הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ג

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג, על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השישית של הועדה, שהתכנסה ב-13.9.2011 ומתמקדת בשיחה בנושא צוות שירותים חברתיים.

אל הרשומה הקודמת בנושא

כרקע: הועדה פעלה במסגרת לו"ז לחוצה עד בלתי אפשרית. שבוע אחרי ישיבת הפתיחה, התבקשו חלק מהצוותים להציג כיוונים כלליים ראשונים. מכאן נשארו לועדה בערך שלושה שבועות לגבש את המלצותיה, תוך כדי תהליך של שמיעת הצעות מהציבור. דיוני הועדה היו סגורים לתקשורת, והפרוטוקולים שלה לא היו מיועדים להתפרסם בתקופה הקרובה. אני מקבל את הרושם שזה אפשר למשתתפים לדבר "תכל'ס" ללא תחושה של צורך "לחפות על עצמם" כנגד תגובה ציבורית. האווירה הזו היא המקור לאמירות הישירות והמעניינות שניתן למצוא בפרוטוקולים.

כל ההדגשות בציטוטים (אם לא צויין אחרת) הן שלי.

***

אוהד רייפן [אגף התקציבים באוצר. בין השאר היה שם, אני לא בטוח אם לפני פעולת הועדה או אחרי, רכז רווחה וביטוח לאומי, והיה אחראי על התכנון לטווח ארוך]:

דרך אגב, הדבר שעלה בצורה הכי חזקה, זה מה שנקרא הפרטה של שרותים, אולי המונח המתאים יותר זה מיקור חוץ, אבל אני חושב שהשתמשנו פשוט בטרמינולוגיה של מחאה ושם מדברים על הפרטה. ההפרטה הזאת מתחברת להפרטה של תקציבים שאני חושב, לדעת[י?] המחאה מגיעה מסוגיה של יעדי המדיניות שלנו, שיעדי המדיניות של הממשלה הלכו והצטמצמו והפכו להתייעלות כלכלית ולא למתן שרותים טובים באיכות גבוהה. סוגיה נוספת שעלתה זה הסוגיה של חיזוק ותמיכה בפריפריה, ופיקוח ובקרה על אותם שרותים שהוצאנו החוצה. כלומר, יש איזושהי תחושה שהעברנו גם את הסמכות, גם את האחריות לעמותות והממשלה פשוט הדירה את רגליה מהסוגיות האלה.

בדיון על נושא מעונות היום:

אוהד רייפן:

צריך לעשות תוכנית חומש מסיבית להרחבת ההיצע במעונות היום. את הרחבת ההיצע היום עושים על פי פרמטרים של איפה יש יותר ביקוש מהיצע. כלומר, אנשים שרצו להרשם למעון, ולא היה להם מעון. יש פה איזשהו כשל, מהסיבה הפשוטה שבקלנסוואה אין מעון, גם אין אנשים שנרשמו ובגלל שאין אנשים שנרשמו, כביכול, אין ביקוש ולכן אין בניה.

גל הרשקוביץ [הממונה על התקציבים באוצר. נכנס לתפקיד יומיים לפני כינוס הועידה]:

כמה מילים לגבי המימון. אני מאמין במוצר ציבורי שאם המדינה מסבסדת אותו, אז יש בדיוק שתי אפשרויות. אין שלישית. אפשרות אחת אם הוא תחת הפיקוח הממשלתי, אז הוא יכול להיות מסובסד בין 0 ל-100. הוא יכול גם להיות מסובסד 100. זו כבר החלטה ממשלתית. אם הוא לא תחת פיקוח, הוא משולם מהשקל הראשון מהכיס הפרטי. אין באמצע, או כאן, או שם.

דרך אגב, עמדה דומה הוא הביע בישיבה קודמת בנוגע לשירותי רפואה פרטית, אותם הציע לאסור בבתי החולים הציבוריים.

