב5 השנים האחרונות נפטרו משפעת בשנה "קלה" 1700 איש ובשנה גבוהה למעלה מ 28,000. יתכן שעדיף היה להם להמשיך לקיים את המשק ורק לבקש מהמבוגרים להכנס להסגר כפי שהם התכוונו לעשות.
    בין 290 אלף ל 650 אלף אנשים נפטרים כל שנה בעולם משפעת. (61,000 מקרי מוות בארה"ב ב 2017)
    המספרים המדויקים יותר שמגיעים מסין מראים שהתמותה מהקורונה החדשה גדולים בערך פי 2-2.5 ממקרי שפעת אחרים בעבר, שאגב גם הם נגרמו מנגיף קורונה, יש 4 קורונות "ישנות" מקובלות שיש להניח שרובנו חלינו בהם בשנים האחרונות.
    בשנים הקרובות לאחר שיתחילו לבדוק נוגדנים כנראה המספרים יתגלו כקרובים יותר לשפעת רגילה.
    האם ניתן להעריך מה הנזק העקיף שיגרם באובדן חיי אדם כתוצאה מהקורונה וההסטריה? יש אנשים שמתים מחוסר טיפול כיון שהם חוששים להגיע לבית חולים, כל עליה באבטלה גורמת לעליה בתמותה.

    אהבתי

    • אורי-
      ממש נהניתי לראות את תגובתך- מעולה שהעלית מספרים המעמידים דברים בפרופורציה.
      בדיוק אלו השאלות, שחיפשתי את מי לשאול- לגבי המצב היחסי של מקרי מוות בעקבות התפרצות הקורונה הנוכחית, ביחס למה שקרה בשנים אחרות.
      תודה!

      אהבתי

  3. https://netunim.wordpress.com/2020/04/13/%d7%97%d7%a1%d7%a8-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d/

    « געוואלד!
    חסר תקדים?
    אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר עולמי שהוא כנראה חסר תקדים. הרבה מהפעילות הכלכלית נעצרה, וכבר מדברים על הצטמקות התוצר העולמי בשיעורים של 10-20%. ערים רבות נראות כערי רפאים, כשהתושבים מסתגרים בבתיהם. במקומות מסוימים מערכת הבריאות בקריסה.

    אבל האם מגפת הקורונה היא באמת אירוע חסר תקדים, או רק התגובה אליה?

    התשובה תלויה בין היתר במקום, כי יש מקומות שנפגעו יותר מאחרים. אבל לפחות בישראל ניתן לומר שנכון לעכשיו המצב בעצם לא חמור בכלל. בטור הזה אני אתמקד במדד הקיצוני ביותר לבדוק את זה: מספר המתים.

    כותרות החדשות כל בוקר מבשרות על מספר המתים מקורונה. אתמול המספר הזה הגיע ל-103 במצטבר. במונחים של מקרי מוות ממחלות, זה נמוך עד כדי גיחוך. השנתון הסטטיסטי לישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכיל נתונים על גורמי המוות באוכלוסייה כל שנה. בשנת 2017, השנה האחרונה עבורה יש נתונים, מתו בישראל 44,596 אנשים. מתוכם 3755 מתו ממחלות בדרכי הנשימה, לא כולל סרטן ריאות. פי 37 יותר ממספר המתים מקורונה עד כה. הגרף הבא מראה שהנתונים האלה מייצגים את המצב באופן קבוע……

    אהבתי

  4. בדרך כלל כל האפידמיות עוברות גל שני שהוא על פי רוב קשה יותר מהגל הראשון. צריך לעבד את כל המספרים לאחר שנה לפחות רק אז אפשר להחליט כמה זה היה מסוכן. מאחר והחיסון זמני כנראה שנמשיך לחיות וגם נמות עם הקורונה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s