לראות את "נהר טוב" – ביקור באוקראינה

לאורך המאה ה-19 ועד ספטמבר 1941 התקיימו בדרום רוסיה (של אז, היום אוקראינה, וחלק בעימות בין רוסיה לאוקראינה) כמה עשרות מושבות חקלאיות של יהודים, שחלקן נשאו שמות עבריים. המשפחות שלנו הגיעו מהמושבות של חבל חרסון, מצפון-מזרח לאודסה.  בתחילת חודש אוקטובר הצטרפתי בתור נציג יחיד של הדור הרביעי לכמה קרובים, כמה קרובים רחוקים וכמה צאצאים של שכנים למחוז, ונסענו לראות את המושבות שמהן הגיעו אבותינו לארץ.

האבותינו האלה שלנו – ששמעו על הציונות מהעיתונות, בביקורים בחרסון או באודסה, ובעיקר כאשר אירחו במשקיהם במושבות צעירים מתנועת "החלוץ" שהגיעו לתקופות של הכשרה חקלאית בדרכם לארץ – עלו בעצמם לארץ בעליה השלישית בעיקר, והצטרפו למה שמכונה "ההתיישבות העובדת". במקרה האישי של התצפיתן, מדובר על סבא-רבא מיכאל קוקסו, שעלה מהמושבה "נהר טוב" עם אחיו הבוגרים והצטרף אל גדוד העבודה בעמק יזרעאל, ואחריו עלו גם ההורים והאחים הצעירים (סה"כ תשעה צאצאים אם אני לא טועה), שהשאירו אחריהם ענפים בעין-חרוד, נהלל, כפר יהושע ועוד כמה מקומות. המשפחות של יוצאי המושבות שהגיעו לארץ, שחלקן קשורות בקשרי משפחה רחוקים (היו מתחתנים בין המושבות), שמרו על קשרים ביניהן, והקבוצה שלנו היתה הנסיעה המאורגנת השניה מהסוג הזה, לאחר שהיו כבר כמה בודדים שהגיעו לבקר בשנים מוקדמות יותר.

הנסיעה שלנו כללה יומיים של ביקורים במושבות "נהר טוב" ו"שדה מנוחה" (גדולה וקטנה), ויום אחד באודסה. מבחינתי, זה היה מין "מסע שורשים" שאינו בדיוק אל השורשים. השורשים שלי בעמק יזרעאל שבארץ ישראל ואין בי געגוע אל המקומות האלה. הבנתי את זה למשל כי הצמחיה המקומית היתה לי זרה. היו שם בעיקר עצי צפצפה ואגוז מלך ועצים עם עלים כסופים שמרחוק כל הזמן גרמו לי לחשוב שאולי אלו זיתים (אבל הם לא זיתים). מהבחינה הזו, בדרום קפריסין, עם הזיתים והאלונים והינבוטים בשדות, הרגשתי הרבה יותר בבית – כמו חתיכה של גליל שהפליגה קצת בים.

אבל עניין אותי לראות מאיפה הם באו. איך נראית "נהר טוב" שעליה מספרים.

ובכן, נהנינו ממזג אויר מעולה בימי הביקור שלנו. האזור הוא אזור ערבות שטוח לחלוטין. השדות שבתקופת הפוסט-קולחוזים עצומים, ומעובדים מכנית באמצעות טרקטורים. פרט לרצועות שלאורך הכבישים ולאזור שממש סמוך למושבות, אין ממש עצים. המושבות עצמן נמצאות בעמקים הרדודים שלאורך הנהרות. האזור הוא אזור כפרי נידח למדי, במדינה שסובלת גם ככה ממצב כלכלי די רע (התמ"ג לנפש שלהם הוא לדעתי פחות מרבע מזה בישראל). כששאלתי את עצמי מה המושבות (במיוחד זו הקטנה יותר, וכפרונים אחרים שעברנו בדרך) מזכירות לי, שני הדימויים שעלו לי לראש היו כפר בסרט של קוסטריצה, או מושבות הגליל התחתון כמו שאני מדמיין שהיו בשנות ה-30-40 (אולי קצת יותר ירוק). יש באר (לרוב כבר עם מנוע חשמלי) בכל חצר, וכמה אווזים, ובחוץ קשורות להן פה ושם כמה פרות. זה לא מושב או קיבוץ. זה כפר. בדיעבד, הדבר העיקרי שהבנתי לגבי הסיפורים על סבא רבא מיכאל הוא שחצר המשק שם היתה קטנה יותר ממה שדמיינתי, ושאני יכול להבין למה הוא מצא את עצמו במישורים ובאדמה הכבדה של עמק יזרעאל (ולתקופה קצרה – מדריך של כמה "כפרי פלחה" שהוקמו במרחבי צפון הנגב לאחר קום המדינה).

