הצצה אל מגזר הייבוא

אחד ההיבטים הפחות מדוברים בכל השיח על יוקר המחיה, היעילות או חוסר היעילות של הייצור המקומי, ושאלת ההגנה עליו, היא מה בעצם קורה במקטע הייבוא. וחבל, כי כמו בכל מדיניות, יש גורמים שמפסידים ממנה ועושים רעש בתחום שלהם, וזה גורם לנו לפעמים לשכוח שיש גם גורמים שמרוויחים ממנה. מרוויחים הרבה. ולהם נוח לשמור על שקט.

בתחילת החודש פורסמה סקירה תקופתית של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שעוסקת ברווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה בשנים 2019-2010 (יש מי שאומרים שבשנים 2021-2020, בתקופת הקורונה, הרווחים שלהן היו גדולים עוד יותר). מהסקירה הזו אפשר ללמוד כמה דברים מעניינים:

א. ייבוא מזון כאחוז מהתמ"ג בישראל הוא נמוך ביחסית ל-OECD, אבל צומח בקצב מהיר יחסית למדינות אחרות.

 

ב. למרות שלכאורה היבוא אמור להיות תחום תחרותי, שיעור הרווח לפני מס של עשרת היבואנים הגדולים הוא גבוה מאוד, כ-12.5%, וזה אחרי ירידה קלה.

וכפי שמציין הדו"ח, בענף הזה יש סממנים רבים של מצב לא תחרותי, כאשר היבואנים מצליחים לשמור בידיהם רווחים גבוהים [ההדגשות, כאן ובהמשך, שלי]:

"כפי שציינו בסקירה הקודמת על רווחיות יבואני המזון לשנים 2003-2012, קריסתה של רשת קלאב-מרקט בשנת 2005 עשויה להסביר ולו באופן חלקי את תחילת המגמה של הגידול ברווחיות היבואנים הגדולים שנה לאחר מכן, זאת על רקע צמצום התחרות במקטע הקמעונאי (ולפיכך פחת הלחץ של הקמעונאים על הורדת מחירים מצד הספקים). בהקשר זה נציין כי בדוח "ועדת קדמי" צוין כי הרשתות הגדולות והספקים הגדולים ניצלו באותה עת את כוחם כדי ליצור קשרים חוזיים ועסקיים בלתי הוגנים שהגבילו את התחרותיות. ההאצה הנוספת ברווחיות היבואנים הגדולים נרשמה בשנים 2007-2008, כאשר גידול זה עשוי להיות מוסבר במידה לא מבוטלת מהייסוף החד של השקל בשנתיים אלו. דהיינו, הירידה במחירי המוצרים המיובאים במונחים שקליים, כתוצאה מהייסוף, לא תורגמה ע"י היבואנים הגדולים להפחתת מחירים (לא רק זאת, אלא שבשנת 2008 נרשמה העליה החדה ביותר במחירי המזון ללא ירקות ופירות- 5.11%, הרבה מעבר לעליית המדד הכללי)."

את עצירת העליה בשיעור הרווח ואת הירידה הקלה בשנים האחרונות שבתחום הסקירה הם מסבירים בכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס", שמטרתה הייתה להקל על הייבוא וכך להגדיל את התחרות בתחום.

ג. ובכל זאת, נראה שעדיין יש פערים גדולים בתוך תחום הייבוא, כאשר עשרת החברות הגדולות שולטות בענף באופן שמשמר עבורן ייתרון גדול על פני המתחרים:

"שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים גבוהים משמעותית מזה של סך היבואנים בענף. כך, שיעור הרווח לפני מס בקרב כלל היבואנים בענפים אלו עמד בשנת 2019 על 6.9%, כאשר בקרב היבואנים שאינם נמנים על עשרת הגדולים עמד שיעור הרווחיות על 5.5% דהיינו, בשנת 2019 היה שיעור הרווחיות של עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים גבוה פי 3.2
משיעור הרווחיות בקרב יתר היבואנים בענפים אלו."

גם במקרה הזה, ההשערה של כותבי הסקירה היא ש"רפורמת הקורנפלקס" אחראית לצמצום שקרה מאז 2012 בפער הרווחיות שבין עשרת החברות הגדולות לקטנות יותר.

 

ד. בדוגמה של חברת ייבוא ספציפית – דיפלומט – שהפכה לאחרונה לציבורית ולכן מחוייבת לפרסם דו"חות כספיים, עולה שהפעילות שלה בישראל רווחית באופן משמעותי מאשר הפעילות שלה ברוב האזורים האחרים בעולם:

"נתונים אלו משקפים שיעור רווח תפעולי של 5.1% בישראל בתשעת החודשים הראשונים של 2021, לעומת שיעורי רווחיות של 2.4% בניו זילנד, 3.0% בדרא"פ, 3.8% בגיאורגיה ושעור רווחיות של 10.9% בקפריסין."

