על סדר היום: רפורמה בחקלאות – ניסויים בחקלאים

כמה התייחסויות והמלצות לקריאה לגבי הרפורמה המוצעת בענף החקלאות, שעיקרה הסרת מכסים ופתיחת השוק הישראלי לייבוא של תוצרת חקלאית. לפתיחה (וגם לאמצע ולסיום), חשוב להגיד ש"חקלאות" זה תחום כלכלי מורכב ומגוון, שכולל בתוכו ענפים שונים משמעותית זה מזה. וכמו תמיד, הנתונים המצרפיים נוטים לתת תמונה מטעה אם לא מפרקים אותם לגורמים שמהם הם מורכבים ומתייחסים לגורמים הממשיים. ובנוסף – הרפורמה כמו שמדברים עליה בשבועות האחרונים היא כנראה עמדת הפתיחה של האוצר, שעוד תשתנה בעקבות לחצים שיפעילו בזירה הפוליטית גם תומכי החקלאים וגם תומכי היבואנים. תומכי השוק החופשי? זה כמו תומכי חדי-קרן. מכיוון שאין חדי קרן, צריך לשאול איזה אינטרס מקדמת התמיכה בחדי-קרן. 

משרד החקלאות פרסם הודעה לתקשורת בנוגע לתמיכה בחקלאים. מההודעה עולה שהתמיכה בישראל (לפחות לכאורה) גבוהה יחסית לארה"ב ולממוצע ה-oecd (ממוצע שמורכב ממנעד גדול למדי), אבל באופן שונה: החלק של התמיכה הישירה נמוך, והחלק של התמיכה העקיפה (מכסים, מכסות ופיקוח מחירים) גבוה.לפי פרסום זה, לא רק שהגנה מכסית על תוצרת חקלאית היא דבר מקובל, אלא שהמכסים האלה בישראל נמוכים יחסית, ובאופן חריג בעולם – נמוכים ממה שהיא מחוייבת לו לפי הסכמי הסחר שעליהם היא חתומה.
ולמה לכאורה? כי לפי ההודעה, החישוב של התמיכה העקיפה הוא די משוער [כל ההדגשות, כאן ובהמשך, שלי]:

"כלכלני משרד החקלאות מסבירים כי ערכם של אומדני התמיכה במחירים (MPS) אינו משקף בהכרח את גובה ההגנה המכסית. כך למשל הבדלי איכות שקיימים בין המוצר המקומי ובין המוצר המשמש כ-"רפרנס" למחיר היבוא יכולים להסביר חלק מהפרש המחירים. קושי זה גדול במיוחד במוצרים עם שונות גדולה באיכות כגון פירות וירקות. כך לדוגמה הבדלי איכות בין עגבניות מקומיות ועגבניות המיובאות מטורקיה מסבירים חלק מהפרש המחירים למוצר זה. גורם נוסף היכול לעוות את תוצאות החישוב הוא מרווח העיבוד והשיווק: כדי לאפשר השוואה, מתורגם מחיר היבוא לרמה של המחיר למגדל בישראל על ידי הפחתה של מרווחי שיווק ועלויות העיבוד בישראל. פערים אלה הם בדרך כלל אומדנים בלבד. אופן השיווק של ירקות ופירות בישראל השתנה בעשור האחרון, עם המעבר לרכישה ישירה (באמצעות מרכזים לוגיסטיים) על ידי מרבית רשתות השיווק. לכן נדרש עדכון אופן תרגום מחיר היבוא לרמת מחיר המגדל, שצפוי להפחית את אומדן התמיכה לענפי הצומח ביותר מחצי מיליארד ₪.

