הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית

הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית. המלצה כללית – לחשוב עם הראש ולא מהבטן.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: בחירות שהיו, בחירות שאולי יהיו, וירושלים

בתקופה האחרונה לא התפנתי לענייני עמדת התצפית, וגם לא היה לי הרבה מה להגיד. שלוש הערות לדברים שכדאי לשים אליהם לב בימים אלה.

להמשיך לקרוא

gas to gaza

אתרי החדשות דיווחו באמצע פברואר בקצרה (הארץ ו-ynet, כנראה על סמך אותה הודעה לתקשורת), וקצת יותר בהרחבה (כלכליסט, אבל לא דווקא עם התאמה בפרטים) על הסכם לחיבור תחנת הכוח של עזה לאספקת גז טבעי מישראל. ההסכם הוא עוד הזדמנות להתבונן במארג היחסים הבינלאומיים שעוטף אותנו.

תחנת הכח בעזה, צילום מתוך "google maps"

להמשיך לקרוא

השלום החסר: תובנות – פרדיגמות א'

רשומה זו היא הראשונה מבין שתיים שתעסוק בתובנות הכלליות שמעלה רוס בסיכום הספר. היא תעסוק בעמדה היסודית הפלסטינית, בשאלת הלגיטימציה של המנהיגים בשני הצדדים, ובמה שצריך להשתנות כדי להגיע לשלום.

להמשיך לקרוא

השלום החסר: לדמותו של ערפאת

ברשומה קודמת כבר השתרבבה הערכה אמריקאית לגבי מוכנתו של ערפאת להגיע להסכם קבע בתהליך המדיני עם ישראל:

 I mused with John Podesta [ראש סגל הבית הלבן] that Arafat may simply not be up to making a deal. He is a revolutionary; he has made being a victim an art form; he can't redefine himself into someone who must end all claims and truly end the conflict.

ברשומה הזו ארחיב על הנקודה הזו, על בסיס מובאות נוספות מהספר של דניס רוס.

ערפאת עם נאיף חוותמה וכמאל נאצר, יוני 1970

להמשיך לקרוא

השלום החסר: הבדלי גישות בצוות האמריקאי

אחד הקשיים הגדולים שעמדו (ועומדים) בפני הנסיון להגיע להסכם בין ישראל והפלסטינים נובע מפער עמוק בגישה של שני הצדדים ביחס למו"מ. קטע מספרו של דניס רוס מגלה לנו שפער דומה הופיע גם בתוך הצוות האמריקאי שליווה את התהליך. להמשיך לקרוא

השלום החסר: קומבינת האסירים של הסכם ואי

בשלהי חודש אוקטובר 1998 נחתם בין ממשלת ישראל ואש"פ "הסכם ואי", מזכר שמפרט צעדים מוסכמים ליישום הסכם הביניים (אוסלו ב'). בין היתר הוסכם ש:

הצד הפלסטיני יעצור את האנשים הספציפיים החשודים בביצוע עבירות של אלימות וטרור למטרת חקירה נוספת, והעמדה לדין וענישה של כל האנשים המעורבים במעשי אלימות וטרור.

באופן שלא נכלל בהסכם הרשמי, הוחלט גם שישראל תשחרר כמחווה 750 אסירים פלסטינים, אלא שאז צץ קושי בלתי צפוי.

ערפאת, מזכירת המדינה אולברייט ונתניהו, במהלך השיחות על הסכם ואי

כך תיאר זאת רוס [עמ' 454]:

I had made this up on the spur of the moment, but Arafat stood up and saluted me and said "agreed." Bibi said "okay.' I did not know if everyone understood what we had done, but it sounded fair and we had a deal. Everyone started shaking hands and coming over and congratulating me. Dahlan, in what was a portent of things to come was pleased, but offered a warning:

להמשיך לקרוא

השלום החסר: האמון המפתיע(?) בין נתניהו ופרס

ברשומות קודמות בסדרה ראינו את יחסי אי-האמון בין רבין ופרס, שליוו את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת רבין. ומה קרה לאחר "המהפך" ב-1996, שבו נתניהו ניצח במפתיע (לפחות מבחינת הציבור בישראל באותו הזמן) את פרס בבחירות שלאחר רצח רבין?

להמשיך לקרוא

השלום החסר: האם מדינה פלסטינית היתה מובנת מאליה?

אחד ממושגי המפתח של תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים הוא "עיקרון שתי המדינות". בגרסה הישראלית מדובר על "שתי מדינות לשני עמים". הצמרת הפלסטינית נוהגת להסתפק ב"שתי מדינות", כי לשיטתם היהודים הם לא ממש עם, והמדינה הלא פלסטנית תהיה "דו-לאומית". בכל מקרה, האם הסכמי אוסלו התבססו על העיקרון הזה?

להמשיך לקרוא

הבט סביב: פירסט ווי טייק דה אמירייטס, ת'ן ווי טייק בחריין…

רגע לפני החתימה על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, קיבלנו הצהרה פובמית נוספת, על תהליך לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לבחריין. עוד כמה נקודות לגבי התהליך.

להמשיך לקרוא