על סדר היום: אופיואידים ותקנים

שני דברים שנאספו לי בתקופה האחרונה, ומדגימים את אחת הבעיות ב"שוק חופשי" שבו העקרון המארגן הוא מיקסום הרווח, והתוצאה היא פגיעות קשות באנשים שמעורבים בו. וזה קורה מכיוון שבשונה מהמודל, ב"תחרות חופשית" אמיתית, ובמיוחד בכזו שלתוצאות שלה יש השפעות גדולות על איכות החיים של המתחרים, בני אדם אמיתיים נוטים לרמות, ולהוד רוממותו הצרכן אין את הפנאי והיכולת לעשות תמיד את הבחירה המושכלת בין המוצרים העומדים לבחירתו.

בניין מכון התקנים. צילום: עיצובית.                                                            CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

זליכה והעופות: על הטריקים והשטיקים במשרד האוצר

לפני כמה חודשים, עוד בטרם שהוא הודיע על הקמת מפלגה חדשה, קראתי (בפעם השניה, כי בהתחלה לא הייתי בטוח אם כבר קראתי) את ספרו של ירון זליכה "הגווארדיה השחורה", שאותו פרסם לאחר תום כהונתו כחשב הכללי במשרד האוצר. כמה טעימות מתוכו והתייחסות למשמעותן.

להמשיך לקרוא

שוב חקלאות, שוב חלב – עדיין קפיטליזציה

בשבועות האחרונים קיבלתי משני כיוונים התעניינות במה קורה בתחום החלב, ומאחד מהם קיבלתי גם קישורים לכמה דברים מעניינים. אז נענתי לבקשה, ואני חוזר עם פוסט נוסף בנושא. בעבר כבר כתבתי כמה פוסטים על החקלאות בישראל, וספציפית על ענף החלב. המידע חדש, אבל המסקנה שלי היא דומה: הסיפור אינו "חיסול החקלאות הישראלית" (זו עלולה להיות תוצאת לוואי, אבל לא סבירה מאוד לטעמי), אלא קפיטליזציה שלה – כלומר מדיניות של מעבר מחקלאות מבוזרת של חקלאים עצמאיים לחקלאות ריכוזית של מספר קטן של חברות גדולות. מה שמרקס קשישא היה קורא "הצבר הון" – וקידום הייבוא על חשבון הייצור המקומי. 

 

נתחיל מהתמונה הכללית. ברשומה מ-2017 פרסמתי את הגרף הבא:

שמציג כיצד לאורך שש עשרה שנים מספר העוסקים בחקלאות נותר כמעט יציב, אלא שמספר העצמאיים מתוכם (שזה בעברית, ככלל, בעלי משקים במושב או חברי קיבוץ שעוסקים בחקלאות) פחת בכ-10,000, לעומת עליה מקבילה במספר השכירים. והנה מצאתי בדו"ח השנתי של משרד החקלאות לסיכום שנת 2018 גרף דומה, עם חלוקה מורכבת יותר של השכירים, אבל חשוב יותר – בטווח שנים ארוך יותר:

אז מה אנחנו רואים? להמשיך לקרוא

בלאגן מאורגן – הסיטואציה הפוליטית במבט רחב

"שמע כל אמת יוצאת לאור
עם פצצת זמן מרשרשת
מי שיכול לספור כל חור
שוכח את הרשת"
נסיון לארגן – קודם כל לעצמי – בכמה נקודות את ההמולה הפוליטית שבה אנחנו חיים בחודשים האחרונים. הכלים: הרחבת מבט, התמקדות במגמות ולא בנקודות, באירועים ולא בשיח.

הנחת המוצא שלי היא שבעיקר מנקודת המבט של נתניהו, רוב מה שאנחנו חווים זה לא מחדל אלא מדיניות, לא באג אלא הפיצ'ר.

להמשיך לקרוא

בחזרה לפולני: האלט-נוי-פוסט-קפיטליזם של וארופאקיס

בימים האחרונים סוערת כוס התה של הסוציאליסטים הישראלים בויכוח (שעדיין לא הבנתי עד כמה הוא חורג ממחלוקת סמנטית) שבין אנשי הסוציאליזם של איגוד העובדים לבין קבוצת אינטלקטואלים-פעילים שמפתחת את המושג "פוסט-קפיטליזם".