במקומות האלה היינו בעצמנו די אטקרציה. אלה לא מקומות שמגיעים אליהם תיירים, ומי שפגשו אותנו התרגשו לראות שאנשים שהסבים שלהם הגיעו משם באים מרחוק לראות את המקום. במושבות שביקרנו אין כיום ככל הידוע לנו יהודים, או לפחות לא יהודים שחיים כיהודים, אם כי מצאנו בבית העלמין היהודי כמה מצבות חדשות יחסית. כמו שציינתי בהתחלה, באמצע ספטמבר 1941 כבש הצבא הגרמני את האזור. בלי לאבד זמן, הם פשוט הוציאו את התושבים היהודים לואדי הסמוך או לתעלת הנ"ט הקרובה וירו בכולם. בלי גטאות, בלי משלוחים, בלי מחנות השמדה. מי שלא היגר למערב, עלה לארץ ישראל, ברח מזרחה לפני שהגרמנים הגיעו (היו כנראה מעטים מאוד שברחו ככה) או שירת במקרה בצבא האדום במקום אחר, לא שרד. השלטונות הסובייטיים הציבו שם לאחר המלחמה אנדרטאות לזכר "האזרחים הסובייטיים" שנרצחו על ידי הגרמנים, מבלי לציין שהם היו יהודים (אפילו באנדרטה שהכיתוב עליה ביידיש!). בשנים האחרונות, בסיוע יד ושם וגופים אחרים, הוסיפו לחלק מהאנדרטאות תוספות שמבהירות את העניין.

וקצת מאוד על אודסה – הביקור בה היה מאוד נחמד. המרכז שלה באזור שמעל הנמל יפה מאוד ועובר תהליכי התחדשות מהירים של שיפוץ המבנים הקודמים. זו עיר מעניינת ומגוונת מאוד בסגנון שלה, ששורשיו בהיותה עיר נמל חשובה מאוד עבור האימפריה הרוסית. ומה שעוד חשוב להבין לגביה זה שבתחילת המאה ה-20 היא היתה מרכז ציוני חשוב שבו פעלה אותה חבורה ציונית, של סופרים ומחנכים בעיקר, שבהמשך היתה מרכזית מאוד בתל-אביב. אם רוצים להבין את תל-אביב, צריך לקחת בחשבון שעוד לפני שהיא חשבה שהיא ברלין, היא כנראה ניסתה להיות אודסה.

 

הביקור הותיר אחריו כמובן אי אלו מאות תמונות שחלקן תיעוד, חלקן דברים אסתטיים וחלקן חתולים. כדי לא להתיש, אני מביא כאן רק את אלה שמצאו חן בעיני. למי שרוצה יותר, זה הקישור לאלבום המלא.

12 מחשבות על “לראות את "נהר טוב" – ביקור באוקראינה

  1. פינגבק: שנה טובה ה'תש"ף | עמדת תצפית

  2. סבי ואחיו הגיעו ארצה מנהר טוב עם משפחותיהם בסביבות 1900. הייתי מעונין לקבל עוד פרטים על המקום.

    אהבתי

    • שלום מיכאל
      אני חושב שמקור המידע הכי מקיף על המושבות האלה הוא הספר "חקלאים יהודים בערבות רוסיה" של צבי ליבנה (ליברמן). מידע בסיסי נוסף קיים ב"אינציקלופדיה של החיים היהודיים לפני ובמהלך השואה" ובאתר של יד ושם.
      כמו כן, אתה יכול לצפות בסרט שמתעד נסיעה של צאצאי המושבות לביקור בהן, כולל בנהר-טוב בשנת 2006
      לגבי נהר-טוב – יש לנו גם רישום של מפת המושבה והמשקים בה.

      מעניין אותי לשמוע מה אתה יודע על סבך ואחיו: מה היו שמותיהם ושם משפחתם, והיכן התיישבו בארץ. שמעתי פעם שקבוצה של משפחות מנהר-טוב עלתה בשנים ההן וניסתה להתיישב בבקעת הבטיחה בצפון הכנרת, ומשם עברו כנראה ליבנאל בראשיתה.

