שמאל, ימין והציטוט החסר

בעבר כתבתי כבר פעמיים על הבעיה שמופיעה כשאני זוכר די טוב את קיומו של טקסט רלוונטי, אבל לא מספיק טוב בשביל לאתר אותו. מדי פעם הבעיה הזו חוזרת, ומדי פעם אני נתקל באופן מקרי בטקסט שלא הצלחתי למצוא בעבר. הפעם זה ציטוט של ברל כצנלסון, שחיפשתי בשביל הרשומה שכתבתי על הבעיה של שמאל פוליטי כאשר הוא מאמץ את דרכי העבודה של הימין. בקצרה, כתבתי שם ש

אימוץ דפוסי הפעולה של הימין על ידי ארגוני "שמאל" משכפלת את חברת ההמון ואת המציאות הכלכלית-מדינית-חברתית של הימין. במילים אחרות – אנחנו צריכים לבחון את דרכי הפעולה שבדרך אל המטרות המוצהרות לא פחות מאשר את המטרות עצמן. אם הן דרכי פעולה של ימין, הן לא יגשימו מטרות של שמאל, אלא של ימין.

וכללתי ציטוט אחר של ברל. לא מזמן נתקלתי בציטוט שרציתי במקור, והנה הוא כאן להמשיך לקרוא

שלושה סוגי פוליטיקה וגרעון השמאל בישראל

בימים הקרובים יתבהר האם מהלכי החירום בנוגע לקורונה ישמשו כסולם למי מהצדדים לרדת מעצי החרמות/הבלוקים שלו ולהקים ממשלת אחדות שלא הסכימו להקים עד עכשיו, או שהקריאות לממשלת חרום יתגלו כעוד ספינים על דעת הציבור במאבק בין הגושים. בינתיים, הזדמנות לכתוב משהו כללי על המערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. מכיוון שהדברים התארכו מעבר לצפוי, החלטתי לוותר על הצגת דוגמאות קונקרטיות. מי שהן חסרות לו, מוזמן לשאול בתגובות.

להמשיך לקרוא

הפוליטיקה כריאליטי והפוליטיקה הריאלית

בימים האחרונים אני נוהג הרבה, ותוך כדי הנהיגה מאזין לתוכניות אקטואליה ברדיו, ובשלב מסויים התגבשה אצלי תובנה שאני חושב שיש בה עניין – התקשורת עוסקת בפוליטיקה כמו בתוכנית ריאליטי ולא כפוליטיקה ממשית.

להמשיך לקרוא

שמאל, ימין ופוליטיקה בחברת המון

האם השמאל והימין נבדלים זה מזה במטרות או בדרך אליהן? מה קורה כאשר אחד הצדדים  מאמץ את דרכי הפעולה של הצד השני? ולמה אני נוטה לכנות אישים וגופים בפוליטיקה הישראלית כ"שמאל" במרכאות?

קווי מחשבה סכמטיים בנושא. 

Image result for left right

להמשיך לקרוא

חלוצים אלמונים – על חלוציות, חינוך לחלוציות והתיישבות שנות ה-50

רשומה שהתבשלה אצלי כבר כמה שנים, על מקומו ותפקידו של החינוך לאור המיתוס החלוצי. הקוראים יזכו להיכרות עם שיר ומאמר יפים ונשכחים של אלתרמן, עם סרטון מעניין ביותר, וגם להמלצת קריאה עדכנית ומומלצת ביותר.

להמשיך לקרוא

הפונקציה של הדמוקרטיה

הבחירות המתקרבות מעודדות אותי להביא פה משהו תיאורטי יחסית על סוגיית התפקיד האמיתי של הדמוקרטיה, ואילו דברים היא לא מיועדת לעשות (ולכן גם לא עושה בדרך כלל).

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אדריכלות לקהילות משתנות – הבדואים בנגב

איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?

על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא

לראות את "נהר טוב" – ביקור באוקראינה

לאורך המאה ה-19 ועד ספטמבר 1941 התקיימו בדרום רוסיה (של אז, היום אוקראינה, וחלק בעימות בין רוסיה לאוקראינה) כמה עשרות מושבות חקלאיות של יהודים, שחלקן נשאו שמות עבריים. המשפחות שלנו הגיעו מהמושבות של חבל חרסון, מצפון-מזרח לאודסה.  בתחילת חודש אוקטובר הצטרפתי בתור נציג יחיד של הדור הרביעי לכמה קרובים, כמה קרובים רחוקים וכמה צאצאים של שכנים למחוז, ונסענו לראות את המושבות שמהן הגיעו אבותינו לארץ. להמשיך לקרוא

פלורליזם וריבונות

הרשומה הזו מבוססת על פוסט שפרסמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג, אבל ידעתי שעוד יהפוך לרשומה. הדברים נכתבו כתגובה לפוסט הזה של הלה ברק קלור, מרכזת תוכנית אקדמית ללימודי יהדות ארה"ב (אם אני לא טועה, תוכנית רודרמן באוניברסיטת חיפה), שמקנא בפלורליזם של יהדות ארה"ב.

 

התיאור של הלה את המפגש של סטודנטים יהודים-ישראלים עם הקהילה היהודית בארה"ב וההבדל שהוא מסמן בין שתי צורות הקיום של היהדות, הוא נקודת עיוורון נפוצה למדי בקרב יהודים-ליברלים בישראל.
בהכללה, בעיני יהודים-ליברלים בישראל, יהדות ארה"ב נראית מגוונת ופלורליסטית (ופורחת ותוססת), בעוד שבישראל הם רואים גרסה אורתודוכסית נוקשה, אנטי-פלורליסטית וכמעט בלעדית.
אבל הפרספקטיבה הזו שגויה לטעמי מן היסוד. להמשיך לקרוא