המהפכה התעשייתית מתגלגלת

סיפור, ככל הנראה לא מבוסס, אומר שכששאלו את מאו דזה-דונג מה דעתו על המהפכה הצרפתית, הוא ענה שמוקדם מדי מכדי להעריך את תוצאותיה. לגבי הערכת המהפכה התעשייתית, הדבר קשה לא בגלל שטרם חלף די זמן מהתרחשותה, אלא בגלל שהיא טרם הסתיימה. נישול האיכרים שנחשב לאחד מרכיבי המפתח במהפכה התעשייתית באנגליה במאות ה-17-18, מתרחש בימים אלה ממש בקמבודיה. ובעוד מקומות כמובן.

היסוד למהפכה התעשייתית היה (ועדיין) המעבר מחברה שבה רוב האוכלוסיה הם חקלאים המייצרים בעבודה עצמית את עיקר תוצרתם לצריכה עצמית והעודף המועט שנותר נמכר בשוק, לחברה שבה כל התוצרים מיועדים למסחר בשוק, ותהליך הייצור מתבסס על עבודה שכירה. המעבר הזה, כפי שתיאר מרקס, היה אלים ביותר, מכיוון שהאיכרים לא נלהבו לשנות את אורח החיים שלהם, ולכן התהליך הזה באנגליה לווה במהלך ידוע למדי של נישול איכרים מאדמתם, והחלפת גידולי החקלאות מתבואות וירקות לשטחי מרעה גדולים שבהם גודלו עדרי כבשים שנועדו לספק חומרי גלם לתעשיית הטקסטיל הצומחת.

האתגר הוא שבניגוד להסתכלות ה"פופולרית" המחלקת את ההיסטוריה לתקופות "רוחב", ההתפתחות ההיסטורית של המבנים החברתיים ושיטות הייצור נוטה להתפשט בתהליך מתמשך ממוקדים גיאוגרפיים. הסיבה היא יחסי פשוטה, וניתן להבנה לפי המשפט השנון הבא:

"החי על חרבו נורה על ידי זה שלא".

אם ננסח את החוקיות מעט יותר בהרחבה, ניתן לומר שיתרונות הכוח העצומים שמקנה החברה המתועשת על פני החברות הטרום-מתועשות מעמידה את החברות האלה בפני הבחירה בין הפיכה לחברת מתועשת לבין שעבוד לאינטרסים של חברה מתועשת אחרת. אחת ההשפעות של שעבוד לחברה מתועשת, דרך אגב, הוא תיעוש של החברה המשועבדת, וניתוח מעניין בנושא ניתן למצוא במאמרים של מארקס על השפעות השליטה הבריטית בהודו, ובתובנה המובאת ביומנו של הרצל ממפגש עם קבוצת מצרים בנוגע לעתידו של השלטון הבריטי שם.

את התהליך של נישול החקלאים והפיכתם מצמיתים פיאודליים לאיכרים חופשיים ומשם לפועלים שכירים (מיעוטם על אדמתם ורובם בערי-התעשייה הצומחות) ניתן לראות לאורך ההיסטוריה מתגלגל מאנגליה מזרחה (ברוסיה למשל בוטלה הצמיתות סופית באמצע המאה ה-19) וגם אל יבשות שונות. סין לדוגמא עוברת בעשורים האחרונים תהליכי עיור בקנה מידה עצום, כאשר תהליכי המודרניזציה מביאים להגירת המונים מהכפרים אל הערים. מרכזי התעשייה במזרח הרחוק, בו מייצרים בתנאי העסקה של המאה ה-19 את מוצרי הצריכה של העולם המערבי שמשכיליו מהגגים ומלהגים על עידן פוסט-תעשייתי (בו הם יושבים בקומת ההנלה ועיוורים לקיומה של רצפת הייצור), נודדים שוב ושוב מהמקומות בהם מתפתחים בעקבות התיעוש איגודי עובדים ופיקוח על תנאי הייצור (בדיוק לפי המהלך שתיאר מרקס) אל אזורים חדשים שטרם עברו פיתוח תעשייתי.

מטע קנה סוכר במאה ה-19. התמונה באדיבות Tropenmuseum of the Royal Tropical Institute (KIT). קנה הסוכר בקמבודיה ממלא את התפקיד של הכבשים באנגליה בראשית המהפכה התעשייתית.

וכל ההקדמה הזו, בשביל להפנות אל עדות מעניינת מהתהליך המתרחש בקמבודיה, שכמו לקוח מהתיאור הקלאסי בפרק ההיסטורי של "הקאפיטל": נישול אלים בכסות חוקית של אכרים מזכויות השימוש באדמתם בידי חברות מסחריות שחורשות את שדות האורז מהם הפיקו את מחייתם ונוטעות במקומם מטעי קנה סוכר, בהם מועסקים האיכרים לשעבר כשכירים בשכר שבקושי מספיק למחייתם. 97% מהסוכר הזה ממתיק את חייהם של תושבי האיחוד האירופי.

