לשבור את הסטטוס-קוו מול הפלסטינים

ד"ר דן שיפטן – שרבים מחברי לא אוהבים כי הוא כותב דברים לא נחמדים על הערבים שלצידנו ואני מעריך כי גם אם יש מקומות לחלוק עליו, כמה מהדברים החשובים שהוא כותב הם טיעונים רציניים מאוד לטעמי שדורשים התייחסות רצינית יותר גם מצד מי שמתנגד לו – כתב טור דעה קצר ב-ynet שאני חושב ששווה קריאה.

ביסוד הטענה של שיפטן, עומדת ההבנה הברורה מאליה שהשאיפה מימין לארץ-ישראל השלמה תחרב את המדינה הציונית מכיוון שתכניס לתחומה מיליוני פלסטינים, אבל לצידה הוא מוסיף הבנה לא-ברורה-מאליה שגם השאיפה משמאל להסדר על בסיס שתי-מדינות לשני עמים לפי העיקרון של "שטחים תמורת שלום" עלולה להוביל לתוצאה דומה.

איך השאיפה לשלום על בסיס נסיגה תוביל למדינה אחת? כי היא מניחה את מה שלטענת שיפטן הוא שגוי (ולטענתי, מי שטוען אחרת נדרש לנטל ההוכחה לא פחות ממנו) – שהפלסטינים מעוניינים בהסדר מהסוג הזה תמורת המדינונת הקטנה שהם יוכלו לקבל במסגרתו. בכך היא משאירה בידי הפלסטנים את זכות הוטו על ביצוע או אי-ביצוע של נסיגה ישראלית שתיצור הפרדה בין ישראל לפלסטינים שאינם אזרחיה כיום.

ולכן שיפטן מבקש להזכיר את מה שנשכח לעיתים קרובות בשמאל הישראלי הציוני – שמטרת הציונות היא להקים מדינת לאום יהודית-דמוקרטית על בסיס רוב יהודי מכריע שתחייה בשלום עם שכניה, ולא להקים מדינת לאום כזו וגם מדינה פלסטינית. האינטרס הישראלי הוא לדאוג שבמדינת ישראל ישמר הרוב היהודי המכריע ושיתקימו יחסי שלום בינה לבין שכניה. הקמת מדינת פלסטינית שתחיה בשלום לצידה של מדינת ישראל ולא הסדר פוליטי אחר אמורה להיות האינטרס של הפלסטינים עצמם, בהנחה שבכלל יש להם עניין בכך.

ולכן שיפטן מציע:

א. לפנות ביוזמה ישראלית ובתהליכי פינוי-פיצוי התנחלויות שאינן חלק מהגושים המיועדים לסיפוח במסגרת הסדר קבע (אם יגיע אחד כזה) ובכך לחדד ולאפשר את ההפרדה בין האוכלוסיות.

ב. להשאיר את צה"ל בשטח הגדה המערבית, כדי למנוע מהפלסטינים השתלטות חמאסית ו/או את היכולת להפעיל טרור ברמת מסוכנות שתדרוש מצה"ל לכבוש את השטח מחדש (כמו שקרה באביב 2002 וכמעט קורה ברצועת עזה מדי כשנתיים).

ג. לא לסמוך על כוחות אירופאיים או אמריקאים שישמרו ע הסדר במקומנו, כי יכולתם לבצע דבר כזה היא נמוכה, והופטנציאל לפגיעה ביחסי ישראל עם מדינות האם שלהם גבוה. המעניין הוא שהוא כן מוכן לקבל לקיחת אחריות מצד כוחות מצריים או ירדניים. אני מבין שהוא מניח שלכוחות כאלה יהיה אינטרס חזק יותר לשמירה על השקט מחשש לפגיעה בהסכמי השלום עם ישראל, הם יהיו יעילים יותר בגלל ההיכרות עם הסביבה, והם גם יפתחו למעשה פתח להסדרה פוליטית שלא נשענת על מדינה פלסטינית עצמאית ממערב לירדן.

ד. להתחיל מויתור על הריבונות הישראלי בשכונות הפריפריה הפלסטיניות של מזרח ירושלים.

אני חושב שזו הצעה מעניינת, שלצד ויכוח אפשרי על פרטי מימושה, יש בה יתרון אחד בולט: הכלים לביצועה נמצאים כולם בידי מדינת ישראל ולא תלויים בהסכמת אחרים. החיסרון העיקרי שבה הוא התעלמותה מכך שלא נראה שראש הממשלה הנוכחי של ישראל מעוניין בשבירת הסטטוס-קוו מול הפלסטינים, שמייצר עבורו כל כך הרבה הסחות דעת משבירת הסטטוס-קוו הכלכלי-חברתי בישראל, שבה הוא עוסק במרץ. אבל היא בהחלט יכולה להיות כלי שימושי בידיה של ממשלה אחרת.

2 מחשבות על “לשבור את הסטטוס-קוו מול הפלסטינים

  1. בינתיים המצב עובדל לטובתנו. עם הזמן מדינות אירופה מבינות מי הם הערבים ועסוקות בבעיות פליטים משלהן. ההצעה של מרדכי קידר לחלק את הגדה המערבית למובלעות בעלות רשויות נפרדות הרבה יותר הגיונית והולמת את האופי של התושבים מכל הצעה אחרת.

    אהבתי

כתיבת תגובה