אתרי החדשות דיווחו באמצע פברואר בקצרה (הארץ ו-ynet, כנראה על סמך אותה הודעה לתקשורת), וקצת יותר בהרחבה (כלכליסט, אבל לא דווקא עם התאמה בפרטים) על הסכם לחיבור תחנת הכוח של עזה לאספקת גז טבעי מישראל. ההסכם הוא עוד הזדמנות להתבונן במארג היחסים הבינלאומיים שעוטף אותנו.
תחנת הכח בעזה, צילום מתוך "google maps"
ההצהרה המשותפת עם איחוד האמירויות, שבכמה מקומות כונתה בטעות "הסכם שלום", תפשה את כולם פחות או יותר לא מוכנים. זה כמובן לא הפריע לרבים לקפוץ מיד עם תובנות ופרשנויות, שכרגיל נחלקות וסותרות זו את זו, וכמעט תמיד מתאימות בדיוק לעמדות הקודמות של הכותב. אז הנה כמה נקודות שלי, שלא דווקא מרכיבות תמונה שלמה.
דברים חשובים שרואים מהמפרץ הפרסי ועד עזה, וגם הצצה קטנה לשכנים בסיני
כמה דברים שעלו (או לא עלו) על סדר היום בתקופה האחרונה ואינם קשורים לתאגיד/רשות השידור.
נתקלתי בימים האחרונים בבדיחה לפיה העולם התהפך: המזרח-התיכון עוסק בסופת שלגים, בזמן שבאירופה משתולל גל טרור. סביר להניח שאירועי הטרור באירופה, גם אם לא ייעלמו לחלוטין, ירגעו בשבועות הקרובים. בטוח שהשלג במזרח התיכון יינמס, ואפשר יהיה לחזור לשגרת המהומה שמטלטלת את האזור. אז הנה כמה דברים שלטעמי ראויים לתשומת לב:
עמדת תצפית 