לפני כמה ימים האזנתי לפרק בפודקסט "שיר אחד" (של תאגיד השידור הציבורי. יש תמורה לאגרה) שעסק בשיר המופלא "ליל חניה" של נתן אלתרמן, שזכה ללחן מופלא לא פחות של יאיר רוזנבלום, ולביצוע נהדר של חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי.
השיר נכתב בשפה מורכבת ובמבנה לא פשוט, והלחן המורכב של רוזנבלום (וגם הביצוע הסוחף) לא מקלים על הבנתו. אז בתור מי שסבור שהבנה מתחילה מהבנת הנקרא, החלטתי לעשות מעשה (שלא ייעשה?) ולהכין אותו להבנת הנקרא. להמשיך לקרוא
בשנת 1911 יצא לאור התרגום העברי למהדורה השניה של ספרו של רופין "היהודים בזמן הזה: מחקר סוציאלי מדעי". הספר, שיצא במהדורה הראשונה בשנת 1904, סוקר את המצב הדמוגרפי והסוציולוגי של העם היהודי בראשית המאה ה-20 ואת המגמות העומדות בפניו.
עותקי ספרו של רופין נדירים למדי, ולמיטב ידיעתי הם נמצאים בארבע ספריות בלבד, ורק אחת מאפשרת לשאול אותו. לכן ניגשתי להכנת מהדורה דיגיטלית חדשה, שתאפשר גישה קלה וחיפוש בגוף הטקסט. בהכנת המהדורה הדיגיטלית ביקשתי לשמור ככל האפשר על הנוסח המקורי, סגנון הדפוס הנאה והאיורים של המהדורה המקורית. במספר מקומות הוספתי הערות שוליים חדשות, במטרה להקל על ההבנה.
82 שנים לאחר מחנה הקיץ של השכבה המתבגרת של תנועת הנוער "המחנות העולים" בגבת, בקיץ 1937, אני מעלה כאן מהדורה דיגיטלית ומוערת של "בבריתך" – חוברת סיכום המחנה.
– זאת בריתנו את הארץ. מאז – לא נמר טעמה. לא יבשוה חרבוני־שנים. לא הניסו ליחה. עודה דולקה, עודה סוערה בלבבות נאמנים – – –
בקיץ 1937 הקדישו חניכי תנועת "המחנות העולים" את מחנה הקיץ שלהם לדיון בשאלת ארץ ישראל, שהצעה לחלוקתה לשתי מדינות הועלתה לראשונה כאפשרות פוליטית באותם הימים.
חוברת זו יצאה כסיכום למחנה, והיא משקפת את דמותה של תנועת המחנות העולים באותן השנים – תנועה של נוער לומד, תלמידי בתי הספר האיכותיים של היישוב בארץ, שרבים מהם התחנכו וחלקם גם נולדו בארץ ישראל. בעיני חניכים אלה נתפשה ארץ ישראל לא כיעד עליה נשאף אלא כמולדת, תחושה אותה ביססו חניכי התנועה ובוגריה בטיולים ארוכים בכל רחבי הארץ וגבולותיה. מולדת זו נועדה בעיניהם, מתוך חזון ציוני-סוציאליסטי מקסימליסטי, להיות יעד קליטה להמוני העם שעדיין בגולה, כאשר עתידה של יהדות אירופה הולך ומתקדר.
ממרחק השנים, לחוברת זו שתי משמעויות שמשמרות את טעמה גם ממרחק השנים.
הראשונה היא ההצצה לעולמם הערכי והחינוכי של קבוצת חניכים זו, בנקודת זמן שניצבת בתחילתן של שנים ארוכות ודרמטיות, שבהם לקחו חניכים אלה וצעירים דומים להם בארץ תפקיד מכריע – המחנה התקיים לאחר השלב הראשון של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח, שעם סיומם פרצה מלחמת העולם השניה והשואה שהתחוללה במהלכה, ואחריה שנות העליה והמאבק לעצמאות שהסתיימו עם הקמת המדינה וחלוקת הארץ במלחמת העצמאות. דור החניכים של 1937 ימשיך להגשמה בהקמת קיבוצים, וחניכיהם יהיו מקימי ולוחמי הפלמ"ח.
השניה היא שחוברת זה יצרה מיתוס ואתוס שלאורו חינכה תנועת "המחנות העולים" את חניכיה לאורך שנים, כאשר "שלמות הארץ" ותרבות הטיולים בה ניצבים כערכים מרכזיים בחינוך התנועתי. עניין זה דרש כמובן בחינה מחדש בנקודות הזמן השונות: עם חלוקת הארץ בפועל במלחמת העצמאות, עם חיבורה מחדש במלחמת ששת הימים, ועם תהליכי חלוקתה מחדש בתהליך אוסלו – שעמדו ברקע שיחת ותיקי התנועה בשנת 2008 שסיכומה הובא בחוברת "פרידה מחלום?".
היום, יותר משמונים שנה לאחר קיום המחנה ויותר מעשרים שנה לאחר השיחה על אפשרות הפרידה מהחלום, תכני החוברת "בבריתך" עדיין יכולים להיות בסיס ללימוד ולשיחה בנושא הקשר אל ארץ ישראל.
על המהדורה הדיגיטלית
בהכנת המהדורה שמרתי על קווי העיצוב של החוברת המקורית. צורות הכתיב שונו במספר מקרים כדי להקל על הקריאה, בעיקר במעבר מכתיב חסר לכתיב מלא. הערות השוליים נוספו על מנת לצרף מידע מסייע להבנת הדברים על מקומות, אירועים ואישים המוזכרים בטקסט, וכמו כן לציון מקורות טקסטואליים המשולבים בחוברת.
יצחק בן אהרון:
אין יגאל ששייך לפרק מסוים כמו הצבא, אין יגאל ששייך לפרק אחר, כמו איש קיבוץ, ואין יגאל ששייך לפרק של מדינאי. יגאל הוא תשלובת של כל אלה, גדוש ערכים, חלומות, יומרות ואמביציות. הוא כלל במנהיגותו, כבר מנעוריו, את כל מה שהדור ההוא יכול היה לעצב לעצמו. זו לא היתה אישיות במחלוקת, סכיזופרנית, עשויה תאים-תאים, משבצות-משבצות, אלא דווקא דמות מאוד אחידה ושלמה, על כל המרכיבים של צו התקופה.
לפני כשבועיים נזכרתי באופן די מקרי בפרוייקט קטן שהשלמתי עד לרמת הלחיצה על "פרסם" שהתעכבה מעט ואז פרח מזכרוני לחלוטין. אבל לזכרון יש דרכים משלו, ולכן בלי תאריך זכרון ספציפי, אני שמח להוסיף למדור "פרקי אבות" של עמדת תצפית תמצית ממורשתו של יגאל אלון.
כל התכנים שמופיעים בתמצית זו מבוססים על אסופה שיצר המורה והחבר אמנון ארבל, מי שהיה רכז ההדרכה של בית יגאל אלון. אני עשיתי רק את הפלטפורמה הדיגיטלית המארחת. התכנים מחולקים לשני תחומים עיקריים:
קווים לדמותו ואידיאולוגיה. בכל נושא מופיעה פסקת מבוא קצרה, ואחריה ציטוטים מדבריו של אלון או מדבריהם של אנשים שכתבו אודותיו.
דמותו של אלון היא לטעמי דמות מופת בהיסטוריה של התנועה הציונית, של תנועת העבודה ושל מדינת ישראל. באסופה זו נכללה התמצית שבתמצית, והקורא המתעניין מוזמן להעמיק את היכרותו עם דמותו של אלון בעזרת קריאה בספריו, שהבולטים בהם הם "בית אבי" האוטוביוגרפי, "מסך של חול" העוסק בנושאי הביטחון, ו"כלים שלובים" ו"מוקדים" המציגים אסופות מאמרים בנושאים שונים.
בנוסף, נכתבו על אלון שתי ביוגרפיות רחבות יריעה:
"אביב חלדו" שכתבה אניטה שפירא, העוסקת בתקופת חייו המוקדמת של אלון, עד לסיום שירותו הצבאי בשנת 1949.
"יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1980-1949" שכתב אודי מנור, העוסקת בתקופת חייו המאוחרת של יגאל אלון, מ-1949 ועד מותו, בה פעל רבות בזירה הפוליטית במדינת ישראל.
***
ובכל זאת נסיבות חגיגיות:
הרשומה הזו היא הרשומה ה-500 בעמדת תצפית. המספר כולל 55 רשומות של מדור פרשת השבוע שהועברו מהבלוג הקודם שלי, ולא כולל מאות רשומות של פרקי אבות (כלומר, טקסטים שעשיתי להם דיגיטציה וקיטלוג אבל לא כתבתי בעצמי) בחלקים השונים של המדור.
לחיי הרשומות שבדרך!
בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.
דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי
שלום לציבור המבקרים בעמדה. למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל. רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השבע עשרה. מחברת זו נפתחת בנסיעה של הרצל אל רוסיה, שם פגש את שר הפנים פון פלבה, את שר הכספים ואת מנהל המחלקה האסייתית במשרד החוץ. הרצל קיבל מפון פלבה מסמך תמיכה בתנועה הציונית, ומשם נסע בחזרה תוך שהוא עוצר בוילנה, בה פגש בגילויי תמיכה המונית מצד יהודי העיר. זמן קצר אחר כך התכנס הקונגרס השישי, בו התנהל "פולמוס אוגנדה". לאחר הקונגרס המשיך הרצל במאמציו הדיפלומטיים, לא על מנת לממש את ההצעה הבריטית בנוגע למזרח אפריקה (בה הישג דיפלומטי ולא הצעה ממשית), אלא על מנת לארוג מערך בינלאומי, הנשען על גרמניה, רוסיה ובריטניה, שיעודד את הסולטן העות'מני להסכם להצעת התנועה הציונית בנוגע להתיישבות בארץ-ישראל. הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות. את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן. מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם! בימים הקרובים אמשיך בהעלאת הקעים הנבחרים ממחברת היומן השמונה עשרה, המחברת האחרונה.
שלום לציבור המבקרים בעמדה.
למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.
רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השש עשרה.
מחברת זו נפתחת עם ההכרה של הרצל בהתרחקות אפשרות ההגשמה הציונית עם כשלון תוכנית ההתיישבות בסיני, הכרה המביאה אותו לרכוש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר אביו. הרצל המשיך במאמציון הדיפלומטיים במספר ערוצים מקבילים: המשך המגעים עם משרד החוץ הבריטי בנוגע לטריטוריות חלופיות, על מנת להשיג הכרה בריטית בצורך של התנועה הלאומית היהודית במדינה. גישושי מחשבה ראשוניים בנוגע להשגת טריטוריה פורטוגלית באפריקה, והחלפתה עם הבריטים תמורת חצי האי סיני וקפריסין. ניסיון לחידוש הקשרים עם הצמרת העות'מנית באיסטנבול, וניסיון ליצור קשרים עם ממשלת הצאר הרוסי. הרצל הצליח להתקבל לראיון עם שר הפנים פון פלוה, ועם נסיעתו הפסיק את הכתיבה במחברת ופתח מחברת חדשה.
הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.
את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.
מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!
בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.
עם ההתקרבות לסיום הפרויקט ולתאריך שייעדתי לסיומו (כ' בתמוז, יום הפטירה של הרצל שיחול השנה ב־7 ביולי), אני מחפש רעיונות לדרך ראויה לציין את השלמת הפרוייקט ולהגביר את החשיפה לתכניו. אשמח לרעיונות.
שלום לציבור המבקרים בעמדה.
למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.
רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן החמש עשרה.
בתקופה של מחברת זאת יוצא הרצל למצרים על מנת לנהל מו"מ מול בעלי ההשפעה הבריטיים, במטרה להשיג צ'רטר להתיישבות בחצי האי סיני. לאחר שהוא חוזר לוינה המו"מ נצשך באמצעות הקולונל גולדסמית, שעמד בראש משלחת החקר הציונית שבחנה את אפשרויות ההתיישבות. המחברת מסתיימת בכשלון המו"מ, על בסיס סירובה של ממשלת מצרים להסכים למתן צ'רטר, על בסיס הערכה שההתיישבות תזדקק לכמות מים גדולה בהרבה מהערכת הציונים.
במבט לאחור, ייתכן שהדבר החשוב שיצא מביקורו של הרצל במצרים הוא ההבחנה המבריקה הזו בנוגע לתפקיד הכפול של האימפריאליזם הבריטי: פיתוח המושבות, שמכשיר את הדור המקומי שימרוד בבריטים ויתנער משלטונם.
הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.
את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.
מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!
בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השש עשרה. חזק חזק ונתחזק.
נ.ב.
בתקופה האחרונה לא התפנתי לפרסם רשומות נוספות מעבר לעבודה על היומן, דבר הנובע הן מהניסיון להצליח לסיים את פרוייקט יומני הרצל במועד המיועד (ערב כ' בתמוז הקרוב), והן בגלל עומס חריג על הזמן הפנוי שלי, רובו מסיבות טובות. בכל מקרה, אני מקווה שאצליח לכתוב ולפרסם בימים הקרובים 2-3 רשמות שהרעיונות להן כבר די "מבושלים".
שלום לציבור המבקרים בעמדה.
למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.
רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן הארבע עשרה.
בחודשיים הכלולים במחברת זו יוצאת משלחת החקר הציונית אל חצי-האי סיני, ובמקביל יוצא ליאופולד גרינברג לקהיר כבא כוח התנועה הציונית, כדי לנהל מו"מ על צ'רטר מול הממשלה המצרית. גרינברג חוזר מוקדם מהצפוי, אך לא עם צ'רטר אלא עם מכתב תמיכה מוגבל מטעם שר החוץ המצרי. בעקבות כך איבד הרצל אמון בגרינברג, והחליט לנסוע בעצמו למצרים, כדי להמשיך את המשא-ומתן. עם יציאתו לדרך מסתיימת המחברת.
הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.
את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.
מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!
בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן החמש עשרה. חזק חזק ונתחזק.
שלום לציבור המבקרים בעמדה.
למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.
רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השלוש עשרה. מחברת קצרה זו עוסקת במגעיו הישירים הראשונים של הרצל עם הצמרת הפוליטית של בריטניה. הרצל פוגש את שר המושבות צ'מברלין, שמארגן עבורו פגישה עם הלורד לנסדאון, שר החוץ. את לנסדאון מצליח הרצל לרתום לקידום הרעיון של התיישבות יהודית בחצי האי סיני, והמחברת מסתיימת בהכנות ליציאת משלחת חקר ציונית, שאמורה לבחון מקרוב את תנאי ההתיישבות במקום ואת צרכיה, כהכנה לקבלת צ'רטר. בנוסף, נשלמת במהלך מחברת זו הדפסת הרומן "תל-אביב" (אלטנוילנד), והרצל שולח את עותקיו אל אנשי הקשר שלו בפוליטיקה העולמית.
הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.
את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.
מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!
בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן הארבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.
עמדת תצפית 