בשביל למצוא תשובות צריך לדעת לחפש – המקרה של אהרון סיסו

עובדת "הארץ" פרסמה תגובה למאמר של גנז המדינה יעקב לזוביק, שבה היא מאשימה אותו שהארכיון לא נייטרלי, שמסמכים הוסתרו, ושהיא לא מצאה בארכיון שום מידע על אחיו של סבה, ילד שנעלם בשנות ראשית המדינה. לי היתה דרושה בערך שעה של חיפוש אינטרנטי בשביל למצוא בארכיון את התיעוד לגבי הילד, ולשמחתי הארץ היו מוכנים לפרסם את מאמר התגובה שלי. מכיוון שהארץ רוצים קצת בלעדיות על תכנים שהם מפרסמים, המתנתי קצת עם הפרסום כאן, אבל עכשיו אתם יכולים לקרוא את הדברים (כולל תיקון טעות שנפלה בהם במקור). אני אשים כאן את הנוסח שאני העברתי להארץ, שפורסם בעריכה קלה בלבד.

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק ג'

בהמשך לרשומות הקודמות (3,2,1), אני מציג פה את התיעוד בנוגע לגורלה של ילדה נוספת שעדות על היעלמותה הובאה בפרק הראשון של הסדרה "מעברות". כמו במקרה הקודם, של צדוק מליחי, מכיוון שמדובר במשפחה שנקלטה במחנה ראש העין נותר תיעוד רב לגביה, המוליך אותנו אל מיקום מדוייק של קבר בבית העלמין סגולה, שהוא בסבירות גבוהה מאוד קברה של הילדה שודיה אלכאוי.

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק ב'

כהמשך לרשומה הקודמת, ברשומה זו אציג את התיעוד הנוגע לגורלו של ילד נוסף שסיפורו הוצג בסדרה "מעברות". הפעם – התינוק צדוק מליחי, שלפי העדות שהובאה בסדרה למשפחתו נמסר שנפטר, אך לא ניתן להם לטפל בקבורתו. מכיוון שמשפחתו של התינוק שהתה במחנה העולים בראש העין, נשמר תיעוד מפורט לגביה. התיעוד הזה מביא אותנו למיקום מדוייק של קבר בבית העלמין סגולה, שהוא בסבירות גבוהה מאוד קברו של צדוק מליחי.

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק א'

יוצרי הסדרה מעברות ליקטו שמונה עדויות [שאני לא חושד בכנותן] בנוגע לפטירת ילדים ומסגרו אותן – על סמך עדויות בעייתיות ועריכה בעייתית עוד יותר – כסיפור של חטיפת ילדים. הצגת העדויות מבלי לנסות לברר אותן קודם לכן במקורות מידע נוספים מהווה לטעמי חוסר אחריות כפול: מצד אחד – חוסר אחריות כלפי המשפחות שהעידו , שתחקיר בעקבות עדותן יכל לסייע להן בפתרון התעלומה. מצד שני – חוסר אחריות כלפי הצופים, שנותרו עם הרושם שהותירו העדויות כפי שניתנו ובמסגור שבו הוצגו.

פתיחת תיקי הארכיון של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה (ביסודיות רבה) את פרשת "היעלמות" ילדי תימן (ואחרים) התבררה כ"יריה ברגל" מפוארת מצד טועני החטיפה, מאחר שלא רק שהתברר שלא הוסתר שם שום מידע משמעותי, אלא שנמצאו שם מקורות מידע חשובים שמאפשרים לאתר מידע גם בנוגע למשפחות שלא התלוננו בפני ועדות החקירה השונות, וביניהן כאלה שעדותן שודרה ב"מעברות".

בפעולה בנוגע לחוסר האחריות כלפי המשפחות לא אעסוק מעל דפי הבלוג. כאן וברשומות נוספות אתמודד עם חוסר האחריות כלפי הציבור, באמצעות השלמת המידע הרלוונטי.

להמשיך לקרוא

כלב השמירה של ההון – כשלים מובנים בתקשורת מסחרית בבעלות פרטית

כמה מחשבות, לא לגמרי מעובדות, על הבעיות שבתקשורת מסחרית.

פעם היה נהוג לראות בכלי התקשורת ה"עצמאיים", שאינם מסונפים לתנועה/מפלגה פוליטית, ככלי תקשורת עדיפים, מכיוון שהם חופשיים מהטיות. מאז נעלמו פחות או יותר כל כלי התקשורת הפוליטיים, והתוצאה, אם נסתכל סביבנו, רחוקה לטעמי מלהיות מעודדת יותר. להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – ליקויים בתחקיר והטעיות בעריכה

ב-20.2.19 שודר ב"כאן 11" הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית "מעברות", שעסק בתקופת מחנות העולים. יש מקום לביקורת גם על חלקים אחרים בפרק, אך סקירה זו תתמקד בבחינת הצגת "פרשת ילדי תימן" – הטענות להיעלמם/חטיפתם של ילדי עולים. מהסקירה עולה שהצגת הנושא מתבססת על תחקיר לקוי ביותר או על בחירה מגמתית ביותר של המידע המוצג לציבור, וחוטאת גם בעריכה מטעה שאינה יכולה להתפרש אלא כהטעיה מודעת.