החקלאות הישראלית מאוד מגוונת וכוללת עשרות גידולים ומגוון ענפי חי. בגלל הקושי באיסוף וניתוח ענפי ייצור מרובים מתבסס אומדן התמיכה במחירים של ה-OECD על 17 ענפים עיקריים בלבד המהווים 56% מערך התפוקה (נתוני 2020). האומדן לתמיכה ביתר הענפים אינו מבוסס על חישוב פרטני אלא מדובר על אקסטרפולציה, בחלוקה לענפי החי, ענפי הירקות והפירות וענפי צומח נוספים. כתוצאה מכך גידול באומדני התמיכה בענף מסוים גורר אחריו גידול נוסף משמעותי מאוד בתמיכה המחושבת לענפים שלא נכללים בחישוב הפרטני, למרות שייתכן ולא היה שום שינוי בתמיכה במחירים בענפים אלה. על פי כלכלני המשרד אקסטרפולציה זו גוררת אמדן תמיכה בהיקף של קרוב ל-2 מיליארד ₪.

כתוצאה מקשיים אלה אומדני ה-OECD לתמיכה במחירים מהווים אינדיקציה בלבד. ערך הנתונים הוא ביכולת המעקב אחרי התפתחות התמיכות לאורך השנים, ואפשרות ההשוואה בין המדינות.

ועניין לא פחות חשוב הוא שאומדן התמיכה מחושב בהנחה שיש תחרות משוכללת, אלא שזה לא בדיוק המצב:

בנוסף, אומדן התמיכה במחירים מבוסס על הנחה של תחרות משוכללת. בפועל מערכת השיווק בישראל ריכוזית, ובנוסף קיימות עלויות ליבוא שלא נלקחות בחשבון בחישובים (כגון סיכון מוגבר לפחת בתוצרת טרייה המגיעה מיבוא). לכן החיסכון לצרכנים מצמצום או ביטול מכסי יבוא צפוי להיות קטן בהרבה מהאומדן של ה-OECD. ביטוי לכך נמצא במגוון רחב של מוצרים המיובאים ללא מכס אך נמכרים לצרכן אחרי הוספת פערי תיווך ניכרים למחיר היבוא, ובמחירים גבוהים באופן משמעותי בהשוואה למחירים במדינות מפותחות אחרות.

[…] ניסיון העבר מלמד כי הסרת מכסים לא תמיד מוזילה מחיר לצרכן, כיוון שההוזלה לא בהכרח מתגלגלת לצרכנים אלא נשארת אצל היבואנים ורשתות השיווק ומעשירה את כיסם. מוצרים ששנים רבות אין עליהם מכס כלל, ומיובאים באופן מלא, לא זולים יותר, ודוגמאות יש למכביר, תה, קפה, אורז וכו'. מוצרים אלה, שהם כאמור ללא מכס, מותירים פער תיווך של מאות אחוזים בידי היבואנים והקמעונאים. דוגמה נוספת היא מחירי הבשר שמכסות ענק פטורות ממכס נפתחו עבורם שנה אחר שנה, וגם הן לא הביאו לירידת מחיר לצרכן.

גם בדוח מבקר המדינה האחרון, ישנה התייחסות למכס ולמכסות. בדוח נקבע כי מחירים של מוצרים חקלאיים לא ירדו (לצרכן) גם כאשר בוטלו המכסים והמכסות. לדוגמה, עלויות יבוא האוכמניות לישראל עומד על כ-50 ₪ לקילו, ואלו נמכרות בישראל במחיר של כ-140 ₪ לקילו. משמע, נותר פער של 180% כך גם בענבים, שעלות יבואם לישראל עומדת על כ-12 ₪ לק"ג והם עדיין נמכרים ב-50-40 ₪ לק"ג.

