התמורה הגדולה – חברה שאינה מבוססת שוק

רשומה שלישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק הרביעי מציג פולני את האבחנה שבחברות הטרום מודרניות, השוק לא היה מוסד מרכזי, והפעילות הכלכלית הוסדרה באמצעות דפוסים ומוסדות חברתיים, שונים באופן יסודי מאלה שביסודה של כלכלת השוק. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – המפתח הוא קצב השינוי

רשומה שניה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק השלישי מציג פולני את אחד הרעיונות המקוריים (לפחות בספקטרום שאני קראתי) והחשובים ביחס למהפכה התעשייתית, וההתקדמות הכלכלית בכלל – הבעיה היא לא בעצם השינוי כמובן, אלא בקצב השינוי. ייתכן השינוי עצמו הוא חיובי. אלא ששינוי מהיר מידי יוצר נזקים גדולים מדי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה: הקשר הכתיבה – הסבר המשבר

רשומה ראשונה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). אפשר לראות ברשומה הקודמת הזו מעין מבוא לסדרה.  גם רעיונות נוצרים, מתגבשים ומתפרסמים בתוך הקשר היסטורי מסויים. במקרים רבים, מעניין לשים לב, ברקע הקריאה, גם להקשר ההיסטורי שבו נכתבו הדברים, מכיוון שכל דבר נוצר בתוך הקשר – כולל ספרים.

להמשיך לקרוא

העולם כשוק, העולם כקזינו

לפעמים אני מתרשם שנקודת המבט של דוברי הליברליזם הכלכלי היא של אנשים שרואים את כל העולם כשוק (שלא לומר קזינו). כלומר, הם רואים את כל העולם מנקודת מבטו של הסוחר בשוק (המשוכלל, כמובן, לא דווקא שוק ממשי). היה נדמה לי שזכרתי גם אמירה דומה של מרקס, אבל לא הצלחתי לאתר אותה.

צילום: KMJ. רשיון CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אופיואידים ותקנים

שני דברים שנאספו לי בתקופה האחרונה, ומדגימים את אחת הבעיות ב"שוק חופשי" שבו העקרון המארגן הוא מיקסום הרווח, והתוצאה היא פגיעות קשות באנשים שמעורבים בו. וזה קורה מכיוון שבשונה מהמודל, ב"תחרות חופשית" אמיתית, ובמיוחד בכזו שלתוצאות שלה יש השפעות גדולות על איכות החיים של המתחרים, בני אדם אמיתיים נוטים לרמות, ולהוד רוממותו הצרכן אין את הפנאי והיכולת לעשות תמיד את הבחירה המושכלת בין המוצרים העומדים לבחירתו.

בניין מכון התקנים. צילום: עיצובית.                                                            CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

זליכה והעופות: על הטריקים והשטיקים במשרד האוצר

לפני כמה חודשים, עוד בטרם שהוא הודיע על הקמת מפלגה חדשה, קראתי (בפעם השניה, כי בהתחלה לא הייתי בטוח אם כבר קראתי) את ספרו של ירון זליכה "הגווארדיה השחורה", שאותו פרסם לאחר תום כהונתו כחשב הכללי במשרד האוצר. כמה טעימות מתוכו והתייחסות למשמעותן.

להמשיך לקרוא

שוב חקלאות, שוב חלב – עדיין קפיטליזציה

בשבועות האחרונים קיבלתי משני כיוונים התעניינות במה קורה בתחום החלב, ומאחד מהם קיבלתי גם קישורים לכמה דברים מעניינים. אז נענתי לבקשה, ואני חוזר עם פוסט נוסף בנושא. בעבר כבר כתבתי כמה פוסטים על החקלאות בישראל, וספציפית על ענף החלב. המידע חדש, אבל המסקנה שלי היא דומה: הסיפור אינו "חיסול החקלאות הישראלית" (זו עלולה להיות תוצאת לוואי, אבל לא סבירה מאוד לטעמי), אלא קפיטליזציה שלה – כלומר מדיניות של מעבר מחקלאות מבוזרת של חקלאים עצמאיים לחקלאות ריכוזית של מספר קטן של חברות גדולות. מה שמרקס קשישא היה קורא "הצבר הון" – וקידום הייבוא על חשבון הייצור המקומי. 

