הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ב

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג, על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השישית של הועדה, שהתכנסה ב-13.9.2011 ומתמקדת בשיחה בנושא צוות ההידברות עם הציבור.

אל הרשומה הקודמת בנושא

כרקע: הועדה פעלה במסגרת לו"ז לחוצה עד בלתי אפשרית. שבוע אחרי ישיבת הפתיחה, התבקשו חלק מהצוותים להציג כיוונים כלליים ראשונים. מכאן נשארו לועדה בערך שלושה שבועות לגבש את המלצותיה, תוך כדי תהליך של שמיעת הצעות מהציבור. דיוני הועדה היו סגורים לתקשורת, והפרוטוקולים שלה לא היו מיועדים להתפרסם בתקופה הקרובה. אני מקבל את הרושם שזה אפשר למשתתפים לדבר "תכל'ס" ללא תחושה של צורך "לחפות על עצמם" כנגד תגובה ציבורית. האווירה הזו היא המקור לאמירות הישירות והמעניינות שניתן למצוא בפרוטוקולים.

כל ההדגשות בציטוטים (אם לא צויין אחרת) הן שלי.

***

ימים ספורים אחרי שחבר הועדה יוג'ין קנדל [פרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת ירושלים (דוקטורט מאוניברסיטת שיקאגו), יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גוף מייעץ במשרד ראש הממשלה], אמר ש

האיום הגדול על הכלכלה והדמוקרטיה הוא הדיון הציבורי בנושאים כלכליים. ירדנו לתחתית המדרגה בנושא

מעניין לחזור אל הדיון בועדה שעסק בעבודת צוות ההדברות עם הציבור, שחושפת סתירה פנימית בין העמדה העקרונית לפיה הציבור לא מבין בכלכלה והשיח הציבורי הוא שטחי, לבין העדויות לפיהן פניות הציבור משקפות ידע ותורמות רעיונות שימושיים לעבודת הועדה.

אז מה נאמר שם? קודם כל, מעניין לראות מה אומר ניר הירשמן [אז יועץ התקשורת של השר מיכאל איתן, על הפעילות באתר ההידברות של הועדה באינטרנט, שריכז את פניות הציבור], על הנושאים שעניינו את הציבור, ודי בשונה מהנושאים שעניינו את הועדה עצמה:

דיברו בעיקר על דיור וקצת פחות על שרותים חברתיים ומיסוי, והכי פחות על תחרותיות במחירים.

מסתבר שצוות ההידברות, בנוסף לאחריות עם התקשורת עצמה, ראה לעצמו תפקיד לחנך את הציבור:

לגבי הנושאים שהכי בוערים אצל הגולשים, נושא פריצת מסגרת התקציב, זה נושא שאנחנו מתמודדים אתו ממש על בסיס יומי, זה הכי מעניין את כולם ואנחנו כל הזמן במאמץ הסברתי שהוא גם חינוך כלכלי וגם בעצם העברת המסרים. הבעת אמון בוועדה, הרבה מאד, אנחנו מעבירים את המסרים כפי שהם מועברים לנו ע"י צוות ההידברות ואנחנו עושים חינוך כלכלי, כיוון שאנשים מדברים על פריצת מסגרות, החשיבות היא בשמירה על מסגרת התקציב.

יוג'ין קנדל: את זה אני מבין, אבל למה?

שירי כהן: בשביל לשמור על אחריות תקציבית.

אורן צוקרמן: למען הדורות הבאים.

יוג'ין קנדל: זה טוטולוגי.

שירי כהן: זה לא טוטולוגי, כיוון שאנשים לא מבינים כלכלה.

יוג'ין קנדל: בשבילם זה טוטולוגי, בשבילי זה לא טוטולוגי.

[…]

שירי כהן: לגבי חוק ההסדרים, הוא שוב נדבך של החינוך הכלכלי. אנשים מכירים סיסמאות, הם לא מבינים כלכלה.