      אהבתי

      • תודה על המידע. הסרט ואחד הספרים מתייחס לתקופה שסבי ואחיו כבר היו בארץ. האם אתה יודע לאיזו שנה בערך מתייחסת מפת המושבה? לא הצלחתי לקראה ולא זיהיתי את השם "ארליך". האם בעותק שלך מופיע שם המשפחה שלי? איני רואה שאפשר לצרף מסמך ולכן אני עונה למייל שלך מסמך שנלקח מאינציקלופדית תידהר המפקט את קורות חיי סבי (שאני נקרא על שמו) ואחיו (אשר ארליך).

        אהבתי

            • שלום רב! אני עובדת על עץ משפחתי, סבא שלי מהמושבה. שם משפחה שלהם יופה (Ioffe). לאבא שלו קראו דוד-הירש יופה והוא התחתן עם פייגה-שרה וינשטוק. הייתי מאד שמחה לדעת אם יש מידע נוסף על המשפחה שלהם. תודה רבה רבה!!
              אנה

              אהבתי

              • שלום אנה. יש לנו רישום של מפת משקים של המושבה מהחלק הראשון של המאה ה-20. במפה מופיע משק של אפרים יפה. אשלח לך אותה למייל, ואנסה לאתר אותו כיום בגוגל מפס.
                לגבי רשימת השמות – היא ברוסית אז אני לא יודע לקרוא בה. האם מופיעה בה משפחה בשם קוקסו?

                אהבתי

    • הי יכאל,
      אני גם עושה מחקר קטן על המשפחה שחיה שם. מצאתי באיזו רשימה ברוסית על משפחת ארליך את השמות הללו:
      אני מעתיקה באמגלית מרוסית:
      Itzka Michelev Ehrlich
      The first Itzka's brother Zeilik Michelev Ehrlich
      The second Itzka's brother Yosel Michelev Ehrlich
      Itzka's wife Roza Berkov
      His daughter Alta
      Zelik's wife Rivka Tevelev
      His daughter Feiga
      Yossel wife Hana Getzelev

      כתוב שזה נכון ל1858.

      הלינק לרשימה:
      http://evkol.ucoz.com/nagartav-b-list-1858.htm
      מקוה שעוזר (:
      אנה

      אהבתי

  3. הי ממש ממש תודה!! אפרים (פרוים) יפה (יופה) זה סבא של סבא שלי (: זה ממש יעזור!!
    ברשימה אכן מפויעה משפחה בשם דומה למה שציינת. למרות שברשימה נראה לי הם כותבים את זה כ"קוקסה" (אבל ייתכן וזה סוג של עיוות ברוסית של מי שכתב את הרשימה). מספר המשפחה ברשימה – 89 (התור הכי שמאלי).
    זה מה שכתוב מבחינת השמות:
    Itzka Mendelev Kuksa
    His son Movsha
    Itzka's brother Srol Mendelev Kuksa
    His son Michael
    Itzka's nephew Yankel Srolev Kuksa

    Itzka's Kuksa wife Tama
    His daughters
    Rivka
    Haya
    Srol Kuksa wife – Chasia Leibov
    His daughter Yenta
    כתוב גם שאיציק קוקסה נפטר ב1856.
    יש לציין שהשמות האמצעיים זה לפי המנהג הרוסי להזכיר את שם האב בשם כלומר יציק קוקסה השם של האבא שלו זה מנדל..
    מקוה שזה עוזר אשמח לעזור עוד במקרה הצורך (:
    המון תודה!!
    אנה

    אהבתי

    • לפי הרכב השמות, אני די בטוח שזו המשפחה שלנו, ושינוי הכתיב בשם סביר לגמרי. סבא רבא שלי נקרא מיכאל קוקסו. לאבא שלו קראו אייזיק (יצחק), והוא נולד ב-1873. לאבא שלו קראו גם כן מיכאל (השם הזה רץ במשפחה בדילוג של דור בכל פעם) – ואם אני מבין נכון, שהרשימה היא משנת 1858 ומיכאל מופיע בה בגיל תשע – ייתכן שזה כבר המיכאל שמוזכר ברשימה.

      אהבתי

      • רבקה קוקסו לבית הילמן שהיתה אשתו של אייזיק היא היתה אחותו של סבא של אמא שלי.
        הבת שלהם, עטרה, התחתנה עם אח של סבתא שלי נחום פרג.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s