האם הציונות היא אימפריאליסטית? תשובה משנת 1936

לפני זמן נתקלתי בספר Jews and Arabs in Palestine: Studies in a national and colonial problem, קובץ מאמרים שערך אנצו סרני בזמן שליחותו לארה"ב ויצא לאור בהוצאת "החלוץ" בניו-יורק בשנת 1936. אחד המאמרים בספר נקרא ?Is Zionism imperialistic, שנכתב על ידי חיים גרינברג, ופורסם במקור ב-Jewish Frontier, New York, January 1936. המאמר מציג כיוון מחשבה מקורי ומעניין, אז מצאתי לנכון לתרגם אותו לעברית, ולהביא כאן קטעים מתוכו. השנים שחלפו מאפשרות לנו כמובן פרספקטיבה אחרת על הדברים, במיוחד מכיוון שהמאמר מתמודד עם הלאומיות הפאן-ערבית, ולא עם הלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית, שהיא כיום הזרם הדומיננטי יותר (למרות חולשתה הבולטת וליקוייה העמוקים של הלאומיות הפלסטינית). אבל אני חושב שההגיון עדיין מעניין, ובהיפוך מסויים, הוא יכול להיות רלוונטי דווקא לשאלת הריבונות הישראלית הקיימת והנשאפת (לפחות בידי זרמים מסויימים) על חלקים מארץ ישראל בימינו.

פתיחת המאמר כפי שהוא מופיע בספר.

מכאן והלאה, ציטוטים מתוך המאמר:

להמשיך לקרוא

הכורדי שהעריץ את הרצל

לפני מספר שבועות העביר לי ידידי ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק, צילום של שער כתב-עת שיצא לאור בטורקיה, ובו תמונתו של הרצל וצילום של הקדשה בכתב ידו, שניתנה לעבדאללה ג'וואדת, שחיבר מאמר על הרצל, שפתח את אותו הגיליון. ביוזמת רונן כתבנו על כך מאמר קצר, שפורסם לפני שבוע במדור הספרים של "הארץ". מכאן, אני מביא את נוסח המאמר שנשלח ל"הארץ", לפני שנערך שם והודבקה לו כותרת לא עניינית. 

להמשיך לקרוא

קיצוניות, מצויינות, מקצוענות וציונות

חזרה לטור בן מאה של י.ח. ברנר, בעקבות "מכתב שמינסיטים" נשכח, שמציע זווית מעניינת לטעמי על שאלת החלוציות, ההגשמה, האליטה והאליטה המשרתת. 

להמשיך לקרוא

הבט סביב: פירסט ווי טייק דה אמירייטס, ת'ן ווי טייק בחריין…

רגע לפני החתימה על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, קיבלנו הצהרה פובמית נוספת, על תהליך לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לבחריין. עוד כמה נקודות לגבי התהליך.

להמשיך לקרוא

על צדק, חלוקה, וצדק חלוקתי

בתקופה האחרונה, בהקשר למריבה על הגישה אל נחל אסי בניר דוד, נתקלתי שוב במושג "צדק חלוקתי". אני עושה כאן נסיון להסביר למה הוא עושה לי "אלרגיה", למרות שהיא לא בהכרח נגרמת מהמשמעות המדוייקת שאליה מתכוונים המשתמשים בו. הקוראים יזכו לכמה מובאות ספרותיות, הגותיות ומוזיקליות במטרה להמחיש את הרעיון שלי.

להמשיך לקרוא

חדש בפרקי אבות – מהדורה דיגיטלית לספרו של ארתור רופין – היהודים בזמן הזה

בשנת 1911 יצא לאור התרגום העברי למהדורה השניה של ספרו של רופין "היהודים בזמן הזה: מחקר סוציאלי מדעי". הספר, שיצא במהדורה הראשונה בשנת 1904, סוקר את המצב הדמוגרפי והסוציולוגי של העם היהודי בראשית המאה ה-20 ואת המגמות העומדות בפניו.

rupin

עותקי ספרו של רופין נדירים למדי, ולמיטב ידיעתי הם נמצאים בארבע ספריות בלבד, ורק אחת מאפשרת לשאול אותו. לכן ניגשתי להכנת מהדורה דיגיטלית חדשה, שתאפשר גישה קלה וחיפוש בגוף הטקסט. בהכנת המהדורה הדיגיטלית ביקשתי לשמור ככל האפשר על הנוסח המקורי, סגנון הדפוס הנאה והאיורים של המהדורה המקורית. במספר מקומות הוספתי הערות שוליים חדשות, במטרה להקל על ההבנה.

אל המהדורה הדיגיטלית

תמונת שער

להמשיך לקרוא

פוסט בחירות

חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.

להמשיך לקרוא

חלוצים אלמונים – על חלוציות, חינוך לחלוציות והתיישבות שנות ה-50

רשומה שהתבשלה אצלי כבר כמה שנים, על מקומו ותפקידו של החינוך לאור המיתוס החלוצי. הקוראים יזכו להיכרות עם שיר ומאמר יפים ונשכחים של אלתרמן, עם סרטון מעניין ביותר, וגם להמלצת קריאה עדכנית ומומלצת ביותר.

להמשיך לקרוא

לקראת בחירות – הדת כפוליטיקה

מבט בנתונים סטטיסטיים העלה נתון אולי מפתיע ובטוח מעניין ביותר בנוגע לגורמים שמשפיעים על ההצבעה בבחירות. מסתבר שמידת הדתיות היא גורם מכריע, והדבר הזה צריך ללמד אותנו כמה דברים חשובים.

להמשיך לקרוא

לראות את "נהר טוב" – ביקור באוקראינה

לאורך המאה ה-19 ועד ספטמבר 1941 התקיימו בדרום רוסיה (של אז, היום אוקראינה, וחלק בעימות בין רוסיה לאוקראינה) כמה עשרות מושבות חקלאיות של יהודים, שחלקן נשאו שמות עבריים. המשפחות שלנו הגיעו מהמושבות של חבל חרסון, מצפון-מזרח לאודסה.  בתחילת חודש אוקטובר הצטרפתי בתור נציג יחיד של הדור הרביעי לכמה קרובים, כמה קרובים רחוקים וכמה צאצאים של שכנים למחוז, ונסענו לראות את המושבות שמהן הגיעו אבותינו לארץ. להמשיך לקרוא