גרימת מוות ברשלנות

אתמול (ראשון) נהרג בתאונת עבודה באתר בניה ברמלה פאיז סלאח, מהכפר ג'דיידה (בגליל). אחרי ויטלי אסף, בן 43 מראשון לציון, ואחמד ביראוי, בן 29 מיטא (הר-חברון), הוא ההרוג השלישי בתאונות עבודה באתרי בניה מאז שהתחילה, לפני בערך שבוע וחצי, שנת 2016. בנוסף נפצע אתמול באופן רציני פועל באתר בניה בנשר, והוא מצטרף לשבעה פועלים לפחות שנפצעו באורח בינוני-קשה בשבוע שעבר. ממשלות ישראל, ברשלנות שקשה לתרץ, נושאת בחלק משמעותי מהאחריות לפגיעות החמורות האלה.

לפני מעט פחות מחודש, התקיים בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיון מיוחד בנושא תאונות עבודה בענף הבניין. לקראת הדיון הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת (אחד הגופים החשובים במנגנון הממשל בישראל) מחקר קטן על נתוני תאונות העבודה בענף הבניין והטיפול בהן. מעניין אפילו יותר לטעמי הוא המידע והעדויות שאפשר למצוא בתוך פרוטוקול הדיון עצמו. ההדגשות תמיד שלי.

הבולט ביותר לטעמי, נוגע לתחום הפיקוח על הבטיחות וחקירת התאונות:

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מעניין אותנו לראות כמה מפקחים יש ביחס לכמה עובדים. מספר המפקחים מול מספר העובדים שיש בענף.

ורדה אדוארדס [ראש מינהל הבריאות והבטיחות התעסוקתית, משרד הכלכלה והתעשיה]:

אנחנו עשינו תקנון מול מספר האתרים שיש. אז יש לנו 17 מפקחים בבנייה שמטפלים ב-12,000 אתרי בנייה ויש לנו עוד 39 – – –

אילן גילאון (מרצ):

התקנים האלה מאוישים?

ורדה אדוארדס:

אלה תקנים מאוישים, אבל יש לנו 24 תקנים – – –

[…]

היו"ר אלי אלאלוף:

 

אני רוצה שתחזרי בבקשה על מספר הפקחים בפועל וכמה לא מאוישים.

 

ורדה אדוארדס:

 

המספרים שרשומים, 56 מפקחים זה אנשים שקיימים והם מתחלקים ל-17 בבנייה ו-39 בשאר הענפים, בכל הענפים האחרים. בנוסף יש לנו 24 משרות שאנחנו לא מצליחים לאייש.

הנתון הזה די מדהים: יותר מ-40% מתקני הפיקוח בענף בכלל לא מאויישים. למה זה קורה?

היו"ר אלי אלאלוף:

תן לנו להקשיב לפחות לנתונים. 24 לא מאוישים, למה?

ורדה אדוארדס:

24 משרות לא מאוישות מאחר שהתפקיד הזה הוא תפקיד קשה והתגמול שמוצע למפקח עבודה הוא תגמול מאוד לא תחרותי במשק. אנחנו לא —

היו"ר אלי אלאלוף:

כמה זמן זה במצב כזה?

ורדה אדוארדס:

הרבה זמן.

היו"ר אלי אלאלוף:

ומה עושים בשביל ה – – –

ורדה אדוארדס:

אנחנו התחלנו בצעד ראשון שבו אושר לנו, לחלק קטן מהמשרות במינהל, חוזה מומחים שאמור לאפשר תגמול יותר הולם, אולי תחרותי. אנחנו כרגע מתחילים לקלוט אנשים בחוזה מומחים ומקווים שזה יעשה איזה שהוא שינוי. זה עדיין לא מספיק, כי זה רק לקבוצה קטנה של תפקידים, אנחנו צריכים להרחיב את זה. פשוט אנחנו צריכים אנשים טובים בעלי ידע מקצועי, הכשרה מקצועית וכדומה, שיבואו ויעבדו ויעשו את כל הפיקוח כפי שנדרש. כיום בתנאים שמוצעים להם זה כמעט בלתי אפשרי לקלוט אנשים.

