על סדר היום: שוב חלב

כרגיל, האוצר ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לקפיטליזציה של שוק החלב, וכרגיל, התקשורת הקלקלית עוטפת את זה בשקרים המוכרים על יוקר המחיה (או כמו שתמר בן יוסף כינתה את זה בצדק – זילות המחייה).

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

יחצ"נות במקום עיתונות, וגזענות עדתית חוקית

כתבתי כבר בעבר שאחת החולשות של התקשורת היא הפיכתה מגוף שאמור לברר את האמת ולדווח לציבור לגוף שמתווך לציבור את העמדות הסותרות של שני הצדדים, כפי שהובאו בפניו, בשם איזשהו איזון. זה במקרה הטוב, שבו היא לא בוחרת צד. במקרה הרע, היא פשוט מייח"צנת טענה חד-צדדית, תוך התעלמות מהאחריות לבחון אותה. היום אביא דוגמה למה שקורה כאשר כתב בוחר שלא לתחקר את היח"צן שממנו קיבל תוכן. ואם אנחנו כבר כאן, אציג דוגמא לאפליה עדתית שמוסדה לפני שבועות בחוק מדינה רשמי. 

להמשיך לקרוא

כך עושים תעמולה בקלקלון – התוכנית של השוק החופשי

כך עושים תעמולה פסבדו-כלכלית: יש לך שיחה (מעניינת) עם עובד ציבור שאומר משהו שלא מסתדר עם התיאולוגיה של המערכת? שים באינפוגרפיקה מסר הפוך.
שימו לב לכתבה הזו של מירב מורן בכלכליסט. בתוך הכתבה אומר אדריכל העיר חולון [ההדגשות כאן ובהמשך הן שלי]:
היו כאן כבר התקדמויות של תמ"א 38. הקבלנים כבר השלימו חתימות והגישו תוכניות לעירייה, הזמנו אותם אלינו ואמרנו להם: 'חכו רגע, עצרו, אתם תקבלו יותר וגם העיר תרוויח הרבה יותר'
[…]עשינו בעירייה בדיקת 'עסקים כרגיל' — מה קורה אם לא מתערבים, ומצאנו שהתמ"א תוסיף בין 600 ל–1,500 יחידות דיור חדשות בשכונות הוותיקות. המשמעות עצומה, זה עוד ארבעה גני ילדים ועוד בית ספר יסודי אחד לפחות. אז כמות המגורים מוכפלת וזה טוב, אבל אין שטחים ומבני ציבור איכותיים, אין חיבוריות בין רחובות, וכורתים המון עצים לטובת חניונים עיליים. התוכנית שלנו מציעה במקום תוספות ספורדיות, הוספה מנוהלת שתניב 2,000 יחידות דיור עם 15 אלף מ"ר לפונקציות ציבוריות כמו קופת חולים, גני ילדים, מרכז ספורט וחוגי ערב. השטחים הציבוריים יהיו מתחת לבנייני מגורים גבוהים על השדרה, שיחויבו בקומת קרקע פעילה בחזית לרחוב, ושם יהיו הפונקציות הציבוריות.
"הרווח כפול 

להמשיך לקרוא

סילופים, מניפולציות ועידית בן-שימול

במוצאי השבת האחרונה (23.6.18) שודרה ב"חדשות השבת" של ערוץ  "כאן 11" (מה שהיה פעם הערוץ הראשון) כתבה של עידית בן-שימול – שחתומה גם על התחקיר לכתבה – לרגל יום המודעות לפרשת ילדי תימן (אשתמש כאן בשם מקוצר ולא בשם הארוך הפסבדו-פוליטקלי-קורקט המקובל שטבע משולם). מלבד פתחון דברים לפעילים מרכזיים בהפצת עלילת החטיפה הממסדית, כללה הכתבה שבע טענות קונקרטיות. בחינה ביקורתית שלהן מגלה שבנוגע לכולן הפעילה בן-שימול על הצופים הטעיות, מניפולציות או סילופים בוטים, או שהיתה קרבן לכאלה בעצמה – מה שמטיל סימן שאלה גדול בנוגע לכשירותה כתחקירנית וכעיתונאית הזוכה לבמה שכזו. ובכן, לבחינת הטענות:

להמשיך לקרוא

על סדר היום: פלסטינים בעזה, פלסטינים בגדה, ערבים באזור ונוכלים בבנק הפועלים

ארבעה דברים שהצטברו אצלי בימים האחרונים ונראו לי שמצדיקים תשומת לב: משהו מועיל שמצאתי באתר הירוד של "העוקץ", משהו ירוד שמצאתי באתר של "הארץ", טורים מעניינים של כותבים ערבים שמצאתי ב"ממר"י", ועדות מדה-מרקר על כך שבבנק הפועלים (עוד פעם) מתנהגים כמו נוכלים.