שחר כהן [אחד מ"נציגי הציבור" בועדה, מנהל אסטרטגי בחברת hp אינדיגו ששילמה שכר נמוך יותר לעובדים חרדים והמנכ"ל שלה הצהיר שלספר לעובד אחר על גובה השכר זה עילה לפיטורים, ופעיל בעמותת נובה שנותנן ייעוץ עסקי-ארגוני לעמותות]:

בהנתן העובדה שהמהלך הכולל שהוצג על השקף, יכול לעבוד אך ורק, וגם אוהד אמר את זה בפה מלא, אם תהיה הגדלת היצע. אחרת בעצם אנחנו מעלים את העלויות על המעון, אבל הממשלה לא תוכל לפקח על המעון, אנחנו נותנים אלף שקל או בסכום מסוים סבסוד, לא לכולם, ואז בעצם אנחנו מעלים את המחיר של המעונות ולא הגדלנו את היצע המעונות, ייקרנו את עלות המעונות לאוכלוסיה ובחלק מהמעונות שדרגנו את הסטנדרט. אני חושב, כדי שזה יעבוד, הגדלת ההיצע היא קריטית. בואו נהיה ריאלים. כולנו יודעים שהממשלה לא תבנה מעונות, הרי חוק הסדרים 2012 יעבור, יעשו קיצוץ רוחבי, בלה בלה בלה, מיתון, בואו נקצץ את התקציב להרחבת המעונות. בינוי 100-200-500 זה יקוצץ. או שגם אם זה יעבור, ייקח איזה זמן וזה לא יקרה. אז אני רוצה להציע הצעה חליפית, לתמרץ מוסדות או חברות גדולות לבנות מעונות בשטחם, ויש נגד זה טעונים נגד, שזה עוזר לחזקים, אבל אפשר להגדיר ש- 30% מתוך הילדים יהיו חייבים להגיע מתוך מקומות שהם לא מקומות העבודה וכו', כי בעיני, יש פה, אני לא רוצה לעשות את זה, אבל אני יודע שיש פה כשל שוק, לא נוכל להגדיל היצע. לא נוכל להגדיל היצע, אני באמת חושב ככה. בלי מהלך שהשוק הפרטי יבצע את זה, אנחנו לא נוכל להגדיל היצע.

דיון על ההשתתפות בשוק העבודה:

אמיר ברקן [אני לא בטוח מה היה תפקידו בדיוק בזמן הועדה. בעבר היה יועץ בכיר למנכ"ל משרד התמ"ת, בסביבות שנת 2012 עמד בראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה]:

עובדים בעלי שכר נמוך זיהינו שלוש סוגיות מרכזיות. הראשונה זה אכיפה של חוקי העבודה והסוגיה של עובדי קבלן שנכנסת לתוך זה. הסוגיה השניה זה עובדים זרים והסוגיה השלישית זה מס הכנסה שלילי. נתחיל משעורי התעסוקה, אני משער שכמעט כולם מכירים את זה, אנחנו מזהים איפה הבעיות המרכזיות שלנו, גברים חרדים

ונשים ערביות. הלאה. שוכנעתי, אני בכל זאת אגיד מילה אחת: מה החסמים שיש לנו אצל החרדים? יש לנו חסם חוקי, עניין חוק טל, טופל בצורה מאד אינטנסיבית בשנה האחרונה, יש לנו חסם כלכלי מאד משמעותי, שבסופו של דבר לא באמת משתלם, ויש פה עבודה מאד מעניינת שנעשתה במועצה לכלכלה, שמראה את זה בצורה מאד ברורה, שלא משתלם לאברך שאשתו עובדת, לצאת לשוק העבודה.

[…] הסוגיה השלישית זה החסם המקצועי. אני חושב שאפשר לחלק אותו לשניים, החלק הראשון זה בזמן בי"ס. ההשכלה שהילדים ואחרי זה הנערים והנערות, בעיקר הנערים החרדים מקבלים בבתי"ס, לא מכינה אותם בצורה מיטבית לשוק העבודה, בלשון המעטה, והסוגיה השניה, זה ברגע שהם יצאו כבר מהכולל, ויש לנו כבר הרבה אנשים כאלה, או שנמצאים בכולל ואנחנו רוצים לסייע להם לצאת, אין לנו חבילה מספיק רחבה, כדי לסייע, לתת להם את הכלים ואת ההכשרה הנדרשים. […]  אנחנו יכולים לראות בצורה מאד ברורה, שגבר שהוא אברך שאשתו עובדת וגבר ואשה עובדים, מקבלים סכומים מאד דומים. כלומר, אתה יכול לצאת לעבודה בהתנדבו[ת], רוב האנשים כנראה יבחרו לא לעשות את זה. החסם הזה הוא חסם מאד משמעותי. בסדר?

