הבחירות המקומיות בערים מעורבות ומתערבבות

בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות, הסתקרנתי לנסות לראות כיצד מצביעים התושבים הערבים בערים המעורבות. עשיתי איזה מחקרון בסיסי, וזה מה שגיליתי בינתיים.

איך עשיתי את המחקר:

בדקתי מה אחוז הערבים באוכלוסיה (לפי פרופיל יישוב של הלמ"ס, נכון ל-2016. קישור למקור המידע המעניין הזה נמצא בדפי הויקיפדיה של היישובים). בדקתי מה מספר החברים במועצת העיר, וחישבתי מה החלק הצפוי של הערבים לפי חלקם באוכלוסיה. בדקתי את הרכב מועצת העיר כפי שהוא מופיע באתרי העיריות, בהנחה שלרוב הוא עדיין מייצג את הרכב מועצת העיר היוצאת. בדקתי את תוצאות הבחירות למועצות הערים הנכנסות לפי האתר של משרד הפנים (התוצאות הן לפי רשימות, ולא פרסונליות). במקומות שהיה צריך, ניסיתי להשלים מידע באמצעות חיפוש באתרי חדשות.

מה מצאתי:

נתחיל מהערים המעורבות –

ירושלים:

ירושלים היא עיר מעורבת, אבל הסיטואציה בה היא שונה, מכיוון שהאוכלוסיה הערבית סופחה אליה ב-1967 והם אינם אזרחי ישראל, למרות שהם יכולים להשתתף בבחירות לעירייה. בגלל הזהות הפלסטינית ובעקבות לחץ (ואיומים) מהמערכת הפוליטית הפלסטינית, הם מחרימים למעשה את הבחירות המקומיות, ולכן היא מקרה חריג ביחס לאחרים. בבחירות הנוכחיות היה מועמד ערבי לראשות העיר (שפרש בעקבות קשיים שהערים משרד הפנים כשהתברר שספק אם מרכז חייו הוא אכן בירושלים, מה שמעמיד בסכנה את מעמד התושבות שלו), ורשימה ערבית שהתמודדה למועצת העיר. למרות עליה באחוז ההצבעה בשכונה ממנה בא ראש הרשימה (שמכהן המינהל הקהילתי בשכונה), אחוזי ההצבעה הכלליים במזרח העיר נותרו אפסיים, והרשימה הגיעה לכמחצית מאחוז החסימה הנדרש (וחלק מקולותיה הגיעו מהשמאל היהודי).

תל-אביב יפו:

לפי הלמ"ס, אחוז הערבים בעיר הוא כ-4.4%, מה שצפוי להקנות להם כ-1.3 מושבים במועצת העיר. במועצה היוצאת כיהן נציג ערבי אחד, אמיר בדראן, אבל לא מטעם רשימה ערבית אלא מטעם רשימת "עיר לכולנו", שהיתה שותפה בקואליציה. במועצת העיר הנבחרת לא ידוע לי על נציג ערבי ברשימה מעורבת ("עיר לכולנו" לא עברה את אחוז החסימה הפעם) *** עדכון – מסתבר שאמיר בדראן נבחר שוב למועצת העיר, ושוב מטעם רשימה מעורבת, הפעם "אנחנו העיר"***, אבל יכהן נציג אחד מטעם רשימת יאפא. דרך אגב, רשימה זו קיבלה רק 2.7% מקולות המצביעים. בסופו של דבר מספר הנציגים הערבים במועצת העיר עלה מאחד לשניים.

חיפה:

לפי הלמ"ס, אחוז הערבים בעיר הוא כ-11.2, מה שצפוי להקנות להם כ-3.5 מושבים במועצת העיר. במועצה היוצאת כיהנו 3 חברים ערבים, 2 מטעם חד"ש (שהיא רשימה ערבית-יהודית משותפת) ואחד מטעם בל"ד. בבחירות הנוכחיות זכתה הרשימה של חד"ש ל-2 מושבים, אבל הרשימה המקורבת לבל"ד לא עברה את אחוז החסימה, כמו גם רשימת חיפהנא, שלפי השם אני מעריך שהיא ערבית.

