העדויות שעל קרטוני החלב: היסטוריה, זכרון ואמנות

לפני מעט יותר משבועיים הוצג במסגרת תערוכת הבוגרים של בצאלאל פרוייקט גמר בתקשורת חזותית שיצרה קשת כהן, בשם "1,053". כהן סידרה במדפים לאורך קיר שלם 1,053 קרטוני חלב, שכל אחד מהם מייצג מקרה של היעלמות שנחקר במסגרת שלושת גופי החקירה הראשונים שעסקו בפרשת ילדי תימן וגו'. על כל קרטון הודפסו שם הילד והוריו, לצד עדויות שנמסרו מהוריהם. בפוסט שפרסמה כהן היא כתבה:

חילצתי מתוך כל דו״ח את המילים שזועקות את המחדל וצבעתי בהן קרטוני חלב כמספר הילדים. […] אני לא מבקשת להכריע בין העמדה שטוענת לחטיפה ממסדית לבין זו שטוענת לאי-סדר מצער של מדינה בראשיתה, אני מבקשת להשמיע את קולן של משפחות שהתמודדו עם אטימות, הסתרה והשפלה של הממסד.

אלא שגם בלי לבקש להכריע בנוגע לשאלה מה היה או לא היה, בדיקה די מקרית של עדויות כאלה שהודפסו על קרטוני החלב מגלה, באופן די אופייני ביחס לפרשה, שהן לוקות באי-דיוקים ובעיות אמינות קשות. והפעם אני לא מתייחס לפער שבין תוכן העדות למסמכי המקור ולממצאים שאותרו במהלך חקירת המקרה, אלא לפערים משמעותיים בין העדויות כפי שהודפסו על הקרטונים, לבין העדויות כפי שהן קיימות בתיקי החקירה ובפרוטוקולים של הועדות. כלומר, מה שמודפס על הקרטונים הוא לאו דווקא קולן של המשפחות. להמשיך לקרוא

קיצוניות, מצויינות, מקצוענות וציונות

חזרה לטור בן מאה של י.ח. ברנר, בעקבות "מכתב שמינסיטים" נשכח, שמציע זווית מעניינת לטעמי על שאלת החלוציות, ההגשמה, האליטה והאליטה המשרתת. 

להמשיך לקרוא

על צדק, חלוקה, וצדק חלוקתי

בתקופה האחרונה, בהקשר למריבה על הגישה אל נחל אסי בניר דוד, נתקלתי שוב במושג "צדק חלוקתי". אני עושה כאן נסיון להסביר למה הוא עושה לי "אלרגיה", למרות שהיא לא בהכרח נגרמת מהמשמעות המדוייקת שאליה מתכוונים המשתמשים בו. הקוראים יזכו לכמה מובאות ספרותיות, הגותיות ומוזיקליות במטרה להמחיש את הרעיון שלי.

להמשיך לקרוא

שמאל, ימין והציטוט החסר

בעבר כתבתי כבר פעמיים על הבעיה שמופיעה כשאני זוכר די טוב את קיומו של טקסט רלוונטי, אבל לא מספיק טוב בשביל לאתר אותו. מדי פעם הבעיה הזו חוזרת, ומדי פעם אני נתקל באופן מקרי בטקסט שלא הצלחתי למצוא בעבר. הפעם זה ציטוט של ברל כצנלסון, שחיפשתי בשביל הרשומה שכתבתי על הבעיה של שמאל פוליטי כאשר הוא מאמץ את דרכי העבודה של הימין. בקצרה, כתבתי שם ש

אימוץ דפוסי הפעולה של הימין על ידי ארגוני "שמאל" משכפלת את חברת ההמון ואת המציאות הכלכלית-מדינית-חברתית של הימין. במילים אחרות – אנחנו צריכים לבחון את דרכי הפעולה שבדרך אל המטרות המוצהרות לא פחות מאשר את המטרות עצמן. אם הן דרכי פעולה של ימין, הן לא יגשימו מטרות של שמאל, אלא של ימין.

וכללתי ציטוט אחר של ברל. לא מזמן נתקלתי בציטוט שרציתי במקור, והנה הוא כאן להמשיך לקרוא

שלושה סוגי פוליטיקה וגרעון השמאל בישראל

בימים הקרובים יתבהר האם מהלכי החירום בנוגע לקורונה ישמשו כסולם למי מהצדדים לרדת מעצי החרמות/הבלוקים שלו ולהקים ממשלת אחדות שלא הסכימו להקים עד עכשיו, או שהקריאות לממשלת חרום יתגלו כעוד ספינים על דעת הציבור במאבק בין הגושים. בינתיים, הזדמנות לכתוב משהו כללי על המערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. מכיוון שהדברים התארכו מעבר לצפוי, החלטתי לוותר על הצגת דוגמאות קונקרטיות. מי שהן חסרות לו, מוזמן לשאול בתגובות.

להמשיך לקרוא

הפוליטיקה כריאליטי והפוליטיקה הריאלית

בימים האחרונים אני נוהג הרבה, ותוך כדי הנהיגה מאזין לתוכניות אקטואליה ברדיו, ובשלב מסויים התגבשה אצלי תובנה שאני חושב שיש בה עניין – התקשורת עוסקת בפוליטיקה כמו בתוכנית ריאליטי ולא כפוליטיקה ממשית.

להמשיך לקרוא

שמאל, ימין ופוליטיקה בחברת המון

האם השמאל והימין נבדלים זה מזה במטרות או בדרך אליהן? מה קורה כאשר אחד הצדדים  מאמץ את דרכי הפעולה של הצד השני? ולמה אני נוטה לכנות אישים וגופים בפוליטיקה הישראלית כ"שמאל" במרכאות?

קווי מחשבה סכמטיים בנושא. 

Image result for left right

להמשיך לקרוא

חלוצים אלמונים – על חלוציות, חינוך לחלוציות והתיישבות שנות ה-50

רשומה שהתבשלה אצלי כבר כמה שנים, על מקומו ותפקידו של החינוך לאור המיתוס החלוצי. הקוראים יזכו להיכרות עם שיר ומאמר יפים ונשכחים של אלתרמן, עם סרטון מעניין ביותר, וגם להמלצת קריאה עדכנית ומומלצת ביותר.

להמשיך לקרוא

הפונקציה של הדמוקרטיה

הבחירות המתקרבות מעודדות אותי להביא פה משהו תיאורטי יחסית על סוגיית התפקיד האמיתי של הדמוקרטיה, ואילו דברים היא לא מיועדת לעשות (ולכן גם לא עושה בדרך כלל).

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אדריכלות לקהילות משתנות – הבדואים בנגב

איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?

על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא