על סדר היום: משחקי החמאה

אחרי הרשומה הקודמת שעסקה ברפורמה המוצעת בחקלאות באופן כללי, הרשומה הזו תעסוק בנושא ספציפי. במקום להסתמך רק על התקווה שהכלכלה תפעל בהתאם למודל התיאורטי, יש לנו הזדמנות לבדוק מקרה ספציפי של הסרת מכסים.

א. אחד המאפיינים של הטענות בעד הסרת המכסים והפתיחה לייבוא הוא שהן נשענות על המודל התיאורטי של השוק, לפיו סחר חופשי צפוי להוביל לירידת מחירים, אבל לא ראיתי עדיין מישהו שעושה תחשיב שמציע הערכות מה יקרה למחירים בפועל (ובטח שלא תחשיב שלוקח בחשבון את העלויות הנלוות של רפורמה כזו למשק הישראלי, למשל הסבה מקצועית של יצרנים מקומיים שיאלצו להחליף עיסוק, אובדן הון שהושקע בייצור מקומי, או נזקים חברתיים עקב אובדן מקורות פרנסה). אבל גם כשאין תחשיבים כלכליים, בסיסיים או מפורטים, יש לנו לפעמים נסיון מעשי. כך, בתחום החמאה, כבר יש לנו למעשה ניסוי פעיל במהלך של הסרת מכסים, ולכן מעניין מאוד לראות מה התוצאות שלו בפועל.
בכתבה הזו ב"כלכליסט" יש הסבר טוב על הרקע שהביא לפתיחת ייבוא החמאה [ההדגשות, כאן ובהמשך, שלי]:

יבוא החמאה ללא מכס נבע מרצף אירועים בשוק החלב, שהשפיעו באופן שלילי על הצרכן. בתחילת 2018 עלייה מתמשכת שנרשמה במחיר המטרה, מחיר החלב הגולמי שהמחלבות משלמות לרפתנים, הובילה את המחלבות לבקש מוועדת המחירים לייקר את מוצרי החלב שבפיקוח. המלצת הוועדה לא אומצה על ידי שר האוצר דאז משה כחלון. בשלב הראשון עתרה תנובה לבג"ץ בדרישה לחייב את כחלון לנמק את סירובו. בהמשך העלו תנובה וטרה שבבעלות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח מחירים. שנה לאחר מכן, כשכחלון נאלץ לחתום על עדכון המחירים, שוב נדרשו הצרכנים לשלם יותר גם על חלב, חמאה, גבינות צהובות ומוצרי חלב נוספים שכן תחת פיקוח. טרה עתרה אף היא לבג”ץ באותה עת, וכתבה בעתירתה: "אם תימשך מדיניות העלאת מחיר המטרה ללא הסתכלות כוללת על משק החלב, טרה תיאלץ לצמצם את ייצור המוצרים המפוקחים".

טרה מימשה את האיום שלה. כבר במהלך 2018 החלו הצרכנים לחוש במחסור בחמאה, אשר בתחילה נראה נקודתי, אך העמיק ככל שחלף הזמן. בתחילה טענו בתנובה לתקלות ומהלכי תחזוקה בקו הייצור, ובהמשך נטען כי זינוק בביקוש למוצרים עתירי שומן, לצד מחסור בחומר הגלם, הוביל למחסור בחמאה. כשברקע עמד סירובו של כחלון לאשר את העלאת המחירים, נראה היה כי מדובר גם בתגובת נגד מצד תנובה וטרה

בניסיון לתת מענה למחסור, הוגדלו ב־2019 המכסות ליבוא חמאה בפטור ממכס, והחמאה זרמה לישראל.

ומה קרה למחירים הכלליים של החמאה? הם התייקרו:
בהתבוננות ארוכת טווח, משנת 2016 ועד 2020 נרשם זינוק של 48.3% במכירות הכספיות של החמאה לעומת עלייה כמותית של 32.1% בלבד. את הפער שילמו הצרכנים שניצבו אל מול כוחות השוק.
אל המחירים עוד נחזור, אבל לפני זה, לפי כתבה ב-ynet, ועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר המליצה שמכיוון שהפתיחה לייבוא ללא מכס מגדילה את התחרות, היא מציעה שכל עוד ניתן לייבא ללא מכס יבוטל הפיקוח על מחיר החמאה, ויוחלף בדיווח תקופתי על הרווחיות והמחירים של החמאה (זוכרים מהרשומה הקודמת את מה שנאמר בדו"ח מבקר המדינה לגבי הפיקוח על אמינות דיווח המחירים?). וזאת למרות שהם מודעים לכך שמהלך כזה עלול להביא לעליית מחירים נוספת, לפחות בטווח הקצר (ובטווח הארוך, אמר פעם קיינס, כולנו מתים…):
כל זאת למרות שהוכח כי המרווח של היבואנים בחמאות הייבוא גדול מהמרווח של היצרנים המקומיים וכי רובם מוכרים במחיר הפיקוח ומעלה. בהחלטת הוועדה נקבע כי: "יתכן כי בטווח הקצר הסרת פיקוח תביא לעליית מחיר מסוימת, וזאת לאור הצורך בהתארגנות היבואנים ובקיומן של עלויות התחלתיות, אולם נראה שגם אם תתרחש עלייה שכזו ניתן להניח שהיא לא תימשך לאורך זמן לאור היעדר המגבלות על הגדלת הייבוא והמחיר העולמי הנמוך יחסית לישראל".
ורמז אחד לסיבה למחירים הגבוהים נמצא באותה הכתבה:
בחודשים האחרונים אומנם חלה ירידה במחיר הייבוא, אבל מבחינה של המחירים לצרכן עולה כי הפער במחיר בין המוצרים המיובאים למקומיים לא בא לידי ביטוי במלואו במחירים לצרכן, מה שעשוי להעיד על כך שמרווח השיווק גבוה יותר בחמאות המיובאות. כלומר, בעקבות פתיחת השוק, חל בישראל שינוי במגוון ובכמות החמאה הנמכרת, אך לא הורדת מחירים.
העובדה שההוזלה במחיר היבוא לא התבטאה במלואה במחיר לצרכן אמור להעיד, למי שעיניו בראשו, שיש בעיה ברמת התחרותיות במקטע הייבוא והשיווק, וזה גם אם לא מודעים למציאות שמסביב, שהיא בדיוק זו.
ב. ועכשיו בואו נעמיק קצת בשאלת מחירי החמאה בעקבות הייבוא, וזאת באמצעות מסמך שפרסמה מחלקת המחקר של רשות התחרות. ממחקר אחר שסקרתי בעבר עלה שהיבואנים התקשו להביא חמאה במחיר שיתחרה במחיר המפוקח, והתלוננו שדווקא פתיחת התחום לתחרות מקשה עליהם להשיג מחירים טובים במיקוח עם מחלבות באירופה. המסמך של רשות התחרות בוחן מה קרה מאז מרץ 2020, כאשר הוסרו מכסות הייבוא הפטור ממכס. מחברי המסמך חילקו את החמאות לחמאות במחיר מפוקח ולא מפוקח, וכאלה ששיווקן החל לפני או אחרי הסרת מכסות הייבוא.
מהתרשים שלמעלה ניתן לראות שמחיר החמאה הממוצע ירד מעט והתייצב, אבל על רמה גבוהה יותר מאשר לפני היווצרות המחסור ב-2019. מחירי מוצרי החמאה הלא מפוקחת (מדובר בחמאה מלוחה או "מיוחדת" אחרת, בייצור מקומי או ייבוא) היו גבוהים עוד לפני הסרת המכסים, והתייקרו עוד יותר למרות הסרת המכסים. במוצרי החמאה המיובאת הלא מפוקחת החדשים יש תנודתיות בגלל שינויים במוצרים הכלולים בהגדרה: לאחר החלת הפיקוח על מוצרי חמאה מיובאים הזהים למוצרים המקומיים המפוקחים במאי 2020, הוצאו מהקטגוריה מוצרים מיובאים זולים, שעברו לקטגוריה של מפוקח. לאחר השינוי, מחירי המוצרים הלא מפוקחים החדשים (כלומר, מיובאים) מתלכדים עם המחיר הגבוה של המוצרים הותיקים.
מחירי החמאה המפוקחת נשארו יציבים, והופיעו מוצרים חדשים שנמכרים במחיר נמוך מעט יותר. עכשיו כדאי להוסיף למבט שלנו על המחיר גם את החלק של כל קטגוריה כזו בצריכה החמאה:
בגרף הזה ניתן לראות, שחלק הצריכה של חמאה לא מפוקחת הצטמצם ביחס לתקופה של המחסור שנוצר ב-2019 – שאילץ לקוחות שרצו חמאה מפוקחת לקנות חמאה יקרה. החמאה הלא מפוקחת היא פלח שוק מצומצם יחסית (פחות ממאה טון בחודש, מתוך יותר מ-550 טון). מוצרי החמאה המפוקחת החדשים, שהם החמאה המיובאת הזולה, משלימים את הביקוש ותופסים קצת פחות ממאה טון מהחמאה הנמכרת, אבל לא נראה שהם דוחקים את החמאה המפוקחת המקומית מהשוק, מה שאומר להערכתי שככל שיש פער מחיר לטובתם, הוא לא מספיק משמעותי בשביל לשכנע את הצרכן להחליף את המותג המקומי המוכר לו, או שהיבואנים מתקשים להשיג כמות משמעותית יותר של חמאה זולה שהייבוא שלה לארץ משתלם. אז בשורה התחתונה, אני מתרשם שתוצאות המהלך עד כה היו שמי שרצה לצרוך חמאה יקרה – צורך עכשיו חמאה שהיא יקרה יותר, למרות שהמכס על הייבוא שלה הוסר. מי שרצה לצרוך חמאה מפוקחת צורך חמאה מפוקחת, אלא שכחמישית ממנה מיובא כיום מאירופה, בפער מחירים קטן. המשמעות היא שהתועלת לצרכן שרוצה חמאה זולה היא כנראה שולית (הבדל המחירים קטן, ולא בטוח אם החמאה הזולה יותר זמינה לכל מי שרוצה), אבל כן נוצר סיכון שעלול להיות משמעותי, כי במקרה של קושי בייבוא של חמאה זולה מאירופה (בעקבות מחסור או התייקרות מחירים באירופה, או משבר פוליטי או קשיים בהובלה), לא בטוח שיהיה אפשר להשלים אותו בקלות באמצעות הגדלה מחדש של הייצור המקומי.

