מלאכת מחשבת

הרוצים לכבדני – יכבדוני בשתיקה. לפחות שנה אחת לא ידברו ולא יכתבו עלי כלום. […] לאחר שנה – מילא! זה כבר יהיה דבר שנתיישן. ידברו בי כמו שמדברים בדבר שנתיישן, למשל, כמו שמדברים במודה שעבר זמנה, או בשלג דאשתקד.

במה שכתבתי צריך לדבר, רק אם נשאר בהם ובאותה המידה שנשאר בהם עוד ערך חי, כלומר לא ערך ספרותי או פובליציסטי כי אם ערך חיוני בשביל החיים המתחדשים.

90 שנים חלפו. האם נשאר בדבריו של גורדון ערך חיוני לחיים המתחדשים? התשובה שלי בעקבות הקריאה היא כן. יש ויש. המחפש חיים חדשים, המחפש באמת, ימצא בדברי גורדון כמה תובנות חשובות מאוד. הרוצה ללמוד על ההגיון שהפעיל את ראשוני תנועת העבודה, ימצא גם הוא כמה דברים מעניינים.

גורדון היה לטעמי אחד ההוגים החשובים של המחשבה היהודית במאה ה 20. הוא היה איש של תפרים, ולכן היה מעניין: בין משפחת המתנגדים לה נולד למשפחת אישתו החסידית-קנאית, בין לימודי קודש מסודרים ללימודי חול אוטודידקטיים. בין עיירה קנאית לעמיתיו הפקידים המשכילים-חילוניים. סביבת תפרים היא סביבה המצמיחה יחידים, וגורדון היה קודם כל יחיד. מתוך ה"אני" שלו, מתוך היחיד, ולעולם מתוך היחיד, הרחיב גורדון את התבוננותו אל האדם, אל הלאום והאנושיות, אל הטבע והעולם.

בגיל 48 עשה את השינוי הגדול בחייו, עלה לארץ ישראל והיה לפועל. גורדון היה הוגה שלא ברור כמה קראו אותו. מתוך הקוראים, לא בטוח כמה הבינו את עומק הדברים, וכמה הצליחו להתחבר לרוחם. אבל גורדון לא היה הוגה שהסתגר בספריה. לצד המחשבה היתה גם המלאכה, היו גם החיים. גורדון דיבר על ערך העבודה מתוך חיי העבודה, מתוך חייו עם העובדים. גורדון גר איתם באותם החדרים, שר איתם, רקד איתם, התכתב איתם, התווכח איתם וכל זמן שמצב בריאותו אפשר, עבד איתם. מתוך חיים המשלבים מלאכה ומחשבה כתב דברי הגות, מכתבים וגם פובליציסטיקה אקטואלית.

יוסף אהרונוביץ', שעליו הוטלה המשימה של עריכת כתבי גורדון לקראת מותו ואחריו, כתב

אחרי מות גורדון גברה דרישת חבריו החיים על צוואתו של המת

כתבי גורדון הוצאו לאור במלואם, מבלי לערוך ומבלי להשמיט. לטעמי, טוב שכך. כפי שהכיר אהרונוביץ', כל עוד האדם חי, הוא יכול לערוך את כתביו, והם עדיין ישקפו את מחשבתו. אך כאשר נמסרת מלאכת העריכה לקורא, מה מותר העדפתו של קורא אחד על פני העדפתו של קורא אחר? על כל קורא למצוא בדברים את מה שמתאים לרוחו ולטעמו. אהרונוביץ' הביע תקווה שבעתיד יצאו הכתבים לאור לאחר שיעברו עריכה מסודרת. קטעי הכתבים המובאים פה, הם הקטעים שתפשו את עיני ורוחי בתוך הקריאה. אני בוחר לסיים באותו הציטטה מדברי גורדון שבה בחר אהרונוביץ' לפתוח את הכרך הראשון:

אין כאן דבר שלם ומשוכלל לא במחשבה, לא בשירה, לא ביצירה, – התהוות יש כאן: אולי יצירה מתהווה ואולי עולם מתהווה.

אל הכתבים

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “מלאכת מחשבת

  1. פינגבק: עלו כתבי גורדון במדור מלאכת מחשבת | עמדת תצפית

  2. שלום אבשלום, הגעתי לבלוג המדהים שלך דרך ערן ירקוני. (אני מקווה שלא הפללתי אותו…), כשבקשתי ממנו עזרה בעבודה שאני מכינה על א.ד.גורדון. מודה לך על קטעי המכתבים שמצאתי באתר… אך, לצערי, אינך מציין מקור ביבליוגרפי… מה עושים? ? מכל מקום – תודה ויישר כח! יהודית טמיר (עין גדי)

    • יהודית שלום ותודה
      בראש כל קטע המופיע באתר, ישנה שורה שמציינת מקור ביביליוגרפי של הפרסום המקורי. את רוב הקטעים אני לקחתי מהמהדורה השניה של כתבי גורדון בהוצאת הפועל הצעיר (חמישה כרכים, ת"א, תרפ"ח). אם את צריכה מקור לקטע ספציפי, שילחי לי קישור אליו, ואנסה לאתר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s