עכשיו, מתבקש לשאול עד כמה רעים תנאי הפקחים? כלומר מעבר לכך שאם יעבדו כל אחד ללא הפסקה, 365 ימים בשנה, כל אחד מהם יצטרך לבקר בשני אתרים כדי להספיק להגיע פעם בשנה (!) לכל אתר.

הדובר הוא ארז מימון, מנהל תחום בכיר חקירות ואכיפה, משרד הכלכלה והתעשיה, שמדבר על החוקר של משרד הכלכלה שמגיע לזירת תאונה שבה היה הרוג:

ארז מימון:

מדברים על אירועי מוות, היא דיברה על אירועי מוות. אנחנו מגיעים לכל אירוע מוות. אגב, ברוב המקרים אנחנו מגיעים עם אוטובוס ועם תיק על הגב, כי רכב לחוקרים שלנו וגם למפקחים אין. עם זה אנחנו מגיעים, אלא אם כן יש לנו רכב פרטי שמשולם באופן חלקי. כך אנחנו מגיעים לאירועים. לשאלתך באופן נקודתי, אתר שאנחנו מגיעים אליו, עד שאנחנו לא כבר מגיעים אליו – – –

שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):

הוצאות רכב אתם מקבלים?

ורדה אדוארדס:

אחזקת רכב ברמה לא גבוהה.

ארז מימון:

אחזקת רכב, זה לא שווה ערך. אגב, גם מפקחי בנייה מגיעים לאתר הבנייה או עם אוטובוס ותיק על הגב או עם הרכב הפרטי […]

חברים, אז רק לסבר את האוזן, בסופו של דבר זה הכול עניין של מספרים. יש לנו תקן ל-11, מעולם הוא לא אויש, המקסימום שהצלחנו לאייש זה שבעה חוקרים, רק ארבעה מתוכם מוסמכים וגם אלה שבתהליך הכשרה, הם כל הזמן עוזבים אותנו. רק לפני יומיים התבשרתי שעוד חוקר מתלמד, שכבר השקענו בו חצי שנה, עוזב אותנו. צריך להסתכל על התמונה השלמה, אנחנו יכולים לדבר עד מחר על מספר האירועים וכמה אנחנו חוקרים וכמה הפרקליטות מצליחה לייצר פה תיקים שיש להם משקל בבית המשפט, ואני גם עשיתי ניתוח של חלק גדול מפסקי הדין שהגיעו לכדי הכרעה והתמונה היא לא טובה. אם רוצים, פה צריך לטפל בשורש הבעיה. יש חוק, יש תקינה, צריך לתגבר את הכוח שיודע לשים את השיניים במקום.

שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):

[…]

הסיפור עם הפקחים שמגיעים באוטובוס כי אין להם רכב? זה לא שולי בכלל, אדוני יושב ראש הוועדה. זה בדיוק עדות ליחס שהמדינה מעניקה למוות הזה. תגידו, מה השכר של האנשים שם? ספרו לי מה השכר. אדוני היושב ראש, חשוב לי לדעת מה השכר. […]  שכר היסוד של פקחים.

ארז מימון:

אני יכול לספר, החוקר האחרון שעכשיו הודיע לי שהוא עוזב אותי, ביקשתי לדעת למה הוא עוזב אותי, אז מעבר לזה שאין לו רכב כמובן והוא הנדסאי חשמל, שכר הבסיס שלו 3,192.90. זה שכר הבסיס. אתה אמור לחקור מקרי מוות – – –

 

הדס פורר גפני, ראש פורום רשלנות במשרד המשפטים, מוסיפה עוד נדבך לבעיות במיצוי חקירת תאונות והבאת האחראים לדין:

באוגוסט 2015 המשנה לפרקליט המדינה התחיל להנחיל הנחיה שצריכה לעבור עדיין שתהיה הנחיית פרקליט המדינה לגבי שיתוף פעולה בכל תאונה של מוות, בין המשטרה, שהיא זאת שתהיה אחראית על החקירה, לבין משרד הכלכלה שייתן לנו את חוות דעת המומחה, כי הם לא יכולים בלי חוות דעת המומחה ובין פרקליט שילווה כל תאונה במוות. כל פעם שנופל פועל, מתקשרים במחוז הרלוונטי לנציג הפרקליטות שמטפל בתאונות רשלנות והוא מיד נותן ייעוץ עם מי לדבר, מה לעשות, את מי לחקור וכו' וכו'.