הדברים הועברו לפני מספר ימים ליוצרי הסדרה, ואם הם יעבירו את תגובתם, היא תפורסם כאן.

להמשיך לקרוא

סילופים, מניפולציות ועידית בן שימול – סיבוב שלישי (ואחרון?)

תקציר הפרקים הקודמים:

הסיבוב הראשון – בחודש יוני שודרה בחדשות כאן כתבה של עידית בן שימול שסיקרה את יום המחאה השנתי של מפיצי עלילת ילדי תימן וגו' (היא כמובן לא קראה לזה ככה). הכתבה היתה מוצר עיתונאי גרוע במיוחד, ואני הצבעתי על כשליו הרבים כאן.

הסיבוב השני – אני עם כמה חברים הגשנו תלונה לנציבת תלונות הציבור של התאגיד, בה ציינו את ההטעיות הבולטות בכתבה ואת העובדה שבן שימול לא טרחה לציין שהיא היתה שותפה באחת העמותות שסוקרו בה בהרחבה. בן שימול רצה לפרסם בפייסבוק שמנסים להשתיק אותה, ואח"כ ענתה תשובה שמיעוטה דבקות בהטעיות ועיקרה הרחבתן בצורה לא עניינית. ענינו בתגובה מפורטת, והנציבה נפנפה אותנו באמירה ש"מי שמנו לקבוע שבן שימול טועה?" ובקביעה שלא היה צורך בגילוי נאות. את כל העניין הזה הצגתי בפירוט כאן.

הסיבוב השלישי – תלונה למועצת העיתונות.

להמשיך לקרוא

הפונקציה של הדמוקרטיה

הבחירות המתקרבות מעודדות אותי להביא פה משהו תיאורטי יחסית על סוגיית התפקיד האמיתי של הדמוקרטיה, ואילו דברים היא לא מיועדת לעשות (ולכן גם לא עושה בדרך כלל).

להמשיך לקרוא

סילופים, מניפולציות ועידית בן-שימול – סיבוב שני

מהלך נוסף בנסיון הלא מועיל בינתיים לחשוף את עליבות טיעוניהם של מפיצי עלילת ילדי תימן ושל כלי התקשורת שנותנים להם במה. 

ובכן, לאחר שהצבעתי על סדרה של הטעיות, סילופים ומניפולציות בכתבתה של עידית בן-שימול לרגל יום המודעות לפרשת ילדי תימן, קבוצה של מכרים שעוסקים בנושא (לי לא היה כוח להתעסק בזה), החליטה להגיש תלונה לנציבת פניות הציבור של תאגיד השידור ששידר את הכתבה הביזיונית המדוברת, בנוגע לארבע מההטעיות המרכזיות של בן-שימול. הגב' בן-שימול, שקיבלה את התלונה לידיה למתן תגובה, הזדרזה לפרסם אותה במטרה לארגן קמפיין תמיכה נגד "נסיון ההשתקה", וקצת פחות הזדרזה להעביר לנציבה תגובה מפורטת ולא מאוד עניינית, אותה צירפה הנציבה לתשובתה שלה. מכיוון שהתגובה של הנציבה היתה רחוקה מלהיות מספקת ותשובתה של בן-שימול, גם כאשר היתה עניינית וגם במקומות שלא, רק החמירה את ההטעיות שנכללו בכתבה, שלחנו (הפעם בעיקר בעבודה שלי, שנעזרה בסיוע שלא יסולא בפז של הבלוגר המעולה א.א. קונספירציות), תשובה מפורטת לתגובתן של הנציבה ושל בן-שימול. המובאת כאן ב-pdf, וגם בהמשך הרשומה. לצערנו, בתשובה לתגובתנו המפורטת קיבלנו מהנציבה את התשובה המביכה הזו, שמראה שהנסיון לטפל בעניין באפיק הרשמי הזה הגיע למבוי סתום. למתעניינים, מובאת כאן תגובתנו לתשובותיהן של הנציבה ושל בן שימול. להמשיך לקרוא

על סדר היום: שוב חלב

כרגיל, האוצר ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לקפיטליזציה של שוק החלב, וכרגיל, התקשורת הקלקלית עוטפת את זה בשקרים המוכרים על יוקר המחיה (או כמו שתמר בן יוסף כינתה את זה בצדק – זילות המחייה).

להמשיך לקרוא