להמשיך לקרוא

מס אי הבטיחות בעבודה

הידעת? לפי מנהל תחום הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הביטוח הלאומי משלם בכל שנה קצבאות בסך של כ-15 מיליארד ש"ח לנפגעי תאונות עבודה. כך לפי ידיעות שלשום (17.5.17) בדבר ראשון ובכלכליסט.
אם הנתון נכון, חישוב זריז מעלה שהמשמעות היא שכל אזרח בישראל נושא בנטל (אפשר לקרוא לזה גם מס) של כ-1764 ש"ח לשנה בגין ליקויי בטיחות בעבודה. הבעיה היא שאת הנטל הזה גורם מספר מצומצם יחסית של מעסיקים, שמניעי הרווח שלהם והיעדר פיקוח ואכיפה מאפשרים להם להתנער מעלות הנזק שהם גורמים ולהטיל אותה על הציבור.
דרך אגב, עבודה עיתונאית בהיקף של כ-15 דקות בגוגל הביאה אותי למסקנה שהנתון לא נכון. להמשיך לקרוא

הקפיטליזם המשונה של שוק התקשורת הסלולרית

אחרי שכתבתי לפני כמה חודשים על הדרך שבה נראה שגולן טלקום מנסה לעשות הון מכך שבמקום להשקיע כסף בהקמת תשתית ולהכנס לתחרות בשוק הסלולרי כפי שהתחייבה כשקיבלה את הזיכיון, היא תמכור את עצמה לאחת המתחרות, העניין המשיך להתפתח באופן מעניין בתקופה האחרונה ולהמשיך לחשוף את האופן שבו מתנהל באמת העולם הקפיטליסטי מאחורי הססמאות של השקעות, תחרות ושאר אגדות יפות. 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: גז, תקשורת ורפואה ציבורית

מבחר התייחסויות קצרות (יחסית) והפניות לתשומת הלב, דברים שהצטברו עם הזמן:

הממשלה מבטיחה רווח מונופוליסטי לחברות הגז על מנת לא להנציח מונופול, התקשורת הכלכלית מוכרת את הלקוחות, ופרופ' אחד שמראה איך עושים רפואה ציבורית סופר-איכותית, ושזה לגמרי דבר אפשרי. 

להמשיך לקרוא

לפני מות אמת אמור – "ירח הדבש" המשונה של רבין ופרס

האגדה הידועה, המוכרת גם כ"הסיפור שהתקשורת אהבה לספר לציבור", מספרת שאחרי עשורים של יריבות פוליטית ארוכה ומרה, כהונת ממשלת רבין השניה, בה פרס כיהן כשר החוץ, היתה "ירח דבש" של שיתוף פעולה בהובלת תהליך השלום. תהליך השלום הוביל להסכמי אוסלו ולחתימת הסכם השלום עם ירדן ונקטע רק עם רציחתו של רבין, שאת דרכו המשיך פרס.

מובאת בזאת אנקדוטה עסיסית בנוגע לרמת האמינות של האגדה הזו.

להמשיך לקרוא

המלצות לפעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת

הפייסבוק הפך לזירת תקשורת עיקרית (שלא לומר, האינטרט הפך לכל מיני דפים שמגיעים עליהם מהפיד), והפיד של אנשים מעורבים פוליטית עובר מסוגיה אחת לאחרת ונותן להם תחושת אקטיביזם. אז אני רוצה להציע כאן טיפ בסיסי לעיסוק פוליטי בזירת הרשתות החברתיות ובזירה התקשורתית. הטיפ הזה רלוונטי במיוחד להתמודדות מול אשף תקשורת וספינים כמו נתניהו:

בחירת הנושא שממלא את הפיד והכותרות חשובה יותר מאשר התוצאה בויכוח. אחד האלמנטים המכריעים בשאלת הניצחון במאבק הוא ההצלחה בקביעת הזירה שבה הוא יתנהל.  כלומר, אם נתניהו ספג אש והפסיד ניקוד על נושא לא חשוב בעליל כמו פקק תנועה מלאכותי וחד פעמי שהוא יצר בראשון שעבר, כנראה שהיה נושא אחר חשוב יותר שלא עלה על סדר היום. וזה אפילו אם מתעלמים מהיתרונות שהשיג, בסיוע מקהלת האוטומטים-ליברלים, בהרחקה ההדית של "חילונים" ו"חרדים".

למי שמעדיף את זה גרפית, הכנתי תרשים זרימה קטן:

%d7%aa%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa