גלגולה של טעות וחשיבות המקור – בעקבות "עדות" ד"ר יוסף ישראלי

בשבועות האחרונים נקלתי בדוגמא מעניינת לאופן שבו שגיאה אחת מתגלגלת הלאה אל ציטוטים בגלגולים שונים, וממנה עולה החשיבות של איתור המקור האמיתי לדברים שעליהם מסתמכים.

מנקודת המבט של היום, המאמר של שלומי חתוכה "פרשת ילדי תימן: מסע בעקבות הטרגדיה של המאומצים" שנכתב בשנת 2013 הוא מופת להסתמכות על רצף של דוגמאות שגויות וחצאי אמיתות –  חלקן נחשפו בעקבות מחקר מאוחר יותר על בסיס חומרים חדשים, וחלקן היו צריכות להיות ידועות לחתוכה כבר בעת הכתיבה. בכל מקרה, בהצצה בו בעניין אחר נתקלתי בנקודה שלא הכרתי והפתיעה אותי:

יוסף ישראלי, הרופא הממונה על המחוז הדרומי, סיפר כי נקבעה מדיניות של העברת עשרות ומאות ילדים מבתי חולים לבתי תינוקות רחוקים מהוריהם ומשם לאימוץ.

ההתייחסות לדברי ד"ר ישראלי מתוך המאמר של חתוכה

עדות מרשיעה שכזו היתה צפויה לקבל פרסום נרחב מצד טועני החטיפות, ומכיוון שלא הכרתי אותה, הופתעתי וניסיתי לברר את העניין, וגיליתי כיצד טעות מתגלגלת.

להמשיך לקרוא

האם המדינה לא הודיעה לדוד שוקר שביתו אותרה כמאומצת? עדות ישירה ונשכחת

המקרה של מרים שוקר הוא אחד הידועים בפרשת ילדי תימן. מלבד מקרה אחד נוסף שבו מוכר לציבור בעיקר הצד של ההורים המאמצים, המקרה של מרים שוקר הוא המקרה היחיד שבו ידועים לנו כל הגורמים לגביו: ילדה שנעלמה לאביה ונמסרה לאימוץ, אב ביולוגי שחיפש משלב מוקדם את ביתו, הורים מאמצים שאימצו את הילדה באמצעות בית משפט, ואיחוד מרגש בין הילדה ומשפחתה לאחר עשרות שנים. למקרה זה נלווה היבט נוסף – ועדת בהלול-מינקובסקי (וב"מ) שחקרה את הפרשה איתרה בעקבות תלונת האב את הבת המאומצת כבר ב-1967, אך לא חיברה אותה אל משפחתה. במשך שנים נטען שהאב הביולוגי כלל לא ידע שהועדה איתרה את ביתו. לפני קצת פחות משנתיים נחשף שוב"מ כן יידעה את המשפחה בממצאיה, ועכשיו הגעתי לעדות ישירה שסוגרת את הסוגיה הזו. 

להמשיך לקרוא