מכיוון שהוזכר כאן דו"ח מבקר המדינה על הטיפול במונפולין ובריכוז בענף המזון, כדאי לעיין גם בו (או לפחות, כמו שאני עשיתי, בתקציר). הדו"ח מצביע על ריכוזיות גבוהה של ספקי מזון בקטגוריות מסויימות; על ריכוזיות גיאוגרפית של חנויות; על כך שהבקרה על המידע בנוגע למחירים שמציגים בקמעוניים אינו נתון לפיקוח אמין. ובנוסף:

השפעת חוק המזון על התחרות והמחירים – עד מועד סיום הביקורת, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014, לא בחנו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת בתחומה, את השפעתו הכוללת על הגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי  המצרכים ולא בחנו דרכים נוספות לקידום מטרות החוק. ב- 2020 , במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה, פרסמה רשות התחרות שני מחקרים הבוחנים את השפעתו של חוק המזון במספר מצומצם של נושאים מתוך כלל הנושאים שבהם דן החוק.
השפעת הפחתות המכסים על המחיר לצרכן – הפחתות מכסים ופתיחת מכסות
פטורות ממכס בשנים 2016 – 2020 לרוב לא התגלגלו ברובן לצרכן לעומת התקופה שלפני הפחתת המכסים או פתיחת המכסות. למשל, פתיחת מכסה פטורה ממכס לצימוקים במאי 2018 הביאה לירידה של 2.2% בלבד במחירם. […]
בחינת השפעת פתיחת מכסות יבוא על השוק – בדיקת ההשפעה של פתיחת מכסות
יבוא בשנים 2016 – 2020 על השוק כללו 7 מוצרים מתוך 183 מוצרים להם נפתחו מכסות בשנים הנ"ל.

והמסקנה לגבי העובדה שהקלות במכס לרוב לא מתגלגלות לצרכן אמורה להחזיר אותנו לתובנה שהבעיה היא לא המכס, ולא החקלאים, אלא מקטע השיווק (והייבוא). פריקראט כתב על זה פוסט מצויין, ממולץ מאוד לקריאה.

ומכיוון שכך, כל עוד הרפורמה והדיון הציבורי מופנים כלפי החקלאים, ומנוצלים על מנת להסיר "חסמי ייבוא" בשם "המאבק ביוקר המחיה", אני חושב שצריך להניח שהמטרה המעשית היא לא הורדת מחירים, אלא משהוא אחר. אולי הגדלת הריווחיות של המשווקים והיבואנים, במחיר של פגיעה וסיכון של המשק היצרני המקומי. אולי לא צמצום ייצור הביצים המקומי אלא החלפת המגדלים הנוכחיים, שחלק ניכר מהם פזורים במושבים באזורים הרריים, בגידול מרוכז על ידי חברות ענק.

ודרך אגב, גם היבואנים לא תמיד ששים להגדלת היבוא (אולי כי יש להם אינטרס סמוי לא להגדיל את התחרות בתחום שלהם). מעניין למשל לראות מה אומרים המשווקים-יבואנים בתחום הביצים. דברים כאלה מובאים בכתבה ב-ynet, שנפתחת, באופן די נדיר, בעימות החישוב של האוצר מול המציאות. כך, האוצר טוען שביטול המכס על הביצים יחסוך 840 ש"ח למשפחה בשנה, בעוד שלפי החישוב בכתבה, בתרחיש האופטימי (ואף אחד לא מבטיח אופטימי) מדובר על חסכון של 43.2 ש"ח למשפחה בשנה בלבד – כלומר האוצר מנפח בכמעט פי 20.

ומה אומר שם אחד ממשווקי הביצים?