***

אנקדוטה לסיום:

לפני מספר שנים, בישיבה על סיפון נגמ"ש צה"לי באחד מאימוני המילואים, הראתי לחייל קשר סקרן ומשכיל מאוד ממוצא אתיופי מאמר היסטורי שקראתי ועסק בחידושי הטכנולוגיה של הכלים החקלאיים באירופה של ימי הביניים. הספיק לו חצי מבט לספר לי שבגיל 12 הוא השתמש בכלים כאלה בכפר שלו באתיופיה. "ימי הביניים? אתיופיה היא בימי הביניים" הוא אמר. והוא צדק. המהפכה התעשייתית ממשיכה להתגלגל ולכבוש שטחים נוספים. חזיתות הניצול הולכות ומתקדמות, והאזורים שהמהפכה טרם נגעה בהם הולכים ומצטמצמים. ימי הביניים והתקופה הטרום תעשייתית הולכים ומסתיימים. כשיגמרו העולמות החדשים ותושלם המהפכה, לניצול לא יהיו עוד מרחבים אליו יוכל לברוח מפני מתנגדיו. אם לא יוביל עד אז את החברה האנושית לקטסטרופה שתחזיר אותנו לעת העתיקה, תושלם בניית המסד לחברה המתוקנת.

 

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “המהפכה התעשייתית מתגלגלת

  1. פוסט מעניין
    יש לי הערה. אתה כתבת במזרח "מייצרים בתנאי העסקה של המאה ה-19". זה לא מדויק ולכן קצת מפספס נקודה חשובה. אופן היצור במזרח של היום שונה במהותו מאופן היצור של המאה ה-19. אפשר לטעון שחוויה של הפועלים בשני המקרים היא נוראית ויש בהם קווי דימיון רבים, אך עדין בגלל האופן היצור שונה בין שתי התקופות ולכן התהליך בהם שונים. בעיקר רואים את זה בקפיצה הגדולה שעושים מדינות. אם לפועלים האנגלים לקח בערך 200 שנה להשיג זכיות מסויימת אז לפועלים במזרח זה לוקח הרבה פחות. זה לא אומר שניתוח לא נכון, רק צריך לזכור שכדי ליצר מוצרים מודרנים צריך פועלים מודרנים ולכן יש אפשרות לקצר תהליך של הבאת המודרנה היא גדולה יותר. אני מצרף קישור להרצה מעניינת המציגה המראה את התופעה זו של מדינות מתקדמות בקצב אחר לארוך ההיסטוריה של המאות 19ה- וה-20. המרצה מסתכל הבריאות. https://www.ted.com/talks/hans_rosling_at_state
    אודי מנור פעם הפנה להרצה דומה על מדינות שמראה את הצורה יותר ברורה אבל אני לא מצאתי אותה.

    • דן – הדגש שלי היה בכוונה לא על שיטות הייצור אלא על תנאי ההעסקה, שכפי שכתבת, יש בהם קווי דמיון משמעותיים. אין ספק שתהליך התיעוש מואץ ותהליכים מטריאליים וחברתיים שבעבר נמשכו עשורים ומאות קורים עכשיו בקצב מהיר הרבה יותר. אולי הדוגמא הכי טובה היא מה שהזכרתי בנוגע לנדידה המהירה מאוד של מרכזי התעשייה במזרח-אסיה, שכל כמה שנים עוברים למקומות נידחים יותר בניסיון לברוח מהעלייה ברמת החיים של העובדים שמתבטאת גם בהתפתחות של ארגוני עובדים ורגולציה על ההעסקה ותנאי הייצור.

    • היי! שמי רוני, ובדיוק נתנו לי עבודה בהיסטוריה על המהפכה התעשייתית, אחת מהשאלות היו "האם לדעתך המהפכה התעשייתית הסתיימה?" היה ברור לי שלא, אך לא ידעתי למה. ועכשיו די ברור לי (או לפחות יותר מקודם). רק רוצה להגיד תודה(:
      מאמר/ עמוד עשיר ויפה, מאוד מעניין ותודה רבה

  2. נכון ומעניין. אבל השאלה שצריכה להעסיק אותנו כאן ועכשיו היא כיצד יושג האיזון הנכון וההולם בחברה כמונו, שכבר עברה לשלב בשל יותר, בין בעלי ההון לשכירים.
    במשך עשורים המתח בין מעמד הפועלים לקפיטליסטים עומעם נוכח הקונפליקט בין המערב לגוש הקומוניסטי. משדעך קונפליקט זה, או לפחות ניטל ממנו הבסיס של המתח הבינ-אידאולוגי, מתפנות חברות רבות למאבק מעמדות
    זה קורה בארה"ב עם עליית הדמוקרטים מול הימין; זה קורה באירופה במתחים בין המדינות העשירות לפחות עשירות; וזה קורה ב"אביב הערבי", שם זה מתבטא בהדחת שליטים שמשרתים קפיטליזם.

  3. פינגבק: תנובה, תעלולים פיננסיים וקפיטליזם מאוחר | עמדת תצפית

  4. מאמר מאוד מעניין! בדיוק יש לי עבודה בהיסטוריה על המהפכה התעשייתית, ושאלו אותנו האם היא הסתיימה. היה לי ברור שלא, אך לא ידעתי למה. עכשיו הבנתי יותר. תודה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s