בכל מקרה, יאניס וארופאקיס, הכלכלן היווני שהיה שר האוצר של יוון מטעם מפלגת סיריזה השמאלית עד שראש הממשלה ציפריס החליט שלא לשבור את הכלים מול האיחוד האירופי, נשא לאחרונה נאום בפתיחת "האינטרנציונל הפרוגרסיבי" (ותודה ל"פיגומים" על התרגום לעברית) שעסק גם בשאלה כיצד רואים את מה שמעבר לקפיטליזם. החלק המעניין בעיני בדברים היה הרעיונות המעשיים שעליהם תתבסס החברה הפוסט-קפיטליסטית, שהזכירו לי כמה דברים מכלכלן אחר – קרל פולני.

וארופאקיס.
Image: Olaf Kosinsky (kosinsky.eu) Licence: CC BY-SA 3.0-de

להמשיך לקרוא

הבנקאות הישראלית כפשע מאורגן – 3rd strike

כשאנחנו שומעים את המונח "פשע מאורגן" אנחנו חושבים לרוב על קזינו לא חוקי, סחר בסמים, סחר בנשים או גביית פרוטקשיין. תחשבו שוב. בישראל של העשורים האחרונים, כשאתם שומעים את שמו של אחד הבנקים הגדולים, אתם צריכים לחשוב על פשע מאורגן. כשהתקשורת מתייחסת לבנק ישראלי, היה ראוי שתכנה אותו "ארגון הפשיעה בנק…" כמו שהיא מכנה כמה ממשפחות הפשע המאורגן שעוסקות בעבריינות זוטרה יותר ופחות לבנת צווארון.

להמשיך לקרוא

שלושה סוגי פוליטיקה וגרעון השמאל בישראל

בימים הקרובים יתבהר האם מהלכי החירום בנוגע לקורונה ישמשו כסולם למי מהצדדים לרדת מעצי החרמות/הבלוקים שלו ולהקים ממשלת אחדות שלא הסכימו להקים עד עכשיו, או שהקריאות לממשלת חרום יתגלו כעוד ספינים על דעת הציבור במאבק בין הגושים. בינתיים, הזדמנות לכתוב משהו כללי על המערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. מכיוון שהדברים התארכו מעבר לצפוי, החלטתי לוותר על הצגת דוגמאות קונקרטיות. מי שהן חסרות לו, מוזמן לשאול בתגובות.

להמשיך לקרוא

על צמיחה(?) ונתונים מצרפיים

אחד המדדים העיקריים שאנחנו משתמשים בהם כדי להעריך את מצב הכלכלה שלנו הוא שיעור הצמיחה (הגידול בפעילות הכלכלית). עם הדבר הזה יש שתי בעיות עיקריות:

  1. לפעמים גידול הפעילות הכלכלית נובע מפעילות שפוגעת באיכות החיים במקום לשפר אותה.
  2. הנטיה להסתכל על הנתון המצרפי (הכולל) של הצמיחה מסתירה את הנתונים הממשיים שמרכיבים אותו, שעלולים להציג תמונה שונה באופן משמעותי.

הנה דוגמא שמשלבת את שתי הבעיות.

להמשיך לקרוא

תוצאות ההפרטה – גונבים את המדינה

מהלכי הפרטה מובלים תחת הדגל של ייעילות המגזר הפרטי לעומת הציבורי. אלא שהם לרוב לא מתמחרים את העלות של פיקוח אפקטיבי על הבעלים הפרטיים, ובהיעדר פיקוח, שעובדים לפי העקרון הקדוש של מקסום הרווח, לא נמנעים אפילו מגניבה בוטה של כספי ציבור, פרצה ודרך שהם מוצאים. ואז גם מתברר שהאכיפה מינימלית (להערכתי, בגלל אופק התעסוקה הצפוי של המפקחים…)

שתיים-שלוש דוגמאות בוטות שנחשפו בשבועות האחרונים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: קרטל הגז, תכסיסי שיווק קטלניים, ויוסי בכר חושף נסתרות

"בעלי" שדות הגז עושים קרטל גלוי, חברות התרופות חושפות את היעדר הגבולות הקטלני של הקפיטליזם, ועוד עדות פנימית חשובה מאוד מצמרת המערכת (השלובה למדי) של משרד האוצר והמגזר הפרטי, בעיקר הפיננסי. למשל, על החסרונות בהיעדרו של משבר כלכלי…

להמשיך לקרוא