עכו:

לפי הלמ"ס, אחוז הערבים בעיר הוא 31.4%, מה שצפוי להקנות להם כ-5.3 מושבים במועצת העיר. במועצה היוצאת כיהנו 5 חברים ערבים, מתוכם שלושה בסיעת "האיחוד העכואי", שהיתה שותפה בקואליציה, ואחד מטעם כל אחת משתי רשימות אחרות. בבחירות הנוכחיות שמרה "האיחוד העכואי" על כוחה, ושני נציגים ערבים נוספים נבחרו מטעם רשימת "הברית העכואית".

רמלה:

לפי הלמ"ס, אחוז הערבים בעיר הוא כ-23%, מה שצפוי להקנות להם כ-4.4 מושבים במועצת העיר. במועצה הנכנסת יכהנו 4 חברים ערבים מטעם 3 רשימות שונות. התוצאות זהות לאלה המופיעות ברשימת חברי המועצה באתר העירייה, כך שאו שהוא כבר עודכן, או שלא היה שינוי בתוצאות של הרשימות האלה.

לוד:

לפי הלמ"ס, אחוז הערבים בעיר הוא כ-30%, מה שצפוי להקנות להם כ-5.7 מושבים במועצת העיר. במועצה היוצאת כיהנו רק 4 נציגים ערבים, אך לא מצאתי מידע מטעם איזו סיעה. במועצה הנכנסת יכהנו 6 נציגים ערבים מטעם רשימה ערבית אחת, בעוד שרשימה ערבית שניה לא עברה את אחוז החסימה. מצד שני, מועמד ערבי לראשות העיר קיבל 14.86% מהקולות בלבד.

מעלות-תרשיחא:

מעלות-תרשיחא היא תופעה מיוחדת, של יישוב עירוני יהודי וכפר ערבי שמנוהלים תחת עירייה אחת. לפי הלמ"ס, כ-20.8% מהתושבים הם ערבים, מה שצפוי להקנות להם כ-2.7 מושבים במועצת העיר. במועצה היוצאת כיהנו שלושה חברים ערבים. לא הצלחתי למצוא את השיוך שלהם לסיעות, אבל סיעה ערבית היתה שותפה בקואליציה, ואף מונה סגן ראש עיר מטעמה. במועצה הנוכחית יכהנו 4 חברי מועצה ערבים מטעם 3 סיעות שונות, שתיים מהן מזוהות בשמן עם תרשיחא. ייתכן שהייצוג הגבוה יחסית נובע מאחוזי הצבעה גבוהים יותר בתרשיחא מאשר במעלות.

 

נמשיך אל הערים ה"מתערבבות", כלומר ערים שנבנו כערים יהודיות ובשנים האחרונות הולכת ונכנסת אליהן אוכלוסיה ערבית.

באר שבע

באר שבע היא לא עיר מעורבת מבחינה רשמית, מכיוון שאחוז הלא יהודים בה הוא נמוך (כ-2.4%), למרות שכנראה בשנים האחרונות עוברים לגור בה תושבים בדואים מהסביבה, אבל ייתכן שללא שינוי הכתובת הרשומה במשרד הפנים. בכל מקרה, לא ידוע לי על מתמודדים ערבים בבחירות, ואין ייצוג ערבי במועצת העיר, לא היוצאת ולא הנכנסת.

נצרת עילית

נצרת עילית היא המקרה המובהק ביותר של עיר "מתערבבת". לפי הלמ"ס כ-24.5% מהתושבים הם ערבים, מה שצפוי להקנות להם כ-4.2 מושבים במועצת העיר. במערכת הבחירות הנוכחית והקודמת יוצגו הערבים על ידי רשימת "דו-קיום", שבשני המקרים זכתה ב-3 מושבים. בקדנציה הקודמת היא היתה שותפה בקואליציה העירונית.