 

ה. הענף הזה פחות ריכוזי מענף המחלבות, למשל, כאשר עשרת החברות הגדולות (מתוך יותר מ-1,400 חברות!, כלומר כ-0.71% מהחברות) שולטות "רק" בכ-20% מהמחזור, אבל בכ-34% מהרווח המצרפי – וזה אחרי ירידה משמעותית, שהושפעה גם מיציאה של חברות מפסידות מהפעילות בענף (מה שמגדיל את הרווח המצרפי ביחס לרווח של עשרת החברות הגדולות).

 

ו. לאחר כמה שנים שבהן מספר החברות הפעילות בענף עלה בעוד שחלקן של החברות המפסידות ירד, בעקבות "רפורמת הקורנפלקס" שהיתה אמורה להגביר את התחרות, מספר החברות הפעילות דווקא ירד.

באופן דומה, גם מדד הריכוזיות בענף (מדד הרפינדל), שהיה במגמת ירידה, חזר לעלות דווקא בשנים שלאחר הרפורמה שהיתה אמורה להגביר את התחרות.

 

ז. בתחום השכר, המועסקים בעשרת החברות הגדולות משתכרים שכר גבוה יותר מאשר בחברות האחרות, אבל לא בהפרש שמשקף את הפער ברווחיות – מה שאומר שרוב הרווח העודף נשאר בידי הבעלים:

"השכר הממוצע בעשרת היבאנים הפרטיים הגדולים גבוה ב-33% מזה של יתר יבואני המזון והטואלטיקה. עם זאת, בהינתן שיעור הרווח הגבוה של היבואנים הגדולים, שהינו יותר מכפול מזה של יתר היבואנים בענף, יש בשכר ממוצע זה של העובדים ביבואנים הגדולים כדי ללמד כי חברות אלו חולקות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם יתר העובדים המועסקים בחברות אלו."

בנוסף, עשרת החברות הגדולות מתאפיינות בפערי שכר גבוהים, במיוחד בין עשירון המשתכרים שכר גבוה לבין יתר תשעת העשירונים – כלומר, נראה שרוב הפער בשכר הממוצע בעשרת החברות הגדולות מתנקז לידי העובדים הבכירים, ולא לכלל העובדים. כך נראה גרף השכר החודשי בשנת 2020 לפי עשירונים, בקרב עובדי עשרת החברות הגדולות בענף:

 

ח. למרות שבתקופת הקורונה, שהתחילה בערך במרץ 2020, ענף המזון הוחרג מהמגבלות שהוטלו על שאר המשק, והביקושים בו גדלו בעקבות הטלת הסגרים והגבלת היציאה לחו"ל, מספר המועסקים בענף ירד ב-4.9% בשנת 2020 לעומת 2019 (שזה אכן פחות מאשר הירידה בכלל ענפי המשק). בקרב עובדי עשרת החברות הגדולות, כ-17% מהמועסקים בהן הוצאו לחל"ת (במימון המדינה) למשך כשלושה חודשים בממוצע. רובם ככולם של העובדים האלה התרכזו באחת מהחברות הגדולות. כפי שמנסחים זאת כותבי הסקירה:

" המשמעות היא כי לאותן חברות נחסכו תשלומי שכר בהיקפים לא מבוטלים, בתקופה בה נהנו מגידול במכירות."

 

ט. לסיכום – נראה שלמרות המספר הגדול של חברות פעילות בענף, הוא עדיין נשאר ריכוזי למדי ועשרת החברות הגדולות שפועלות בו נהנות מסביבה שרחוקה מלהיות תחרותית באמת. מכיוון שכך, כל עוד הסיטואציה הזו לא תשתנה באופן משמעותי, אני חושב שצריך לקחת בחשבון שהתועלת מרפורמות ש"פותחות את המשק הישראלי לייבוא" בתחומים האלה צפויה להתנקז בעיקר לידי בעלי עשרת החברות הגדולות בענף, וספק עד כמה הציבור הרחב יהנה ממנה. כך סיכמו את העניין כותבי הסקירה:

"יבואני המזון נכנסו למשבר הקורונה עם רווחיות גבוהה, החריגה לענף שבמהותו הינו מסחר סיטונאי. כך, שיעור הרווח לפני מס של היבואנים הפרטיים הגדולים עמד בשנת 2019 על 12.5% ,יותר מכפליים מזה של יתר יבואני המזון וכפול משיעור הרווחיות של אותן עשר חברות במיתון של שנת 2002.
במצטבר בשנים 2009-2019 צברו עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים רווח מצרפי לפני מס בסך 6.6 מיליארד₪ (במחירי 2019).
כניסתה לתוקף של רפורמת היבוא בחוק ההסדרים האחרון יש בה כדי להגביר את התחרותיות בענפי המזון והטואלטיקה ובכך להמשיך, ואולי אף להעצים את מגמת הירידה ברווחיות העודפת של היבואנים הגדולים בענפים אלו, שתרמה לה "רפורמת הקורנפלקס".

המשפט האחרון הוא, לטעמי, לא מעט ווישפול ת'ינקינג. נחיה ונראה, ובינתיים נשלם.

ובבניין ציון ננוחם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s