שימו לב שקנדל מזהה שההצדקה של כהן היא טאוטולוגיה – צריך לשמור על מסגת התקציב כדי לשמור על אחריות תקציבית…

לעומת הטענה של שירי כהן ש"אנשים לא מבינים כלכלה", אומר אודי פראוור [אז ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, והוביל את צוות ההדברות עם הציבור]:

אולי הדבר החשוב ביותר, אני חושב שלפחות כל מי שראה את הדיונים האלה, לא התגלה שהחכמה היא אצל הארגונים והמכונים. התגלה שיש חכמה לא רק חכמת, אבל שיש חכמה אצל אנשים, אני חושב שגם בניירות העמדה שקראתם, קראתי חלק לא קטן מה-320, הסתבר שאנשים, אנשים[,] לא ארגונים שהם מאחריהם ולא הרגילים להופיע, אומרים דברים משמעותיים.

ומעיד רפי מלניק [כלכלן, משנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה. היה בעברו משנה למנהל מחקלת המחקר של בנק ישראל. לימד בבית הספר אריסון למנהל עסקים. יו"ר ועדת ההשקעות של חברת הביטוח מגדל, מעורב בחברות אחרות בתחום ויועץ לבנק לאומי. היה שותף בועדות שעסקו בתוכנית לקליטת עליה וב"תוכנית לייצוב המשק" בשנת 1985]:

ואני חושב שבאחד השימועים שהשתתפתי בתחום הדיור, באמת הגעתי עם ציפייה אפס, כי אמרתי: מה, אני אבזבז בוקר שלם, אני אשמע את כל הנודניקים מספרים לי את כל מה שאנחנו כבר יודעים? ויצאתי מזה עם כמה אינצנטים מאד חשובים ורעיונות שלא עלו בוועדות המומחים, ואני חושב שהיה לזה בהחלט ערך. היה לזה בהחלט ערך.

לעומת העדויות מהשטח, מחזיק מנואל טרכטנברג [אז יו"ר הועדה. בעבר הקים את המועצה הלאומית לכלכלה, גוף מטה מייעץ במשרד ראש הממשלה] בתפישת הבורות הציבורית, הסכנה הטמונה בה ותפקידה של הועדה להאבק בה:

אני אגיד עוד משהו לחינוך הכלכלי. אחד הדברים המדהימים שהתגלו, שהבורות בנושא כלכלה בסיסיים של הציבור האינטליגנטי במדינת ישראל, לא של הציבור, אני מתפלא כשהציבור אינטליגנטי, יוג'ין.

יוג'ין קנדל: אתה מתפלא?

מנואל טרכטנברג: אבל אני אומר, תראה, איך אתה יכול לצפות שהציבור שפה הנגלית שלו מוכן לתמוך או לתמוך בדברים ראויים. מיכל אמרה קודם שהציבור לא מבין ואח"כ הוא מבין. זה לא פלא שלא. אתה יודע, יש פה בורות כזו ממש מדהימה,

[…]

מדינת ישראל 2011, הציבור האינטליגנטי. זה לא יאומן הדבר הזה. עכשיו, מי שלא מבין שזו סכנה אסטרטגית למדיניות כלכלית, כי בסוף אנחנו מתלוננים על הכנסת, אבל זה הציבור האינטליגנטי במדינת ישראל. אז אני אומר, פה יש תפקיד שאני לא הייתי ער עד כמה יש לנו קושי, בעיה גדולה בזה, ואז אני אומר, הנה, אתה יודע, רק זה, לראות את זה ולהאבק בזה, ולנסות למצוא לזה מענים יום יומיים לדברים האלה, העניין של הצעת התקציב, זה כבר כאילו כיתה ג', אני מדבר על כיתה א'. בכיתה ג' לפחות יש לך איזו שפה שאתה יכול לנהל את הדיון הזה.

***

עד כאן מתוך השיחה של צוות ההידברות עם הציבור. ברשומה הבאה נעסוק בדיון מצוות שירותים חברתיים.