כרמיאל

גם בכרמיאל, הנתון הרשמי של תושבים לא יהודים הוא נמוך – כ-3%, שצפויים להקנות כ-0.5 מושבים במועצת העיר. בשנים האחרונות עוברים לגור בה תושבים ערבים מהכפרים הסמוכים, אבל ייתכן שגם במקרה הזה, ללא שינוי כתובת המגורים הרשמית. בבחירות הקודמות לא היה ייצוג ערבי במועצת העיר. בבחירות הנוכחיות התמודדה רשימה יהודית-ערבית מקורבת לחד"ש, שזכתה לכחצי מכמות הקולות הנחוצה למנדט במועצת העיר, ולא עברה את אחוז החסימה.

 

בישראל ישנן גם כמה מועצות אזוריות מעורבות, אבל מכיוון שנציגי היישובים במועצה נבחרים על ידי כל יישוב בפני עצמו, אין משמעות לבחירה המעורבת. לא ידוע לי על מועמד ערבי שהתמודד לראשות מועצה אזורית מעורבת.

 

***

תובנות:

נראה לי שלא מצאתי כאן משהו דרמטי.

ברוב הערים המעורבות, הייצוג של התושבים הערבים דומה לחלקם באוכלוסיה. בהקשר הזה צריך לקחת בחשבון שאם במשפחה ערבית ממוצעת יש יותר ילדים מאשר במשפחה יהודית ממוצעת, חלקם בקרב הבוחרים יכול להיות נמוך יותר מאשר חלקם בקרב האוכלוסיה הכללית. לכך צריך להוסיף שבערים המתערבבות חלק מהתושבים הערבים לא רשומים כתושבי העיר באופן רשמי, ובוחרים במקום מגוריהם הקודם.

בנוסף, לא הצלחתי למצוא באופן פשוט נתונים לגבי אחוזי ההצבעה של התושבים הערבים (השגת נתון כזה אפשרי, אולי, בבדיקת אחוזי הצבעה לפי קלפיות, בערים בהן הערבים גרים בשכונות מובחנות). מכיוון שהייצוג הערבי דומה לחלקם באוכלוסיית הערים, אני מעריך שאחוז ההצבעה לא היה שונה באופן משמעותי לעומת אחוז ההצבעה בקרב התושבים היהודים של אותן הערים. אפשר לראות בכך גם תופעה מעניינת, מכיוון שביישובים הערבים אחוזי ההצבעה הם לרוב גבוהים באופן ניכר מאשר ביישובים היהודים, כנראה בעיקר בעקבות המרכזיות של השלטון המקומי כמעסיק ומשקיע ביישובים הערבים, ולכן כמקור פרנסה למקורבים.

התושבים הערבים בערים המעורבות מיוצגים כמעט תמיד במסגרת רשימות ערביות, למרות שרשימות המקורבות לחד"ש הן רשימות ערביות-יהודיות משותפות (בחיפה, למשל, הרשימה זכתה לשני מושבים, אבל המועמדת במקום השלישי היתה יהודיה).

נקודה שונה שראוי לשים אליה לב היא שבשונה מהזירה הלאומית, בזירה המקומית רשימות ונציגים ערבים כן משתלבים בחלק מהמקרים בקואליציה וממלאים תפקידים משמעותיים בעירייה. בשונה מהזירה הארצית, אני מניח שכאן האינטרס המקומי המוחשי גובר על הסנטימנט הלאומי, מה גם שהשיוך למפלגות הארציות הוא במקרים מסויימים רופף או לא קיים.

 

 

3 מחשבות על “הבחירות המקומיות בערים מעורבות ומתערבבות

  1. בתל אביב יש חבר ערבי ברשימת אנחנו העיר. בירושלים יש לא מעט ערבים ישראלים שלא מעבירים כתובת לירושלים כי להיות אזרח סוג ב (ערבי לא מירושלים) עדיף על חהתפס כתושב סוג ד (ערבי מזרח ירושלמי)

    אהבתי

    • א. טוב לדעת. עדכנתי ברשומה.
      ב. להבנתי המצב של ערבים ישראלים שעוברים למזרח העיר הוא שונה, כי כערבים ישראלים יש להם מעמד של אזרחות ולא רק של תושבי קבע. אם הם סובלים מתנאים מגורים פחות טובים כי במזרח העיר התנאים פחות טובים, זה לא משתפר במקרה שהם לא העבירו כתובת.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s