תנובה, תעלולים פיננסיים וקפיטליזם מאוחר

שתי המלצות קריאה לערב שבת: על הסיבוב שעשתה קרן אייפקס בתנובה, ועוד עדות לגילגול הנוכחי של המהפכה התעשייתית.

מתחת למעטה הדיבורים שמבכה את העברת השליטה בתנובה מקרן השקעות זרה לחברה ממשלתית סינית, חשוב לזכור מה קרה לתנובה בשנות הבעלות הנוכחית, או יותר נכון, מה עשתה בה קרן אייפקס. שיעור ב"יצירת ערך" בקפיטליזם המאוחר, מתוך כתבה של אלי ציפורי ב"גלובס":

פי 5 זו התשואה האמיתית של קרן אייפקס על ההשקעה שלה. באופן גס, זה החישוב: 3 מיליארד שקל הושקעו על-ידי אייפקס ומבטח שמיר, כ-2.2 מיליארד שקל מתוכם על-ידי אייפקס. ההון העצמי שהושקע על-ידי אייפקס, בניכוי חלקה בהלוואה עומד על כ-900 מיליון שקל. היא צפויה לקבל כתוצאה מהעסקה עם הסינים כ-4.8 מיליארד שקל ולהחזיר באמצעות התמורה את חלקה בהלוואה, שעומד, באופן גס, כולל ריביות כמובן, על כ-1.6 מיליארד שקל. כלומר, נותרו לה כ-3.2 מיליארד שקל. תוסיפו לזה את חלקה (ברוטו) בדיבידנדים, כ-1.5 מיליארד שקל, תקבלו תמורה כוללת של כ-4.7 מיליארד שקל על השקעה של 900 מיליון שקל בלבד, כלומר, יותר מפי 5 (!). רווח פנטסטי של 3.8 מיליארד שקל. מדהים! מדהים עוד יותר שהרווח הזה, כאמור, לא ממוסה והמס היה יכול להגיע (25% מס רווחי הון) לקרוב למיליארד שקל (כולל מיסוי דיבידנדים שלא קיים במקרה הזה). הנה מיליארד שקל שהלכו לאיבוד למדינה.

0 שקלים זו התמורה שתשלם אייפקס למדינת ישראל כמס, כי קרנות זרות פטורות באופן גורף ממס על ההשקעה שלהן בישראל.

[…]

אפשר להבין את זה בהחלט בכל הנוגע לאינטל, שהיא סיפור אחר לגמרי – סיפור של יצירת תעסוקה, מנוע של חדשנות וכר נרחב ליזמויות. אבל אי-אפשר להבין את זה בכלל במקרה של אייפקס. זו קרן זרה שבאה לתקופה מוגבלת בלבד, כדי לעשות סיבוב, רק סיבוב, ולא מעניין אותה שום דבר אחר – לא עובדים, לא צרכנים ולא ספקים.

לכאורה, קרן אייפקס יצרה בשנים האלה ערך חדש בהיקף עצום. כיצד הוא מתבטא בעולם הממשי? האם כמות המוצרים שתנובה מייצרת גדלה פי חמש? פי שתיים? בכמה גדלו המבנים, המכונות וכוח האדם שהיא מפעילה (אם הם בכלל גדלו)?

***

ולעניין אחר, כתבתי פה לפני כמה שבועות על הגילגול הנוכחי של המהפכה התעשייתית בצורת נישול האיכרים מאדמתם והפיכתם לפועלים שכירים עליה בקמבודיה. והנה, בכתבה מ"דה-מרקר", מתוארת הופעתו של הפרולטריון הסיני על במת ההיסטוריה, מתוך תהליכי העיור והתיעוש האדירים שייצר ההון המערבי בסין תוך החיפוש אחרי כוח עבודה זול. וכשהפרולטריון מופיע כמעמד, הוא עושה את מה שהחבר מרקס צפה שהוא יעשה: מבין את מצבו כמעמד ומתחיל להתארגן באופן פוליטי כדי להשיג שיפור בתנאיו:

"הצעירים הסינים כיום, בהשוואה להורים שלהם, מודעים הרבה יותר לזכויות עובדים", אומר ל–TheMarker קווין סלאטן, מתאם הפעילות של ארגון צ'יינה לייבור ווטש, שפועל למען זכויות העובדים בסין ויושב בניו יורק. "אבל יותר מזה: הצעירים הסינים מוכנים גם להיאבק על הזכויות שלהם בבתי המשפט וברחובות".

[…]

גם ד"ר רעות ברק־וויקס, מומחית לכלכלת סין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, סבורה כי העובדים במדינה יוצרים בשנים האחרונות מציאות חדשה מול המעסיקים שלהם. "יש באחרונה התעוררות גדולה מאוד של עובדים סינים", היא אומרת. "הם נאבקים הרבה יותר מול הרשויות וזה קורה במגוון תחומים שקשורים ליחסי העבודה".

[…]

לדבריה, כלל לא בטוח שהתאגידים הזרים יישארו במדינה. "כבר היום יש תהליך של מעבר מפעלים ללאוס, לבנגלדש ולמדינות נוספות באסיה ובאפריקה. אותן חברות מחפשות את כוח העבודה הזול. זה תהליך טבעי", היא מספרת. "יש תהליכים שמתרחשים בסין והופכים אותה לפחות אטרקטיבית עבור משקיעים. יש מגמה של הגדלת שכר המינימום ויש יותר אכיפה של חוקים שעוסקים בהגנת הסביבה, מה שדורש מחברות להשקיע סכומי כסף גבוהים יותר בהפחתת הזיהום שהמפעלים יוצרים. בנוסף לזה, רמת החינוך עולה, רמת החיים עולה והעובדים עצמם הופכים ליותר משכילים. צריך גם לזכור שסין עצמה שואפת להיות מדינה בעלת ידע טכנולוגי ומפותחת יותר מכפי שהיא כיום".

והנה המהלך הקבוע של המהפכה התעשייתית: היא יוצרת את הפרולטריון שמתארגן, ודורש תנאים שמגבילים את פעולת ההון בכל מיני הטרדות כמו שכר הוגן, בטיחות ושמירה על הסביבה. ככל שהמדינה הופכת למתועשת יותר, כך בורח ממנה ההון הייצרני לאזורים מפותחים פחות, כדי למצוא בהם כוח עבודה זול יותר וסביבה חופשית יותר ממגבלות. עד שלא יהיה לו לאן לברוח.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “תנובה, תעלולים פיננסיים וקפיטליזם מאוחר

  1. כבר הרבה זמן אני חושב שהדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות זה ללכת לאגד עובדים במדינות הבלתי מפותחות. ההשפעה של זה בחזרה על העולם המפותח תהיה אדירה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s