הביצה היא לא מה שמייקר את הסל. מישהו לא אוכל ביצים כי זה יקר לו? הרי ישראל היא מקום ארבע בעולם בצריכת ביצים לנפש. זה המוצר הכי זול ומזין. חוץ מפופוליזם זול אין פה כלום. דווקא רוב הדברים שמייקרים לך את הסל מיובאים".
באוצר טענים: יבוא ותחרות מורידים מחירים.
"פקידי האוצר עסקו פעם בייבוא ביצים? כרגע ההובלות הימיות התייקרו מאוד והייבוא לפעמים משתלם יותר, לפעמים משתלם פחות. תלוי במה שקורה בעולם. היו פעמים שהרווחנו הרבה מאוד בייבוא, היו פעמים שהרווחנו קצת והיו פעמים שהפסדנו הרבה מאוד. לפני שלוש שנים הייבוא היה מאוד לא משתלם. לפני שנה בשיא הקורונה הייבוא לא השתלם.
"לפני שלוש שנים היה משבר גדול באירופה שחיסלו הרבה עופות וכל הביצים נשאבו לשם. לא יכולנו להשיג ביצים בכלל. זה לא היה המחיר, היה מחסור. עכשיו יש עודף של ביצים בארץ.
"כשהביקוש לייבוא עולה – גם המחיר בחו"ל עולה. לקראת ראש השנה פתחו מכסה של 10 מיליון ביצים ללא מכס. פניתי למגדלים בחו"ל, וכיוון שאני השלישי שפניתי אליהם: הם נתנו לי כבר מחיר גבוה. ביצה זה עניין של היצע וביקוש, בעולם זה מחיר בורסה שבועי. בקיץ מחירים נמוכים יותר, לפני הפסחא המחירים בשמיים".
הקמעונאים נותנים הנחות לצרכנים על ביצים?
"לא. יותר מכך: אנחנו נותנים הנחות לרשתות השיווק על ביצים, אבל הן לא מגולגלות לצרכן.
והבעיה היא שבניגוד לייבוא ביצים, שהוא עניין גמיש, ייצור ביצים הוא עניין הרבה פחות גמיש. אם התלות בייבוא תגדל בעקבות חיסול לולים בארץ, לא יהיה אפשר לחזור במהירות לייצור עצמי במקרה של עליית מחירים, או מחסור ממשי בביצים זמינות לייבוא.
בכל מקרה, מה שברור (או צריך להיות ברור לכל אדם עם יושרה ושכל ישר – מצרכים שאני לא בטוח מה יש מהם פחות באוצר) הוא שהחקלאות, אולי אפילו יותר מענפי ייצור אחרים, היא תחום כלכלי מורכב מאוד, עם גמישות מוגבלת והשפעות מיוחדות על הסביבה שבה היא פועלת. הנסיון לעשות בה שינויים גדולים ומהירים – כמו למשל הרעיון של החלפת התמיכות העקיפות בתמיכה ישירה, שנראה שהתמיכה המדוברת בינתיים היא צעד שטחי ולא מתוכנן בצורה מחושבת, שלא לומר חובבני וקל דעת – על סמך תקווה ש"השוק" יפתור את הבעיות, בלי הערכות רציניות ובלי לעשות חישוב טוב של התועלת הצפויה לעומת הסיכונים – זו חוסר אחריות קיצונית.
יכול להיות שיש כמה שינויים מועילים שאפשר לעשות בתחום החקלאות בישראל. הדרך שבה האוצר מוביל שינויים בתחום היא לא הדרך המתאימה למי שרוצה להשיג תועלת, או לפחות את התועלת המוצהרת שבשמה מקדמים את השינויים.

3 מחשבות על “על סדר היום: רפורמה בחקלאות – ניסויים בחקלאים

  1. המדפסת הביולוגית התלת ממדית תפתור את כל זה, נדפיס חלב בבית
    עדיין אני לא מביbv למה אוכמניות עולות 19-10 דולר לפאונד כשזה שבריר במחיר באמריקה. אפשר לגדל פה

    אהבתי

  2. עלויות יבוא האוכמניות לישראל עומד על כ-50 ₪ לקילו, ואלו נמכרות בישראל במחיר של כ-140 ₪ לקילו.

    ומדוע לא מגדלין אוכמניות בישראל? מחשש עורלה. מסתבר שאסור לאכול מפירות ארץ ישראל אלא 3 שנים לאחר שניטע העץ, ואוכמניות מוגדר כעץ לכן אין כשרות למוצר. קיימת חברה שמגדלת אותם בעציצים באוויר וטוענת שזה לא אדמת ישראל אבל הרבנות לא מאשרת. טרוף.

    מכס על צימוקים? חבל שלא ניתן ליבא פוליטיקאים

    אהבתי

  3. פינגבק: על סדר היום: משחקי החמאה | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s