[…] הסוגיה השניה, זה בתיה"ס. אני מזכיר שבבתי"ס יסודיים במגזר החרדי, יש מחויבות ללימוד של מקצועות של שעורי יסוד: מתמטיקה, אנגלית וכו' וכו', דברים שמכינים לשוק העבודה. בפועל הפיקוח שמשרד החינוך מפעיל על הלימוד הזה, הוא פחות ממינימלי, זו סוגיה ראשונה. סוגיה שניה, זה שבתיכונים שלהם, מה שנקרא הישיבות הקטנות, במבחן התוצאה אנחנו מעבירים כסף לישיבות האלה, לתיכונים האלה, עם אמירה ברורה שאין שם לימודים כלשהם שהם לימודי יסוד.

[…] היום יש לנו כבר אוכלוסיה לא קטנה שכבר עברה את המערכת הזאת, כבר נמצאת בכוללים ואנחנו לא יכולים רק לבוא ולהגיד להם: אנא צאו מהכוללים חפשו את עצמכם ואנחנו מקווים שיהיה בסדר. אנחנו צריכים לעזור להם, לתת להם סיוע מקיף, להשתלב בשוק העבודה. אני חושב שכל הגישה של הטיפול בחרדים לא יכולה להיות גישה של בוא נחסוך בכסף ונעביר את זה למגזרים אחרים. זה לא יעבוד וזה גם לא נכון. אנחנו צריכים פשוט להסיט את הכספים הקיימים לנתיבים נכונים יותר

והנה משהו בשביל קצת צבע:

אייל גבאי: אם אתה לוקח היום, אם נחזור לטבלה למה לא כדאי לצאת לעבוד, אז אחד הדברים המשמעותיים שיש שם, זה העובדה שהם כולם שם מקבלים השתתפות של 90% במשפחתונים, גנים וכו'. השאלה אם אתה מקצץ בהשתתפות הזאת. ההצעה של היועץ של שר האוצר אבי שמחון היתה חד משמעית לקצץ. זו ההצעה של האוצר.

אבי שמחון: או.קי. אני תכף יוצא ותחכה לי שם כיתת יורים.

ולסיכום של רייפן:

יש כמה סוגיות שאני חושב שהן מאד חשובות, ולא דנו בהן. אנחנו לא נעבור על כולן, יש את עובדי הקבלן, יש אכיפה על חוקי העבודה, סוגיות מאד משמעותיות, נקודה אחת שכן הייתי רוצה להרחיב בה בכמה מילים, זו הסוגיה של מיקור חוץ שעולה בצורה מאד חזקה מהמחאה, וכנראה שיש לה איזשהו בסיס. המדינה, בצדק אגב, מוציאה הרבה מאד מהשרותים שלה למיקור חוץ, זו שיטת הפעלה נכונה, השאלה אם המדינה יודעת לעשות את זה היום בשיטה אופטימלית, בשיטה הכי נכונה. התשובה היא ככל הנראה שלא, ובהקשר הזה יש כמה סטנדרטים ועקרונות שנראה לנו שנכון לשים כדי להמשיך את ההפעלה הזאת. מצד אחד אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו כן רוצים לאפשר להמשיך ולאפשר מיקור חוץ, אבל חייבים לוודא שכשמוציאים למיקור חוץ, עושים את זה בסטנדרטיזציה שהיא ברורה מראש. עושים את זה כשיש פיקוח ובקרה שמספקים, אנחנו הופכים את יחידות המטה שלנו ליחידות מטה לא רק שיוציאו פעילות מעצמן, אלא יחידות מטה שיודעות להפעיל גורמים חיצונים. יש לזה משמעות מאד כבדה גם מבחינת המבנה הארגוני , גם מבחינת אופן הפעולה, גם מבחינת היכולות שצריך לרכוש, גם ברמת המטה וגם ברמת המשרדים המפעילים. זו הנקודה.

***

עד כאן מצוות שירותים חברתיים. הרשומה הבאה תעסוק בדיון מאותה ישיבה שעוסק בצוות המאקרו.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ג

  1. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ב | עמדת תצפית

  2. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנבר י"ד | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s