4 מחשבות על “על סדר היום: משחקי החמאה

  1. כיצד לדעתך ניתן להוזיל את החמאה אם לא בעזרת פיקוח מחירים?
    אין אפשרות להחזיק ולממן ייצור של מוצרים בארץ רק כדי למנוע מצב שיהיה מחסור או חוסר לייבא מאירופה במקרה חרום.

    עשית פה חתיכת עבודה, מה המטרה? מה השורה הסופית? ההמלצה?

    אהבתי

    • ההמלצה:
      א. להתנהל באחריות ולבצע צעדים על סמך מחקר מכין ויעדים ברורים, ועם מעקב לראות האם הם אכן הצליחו ונכונות לשנות ולתקן אם הם לא מצליחים.
      ב. לדעתי בערך מאז תחילת סוף שנות ה-50, כשהייצור החקלאי השיג את הגידול באוכלוסיה, היתה לנו חמאה מקומית זולה וזמינה – באמצעות מערכת תכנון המחירים (ועל בסיס שיווק בידי קואופרטיב בבעלות ייצרני החלב). אז בתור התחלה אני מציע לא לאפשר לשרי אוצר לחבל במערכת תכנון המחירים כמו שעשה כחלון, ולהקים מחדש קואופרטיב ייצור ושיווק מוצרי חלב בבעלות הרפתנים.
      ג. אני חושב שאנחנו בהחלט צריכים לקחת בחשבון את האפשרויות של משברי ייבוא, ולהחזיק ייצור מקומי באופן שימנע תלות מוחלטת בהם, אלא ישמור את התלות בתחום הנסבל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s