לתבוע את עלבונם של הפופוליסטים

ההשמצה הנפוצה במילון הפוליטי היא "פופליזם". רבים רבים משתמשים בה כנגד יריביהם, במטרה לתאר אותם כאופורטוניסטים המציגים טענות שטחיות ומדיניות פשטנית וחסרת אחריות במטרה לקרוץ לרגשות "העם הפשוט". אלא שהתנועה והמפלגה הפופוליסטית היו גופים ממשיים בהיסטוריה, ובתור אחד היחידים בישראל כנראה שעסק בהיסטוריה שלהם, אני חושד שהעובדה ששמם הפך לכינוי הגנאי הנפוץ בזירה לא מעיד על אופי פעולתם הממשי, אלא דווקא על כך שהיוו סיכון ממשי ליריביהם החברתיים והפוליטיים שעליהם קראו תיגר – שדאגו מצידם להפוך את עצם שמם להשמצה שכל אחד יבקש להתנער ממנה. אז אני מבקש לתבוע את עלבונם ההיסטורי, ולהאיר את הדברים באור אחר.

התמורה הגדולה: תפקידו של הפשיזם

רשומה עשירית (ולפני אחרונה) בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). ברשומה הזו אביא קטעים מתוך עיסוקו של פולני בפשיזם, הופעתו והתפקיד שמילא בחברה, כרקע להופעת המשבר ששיאו במלחמת העולם השניה. כמו בנוגע למקרים אחרים, פולני מזהה בפשיזם תגובה לסיטואציה כלכלית-חברתית מסויימת. הסיבה לצמיחתו אינה טמונה בתכונה פנימית שלו או במאפיינים הייחודיים של החברות שבהן צמח, אלא בנסיבות שבהן צמח, ובתפקיד שאותו מילא בחברה. 

התמורה הגדולה: השוק, הדמוקרטיה והדרך אל המלחמה

רשומה תשיעית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). אנחנו רגילים לקשר בין ליברליזם, וגם ליברליזם כלכלי לבין דמוקרטיה. אלא שהקשר הזה לא רק שאינו מובן מאליו, אלא שבמידה רבה הוא קשר הפוך. הליברליזם, כגישה שמתמקדת בחירויות האדם, כלומר בחופש שלו מהתערבות חיצונית בחייו, מבקש להגביל ולצמצם ככל האפשר את היכולת של השלטון, גם שלטון דמוקרטי, להתערב בחייו. עצם רעיון השוק החופשי (או במושג של פולני: "השוק המווסת את עצמו") דורש למנוע כל התערבות חיצונית במערכת השוק, כלומר להוציא אותו מתחומי ההשפעה של השלטון.

הכלכלה הליברלית יוצרת הפרדה בין הזירה הפוליטית, לבין הזירה הכלכלית שבה הפוליטיקה נדרשת שלא להתערב. ברור שמהלך כזה הוא מהלך שמגביל את הדמוקרטיה, קושר את ידיה, ובמידה רבה מרוקן אותה מתוכן. פולני מראה גם שמי שקידמו את יצירת המערכת של חברת השוק פעלו לבלימת התפתחות הדמוקרטיה. שהרי הכנסת הציבור הרחב של העובדים אל השתתפות במערכת השלטונית היתה צפויה להביא לדרישה להתערבות במערכת או לבלימת התפתחותה. לכן, על מנת לאפשר את יצירת חברת השוק, היה צורך לבלום את יצירתו של משטר דמוקרטי

התמורה הגדולה: התרחבות מערכת השווקים והמהלכים להגבלתם

רשומה שמינית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). הפעם על היווצרות שוק העבודה והמהלכים לשבש אותו, והמהלכים להגבלת השוק החופשי והסחר החופשי, שהופיעו עם התרחבות הסחר. כמו שאמר פולני:  "תנועה כפולה" – התרחבות השיטה המבוססת על השוק מביאה להופעת הצעדים להגבלת השוק, על מנת להגביל את נזקי התמורה ומחירי הנסיון להגשים את האוטופיה של שוק־המווסת־את־עצמו. 

התמורה הגדולה – התנועה הכפולה ודוגמת הקולוניאליזם

רשומה שביעית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). הפעם על ההתנגדות לתמורה, הכחשת הצורך וההגיון שבהתנגדות כזו, וכיצד הקולוניאליזם מדגים את הצורך בהתנגדות. בפרק השלושה־עשר פולני מתמודד עם הטיעון הליברלי לפיו ההתנגדות למעבר אל חברת השוק מונעת מאינטרסים צרים בלבד והיא חסרת היגיון, מכיוון שבחברת השוק מצבם של כל המעורבים משתפר לעומת המצב הקודם. הוא עושה את זה באמצעות שימוש, מקורי ככל שאני מכיר ודי מבריק לטעמי, בדוגמה של התהליכים שעברו על החברות המקומיות תחת הקולוניאליזם, ובקישור שלה אל החברה האירופית בתקופת המהפכה התעשייתית.  

הצצה אל מגזר הייבוא

אחד ההיבטים הפחות מדוברים בכל השיח על יוקר המחיה, היעילות או חוסר היעילות של הייצור המקומי, ושאלת ההגנה עליו, היא מה בעצם קורה במקטע הייבוא. וחבל, כי כמו בכל מדיניות, יש גורמים שמפסידים ממנה ועושים רעש בתחום שלהם, וזה גורם לנו לפעמים לשכוח שיש גם גורמים שמרוויחים ממנה. מרוויחים הרבה. ולהם נוח לשמור על שקט.

האם תהיה תחרות במוצרי החלב?

כבר הזכרתי בעבר שבעוד שהמון תשומת לב ציבורית מוקדשת למאבק נגד תכנון משק החלב, כולם מתעלמים מהריכוזיות במקטעים אחרים בשרשרת הייצור הזו, כמו למשל העובדה שכל מרכיבי המזון לפרות שלא מגודלים בארץ מיובאים על ידי שלוש חברות בלבד. החדשות הנוכחיות הן שבמקטע המחלבות, שהוא כבר עכשיו ריכוזי מאוד, מספר המחלבות הולך ומצטמצם, כי המחלבה הכי גדולה מבין הקטנות רוכשת מחלבות קטנות יותר במטרה לשרוד בתחרות מול המחלבות הגדולות השולטות בשוק.

התמורה הגדולה – הסחורות הפיקטיביות

רשומה חמישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). והפעם על אחת מהבחנות המפתח של הספר – הסחורות הפיקטיביות. חלקים מהפרק הזה כבר תורגמו לעברית בעבר, ולכן היה לי קצת מוזר לקרוא אותם בתרגום חדש. 

התמורה הגדולה – הסחר בימי הביניים

רשומה רביעית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק החמישי סוקר פולני את התהליך הלא ספונטני שבו הפך השוק ממוסד שולי לדפוס מארגן חברתי. 

–

התמורה הגדולה – חברה שאינה מבוססת שוק

רשומה שלישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק הרביעי מציג פולני את האבחנה שבחברות הטרום מודרניות, השוק לא היה מוסד מרכזי, והפעילות הכלכלית הוסדרה באמצעות דפוסים ומוסדות חברתיים, שונים באופן יסודי מאלה שביסודה של כלכלת השוק. 

–