הנוהל הזה עדיין לא יצא לכדי נוהל של פרקליט המדינה, הוא ייצא בזמן הקרוב, כפי שנמסר לי, אבל כבר נעשתה עבודת מטה. גילינו שבחלק מהתיקים המשטרה לא הגיעה בזמן, בחלק מהתיקים משרד הכלכלה, לא הגיע חוקר בזמן ולא נסגרה זירה ולא נתפסו ראיות, בחלק מהתיקים לא נקבעו – – – אני אגיד לכם גם מה הבעיה, חבר הכנסת זחאלקה עלה על נקודה מאוד חשובה, חלק מהעובדים הם עובדים זרים. ברגע שאתה לא חוקר אותם מיד בזירה, תופס, לוקח עדויות וכו', אחר כך אני לא יודעת לאן הם נעלמים. הייתה לנו פה תקופה שלמה במדינת ישראל שהיו עובדים מסין, הלכו, חזרו, לא יודעים, נמצאים או לא נמצאים.

מה בתחום מנהלי העבודה עצמם? אומר שאדי חמוד, מנהל עבודה בבניין, ההסתדרות החדשה:

היום נולדות בשטח כל מיני חברות של בטיחות, שזה הפך לשוק עבדים, זה חברות כוח אדם שמשרד העבודה והפקחים של העבודה דרשו מכל חברה להציב ממונה בטיחות בתוך האתר, שהוא לא נמצא בתוך האתר או שהוא נמצא בתוך האתר עם סרט שחור על העיניים. לצערי הרב, הוא נשאר בלי סמכויות, בלי החלטות, בלי כלום. איך אתה רוצה שממונה בטיחות, שעובד בתוך חברה שנותנת לו משכורת, לא יודע, 10,000, 12,000, ויעצור להם את הבנייה באתר הזה.

מה שאני מציע לאנשים ממשרד הכלכלה ומשרד העבודה, אתם יכולים לעשות מן אגרה כזאת לכל חברת בנייה, שהיא תשלם לכם את זה, ואתם תיקחו את כל כוח האדם של הממונים שנמצא וזרוק פה ושם ברחובות, תגייסו אותם ואז יש לכם את המימון מחברות הבניין, הם ישלמו את זה בתוך אגרות, ואז אם הם לא ישלמו את האגרה הזאת הם לא יקבלו היתר בנייה.

ומעבר לנתונים העובדתיים האלה, שמעידים לטעמי כאלף עדים שממשלות ישראל, בהזנחה פושעת של התחום – הזנחה שמן הסתם משרתת לא מעט אינטרסים של גורמים בעלי עניין – נושאת באחריות פושעת לגרימת מוות וחבלות חמורות של עשרות פועלי בניין מדי שנה.

חשוב לראות גם את ההקשרים הרחבים של התופעה:

חבר הכנסת דב חנין:

אני רוצה להגיד כמה מילים על יותר הפקרות, כי יותר הפקרות זה באמת מה שדובר פה, 17 פקחים, 24 תקנים לא מאוישים, כל פקח 750 אתרי בנייה, זה מספר דמיוני, 5 כלי רכב, אם שניים בטסט אז בכלל אין כלי רכב. מצב שבו פקח מבקר אתר אחת לשנה זה פיקוח פיקטיבי לחלוטין ואני לגמרי מבין את התסכול של נציגת משרד המשפטים כאן שאמרה שבמצב כזה אי אפשר באמת להכין תיקים. עם כל הרצון, זה לא יכול לקרות וזה לא יקרה.

מה שאנחנו צריכים, אם כך, זה הרבה יותר תקנים, בכל החוליות, לאייש את התקנים הקיימים, אבל גם להוסיף תקנים, להוסיף כלי רכב. אני מסתפק במועט. אני ממש מסתפק במועט, אני רוצה פי עשרה כלי רכב, אני רוצה פי עשרה פקחים ואני רוצה פי עשרה חוקרים באופן מיידי.

שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):

יש כאן משהו מאוד עקום ומאוד מעוות באתוס הבסיסי, ואני אומרת לכם את זה ואני אומרת לכם באחריות. לו היה מדובר ב-26 הרוגים השנה שהם מתוך המיינסטרים של החברה הישראלית, אנשים ממעמד הביניים, יהודים, אשכנזים, כל המדינה הייתה רועדת, אבל ההרוגים הם או פלסטינאים או סינים או ערבים ישראלים ואם הם ישראלים יהודים אז הם או עולים חדשים או מזרחיים. קשה לי להגיד את זה, אבל אני יודעת בוודאות גמורה שזה היה אחרת אם זהות ההרוגים הייתה שונה.

[…] ההתעקשות שלי על זירת האירוע היא לא סתמית ואני לא חושבת שזה אזוטרי. אני אומרת לך שבמדינות מתוקנות, כשאדם נהרג באתר הבנייה אתר הבנייה הזה נסגר עד להודעה חדשה. הקלות הזאת שבה באים כמה מומחים, רושמים כמה דברים, לוקחים את כל הראיות שבעולם, ואני ראיתי את זה במו עיניי, בסביבה שלי יש המון בתים […] אני גרה באזור שיש בו תנופת בנייה אדירה, באזור כרם התימנים בדרום. אני עוברת ליד אתרי בנייה, אני כבר ראיתי תאונות קשות וחוזרים לעבודה תוך שעה. זה דבר מטורף.

לפני עשר שנים רציתי, סליחה שאני מדברת משהו אישי, רציתי לקנות דירה בבניין מסוים, דירה נהדרת שעמדה בכל הסטנדרטים שחיפשנו אבל פשוט ידעתי שחצי שנה קודם נהרג שם פועל בניין. לא הייתי מסוגלת לקנות דירה, פשוט חשבתי שדמו יזעק אליי מהקירות כל הזמן. יכול להיות שהתרופה לזה היא אפילו לא דרך הכיס ולא דרך הכיס, אלא שיימינג, שאנשים יידעו שבבניין הזה נהרג בן אדם, שהדברים לא ימשיכו סתם. וחלק מהדבר זה להדמים את האתר, להדמים אותו. גם מה פתאום, יכול להיות שיש מי שאחראי להרג והוא ממשיך לתפקד שנייה אחרי. אתם מזמנים אותו לחקירה, אתם עושים כל מה שאתם צריכים, אבל העולם ממשיך לנוע ומחולל המוות ממשיך לעבוד והסכנה נמשכת. זה לא הגיוני, חבר'ה, זה פשוט לא הגיוני בתפיסה הבסיסית.

[…]

אני דווקא חושבת שיש גם הרבה דברים שלא כרוכים, אלא באמת כרוכים בשיימינג. ממש, אני אומרת את זה בבירור, שיימינג. כי המון פעמים החיים של האנשים האלה זולים, לקבלנים קל לחסוך על החיים שלהם והם לא ייתנו את הדין באמת, ואחרי שנייה חוזרים לעבודה כאילו כלום. לפעמים אני רואה מחזות שמפחידים אותי, אני עומדת ואני צועקת מלמטה 'תיזהר', כי זה דבר שהוא בלתי נסבל.

ואומרת הדס תגרי, משפטנית, יוזמת ומרכזת הקואליציה למאבק בתאונות בניין:

אני יכולה לדבר מפה ועד להודעה חדשה על זה שאין כתובת לתלונות, פועלים לא ראו מפקח, לא יודעים לאן להתקשר, גם אין טלפון 1-700 אבל אין טעם בזה שאני אגיד את כל הדברים האלה, בגלל שאין מי שיענה לתלונות. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים והפרטים הקטנים זה תלוש השכר של המפקחים והחוקרים וזה שאין להם אוטו.

אני לא באתי לפה בתור הנציגה של המפקחים והחוקרים במשרד הכלכלה, אני באתי לפה כנציגה של הפועלים שנפלו מהבניינים ובני המשפחות שלהם והפצועים. אתם ראיתם את המצגת של ורדה אדוארדס, היא הייתה קצת ארוכה, בסופה הייתה שקופית, היה כתוב בצד, '24 משרות לא מאוישות'. אני לא מדברת על התקנים. אי אפשר לאייש את המשרות האלה. שום דבר לא יקרה אם לא יהיה מישהו בצד השני של קו הטלפון לשמוע את התלונה של נידאל ענטר ואם לא יהיה לו אוטו שצמוד אליו, סליחה שאני יורדת לרזולוציות כאלה, שהוא יכול לצאת לאתר. למפקח יש 700 אתרי בנייה שהוא צריך לפקח עליהם, גם אם הוא יהיה סופרמן וגם אם יהיה לו אוטו עם כנפיים הוא לא יצליח לבקר בכל האתרים האלה, קל וחומר כשבכל מחוז, יש ארבעה מחוזות, 17 מפקחים בארבעה מחוזות עם 5 רכבים. לכל מפקח מותר להשתמש ברכב חמישה ימים בחודש, וזה עם שכר היסוד של 3,100 שקל, שזה פחות מה-5,500 שקל שלפי ההסכם הקיבוצי, שחל על פועלי בניין, אמור פועל בניין להרוויח.

קריאה:

5,600.

הדס תגרי:

5,600, תודה שאתה מדייק. הפרטים הקטנים, שם נמצא הסיפור, שהמדינה מתייחסת בזלזול מטורף לפועלי הבניין ולעובדים שאמורים לשמור על החיים של עובדי הבניין ולכן אין מי שיעשה את העבודה הזאת. אנחנו לא מדברים על אנשים עם 12 שנות לימוד, אנחנו מדברים על הנדסאים ומהנדסים שעושים עבודה של שוטר ושופט ומפקח, שצריכים להסתובב כל היום בשטח, להפעיל גם שיקול דעת הנדסי, גם להכיר אלף תקנות, גם להתנהל במצב עימות מול מנהל העבודה, מול הקבלן וכו'.

אז צריך לצאת מפה עם החלטה אופרטיבית. קודם כל שמחר בבוקר יהיו להם 10 רכבים, עם צ'קלקה או בלי צ'קלקה, כמו ששלי רוצה. אני חושבת שהם יסתפקו גם בלי צ'קלקה, גם אוטו קטן זה בסדר. דבר שני, במחילה מכבודכם, שיצמידו את הרכבים האלה למפקחים. כבר העליתם את השכר שלהם אל מעבר לזה שהם יצטרכו השלמת הכנסה, וגם תעלו את השכר שלהם, כדי שעוד חודש יהיה כפליים מפקחים וחוקרים. יש ארבעה חוקרים לכל תאונות העבודה במדינת ישראל, זה הרי ברור שאי אפשר לבצע את העבודה.

[…]

אין לנו מידע, אנחנו לא יודעים כלום, אנחנו לא יודעים מה השמות של העובדים שנהרגו. אתמול בבוקר, אם במקרה מישהו יודע, זה עלה באיזה פורטל ערבי. זה דבר שלא צריך בשבילו כסף. כל תאונה, ולא רק הרוגים, גם פצועים, אתמול אחר הצהריים נפצע קשה מישהו, שתצא הודעה מדוברות משרד הכלכלה, שם ההרוג כך וכך, בן כך וכך מפה ומפה, שם האתר, שם הקבלן, שם היזם. אין פה בן אדם אחד בחדר, אני מוכנה להתערב, שיכול לנקוב בשם של קבלן שנהרג אצלו פועל בשנה האחרונה. 25 פועלים נהרגו, שם של קבלן אחד שזה קרה אצלו באחריות שלו, כדי שאפשר יהיה, אתם יודעים מה? לא לעשות לו שיימינג, לדעת את המידע ולשפוט, יבוא הציבור וישפוט. שלי יחימוביץ לא רוצה לגור איפה שנהרג פועל, אולי יש אנשים אחרים שלא אכפת להם, אולי אכפת להם רק אם הקבלן היה נורא רשלן. כל הרוג, כל פצוע, כל הפרה של צו בטיחות, מאגר פתוח לציבור, הודעה לעיתונות כל יום, כל שבועיים, מה קרה עם החקירה, איפה היא עומדת, יש תיק פלילי, אין תיק פלילי, למה, מידע לציבור.

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גרימת מוות ברשלנות

  1. פינגבק: עניין עם פועלי בניין | תמריץ

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s