 

נתחיל מהתמונה הכללית. ברשומה מ-2017 פרסמתי את הגרף הבא:

שמציג כיצד לאורך שש עשרה שנים מספר העוסקים בחקלאות נותר כמעט יציב, אלא שמספר העצמאיים מתוכם (שזה בעברית, ככלל, בעלי משקים במושב או חברי קיבוץ שעוסקים בחקלאות) פחת בכ-10,000, לעומת עליה מקבילה במספר השכירים. והנה מצאתי בדו"ח השנתי של משרד החקלאות לסיכום שנת 2018 גרף דומה, עם חלוקה מורכבת יותר של השכירים, אבל חשוב יותר – בטווח שנים ארוך יותר:

אז מה אנחנו רואים? להמשיך לקרוא

בלאגן מאורגן – הסיטואציה הפוליטית במבט רחב

"שמע כל אמת יוצאת לאור
עם פצצת זמן מרשרשת
מי שיכול לספור כל חור
שוכח את הרשת"
נסיון לארגן – קודם כל לעצמי – בכמה נקודות את ההמולה הפוליטית שבה אנחנו חיים בחודשים האחרונים. הכלים: הרחבת מבט, התמקדות במגמות ולא בנקודות, באירועים ולא בשיח.

הנחת המוצא שלי היא שבעיקר מנקודת המבט של נתניהו, רוב מה שאנחנו חווים זה לא מחדל אלא מדיניות, לא באג אלא הפיצ'ר.

להמשיך לקרוא

בחזרה לפולני: האלט-נוי-פוסט-קפיטליזם של וארופאקיס

בימים האחרונים סוערת כוס התה של הסוציאליסטים הישראלים בויכוח (שעדיין לא הבנתי עד כמה הוא חורג ממחלוקת סמנטית) שבין אנשי הסוציאליזם של איגוד העובדים לבין קבוצת אינטלקטואלים-פעילים שמפתחת את המושג "פוסט-קפיטליזם".

בכל מקרה, יאניס וארופאקיס, הכלכלן היווני שהיה שר האוצר של יוון מטעם מפלגת סיריזה השמאלית עד שראש הממשלה ציפריס החליט שלא לשבור את הכלים מול האיחוד האירופי, נשא לאחרונה נאום בפתיחת "האינטרנציונל הפרוגרסיבי" (ותודה ל"פיגומים" על התרגום לעברית) שעסק גם בשאלה כיצד רואים את מה שמעבר לקפיטליזם. החלק המעניין בעיני בדברים היה הרעיונות המעשיים שעליהם תתבסס החברה הפוסט-קפיטליסטית, שהזכירו לי כמה דברים מכלכלן אחר – קרל פולני.

וארופאקיס.
Image: Olaf Kosinsky (kosinsky.eu) Licence: CC BY-SA 3.0-de

להמשיך לקרוא

הבנקאות הישראלית כפשע מאורגן – 3rd strike

כשאנחנו שומעים את המונח "פשע מאורגן" אנחנו חושבים לרוב על קזינו לא חוקי, סחר בסמים, סחר בנשים או גביית פרוטקשיין. תחשבו שוב. בישראל של העשורים האחרונים, כשאתם שומעים את שמו של אחד הבנקים הגדולים, אתם צריכים לחשוב על פשע מאורגן. כשהתקשורת מתייחסת לבנק ישראלי, היה ראוי שתכנה אותו "ארגון הפשיעה בנק…" כמו שהיא מכנה כמה ממשפחות הפשע המאורגן שעוסקות בעבריינות זוטרה יותר ופחות לבנת צווארון.

להמשיך לקרוא