כ"ט בנובמבר – בחזרה למשפחת העמים

רשומה שנכתבה עבור פוסט בדף הפייסבוק של מכון שיטים. 

ארץ-ישראל, כזירת מעבר בין עמקי הנילוס והסהר הפורה וצומת בדרכי המסחר בין המזרח והמערב, הצפון והדרום, היתה מאז ראשית התרבות האנושית זירת מאבק בין המעצמות האזוריות והעולמיות, שנאבקו על ההשפעה והשליטה בה.
גם התנועה הציונית פילסה את דרכה אל ארץ ישראל בתוך זירת המאבקים האלו, מתוך ניסיון לגייס את תמיכת המעצמות השונות, ובתקווה שההתיישבות היהודית תוכל להופיע כגורם נייטרלי המקהה את עוקץ המאבק ומאפשר שיתוף פעולה.

מפת תוצאות ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה: ירוק בעד, צהוב נמנע, חום נגד, ורוד נעדר.
רישיון: Attribution-ShareAlike 3.0 Unported (CC BY-SA 3.0)

להמשיך לקרוא

האם נתניהו מאמין לביבי, ועוד כמה מחשבות שלאחר בחירות

כמה מחשבות בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-25. אני לא מתכוון להכנס לניתוח של מה שהוליך לתוצאה הספציפית, אלא יותר למה הלאה, ועוד מחשבה או שתיים. על רכיבה על גבי נמרים, דגים במים ומהגרים.  

א) השאלה הגדולה לטעמי היא האם נתניהו מאמין לביבי, כלומר למסרים שסביבתו שידרה לציבור, ולחששות שמתנגדיו שידרו לציבור (שבמובן מסויים לא היו רחוקים מאוד מאלה שסביבת נתניהו שידרה לציבור)?

בנימין נתניהו. צילום: אבי אוחיון, לע"מ.
CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה: תפקידו של הפשיזם

רשומה עשירית (ולפני אחרונה) בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). ברשומה הזו אביא קטעים מתוך עיסוקו של פולני בפשיזם, הופעתו והתפקיד שמילא בחברה, כרקע להופעת המשבר ששיאו במלחמת העולם השניה. כמו בנוגע למקרים אחרים, פולני מזהה בפשיזם תגובה לסיטואציה כלכלית-חברתית מסויימת. הסיבה לצמיחתו אינה טמונה בתכונה פנימית שלו או במאפיינים הייחודיים של החברות שבהן צמח, אלא בנסיבות שבהן צמח, ובתפקיד שאותו מילא בחברה.  להמשיך לקרוא

מלחמה באוקראינה: דברים שיודעים, דברים שצריך היה לדעת

אחרי קצת יותר משבוע (רשומה קודמת כאן), כמה מחשבות ביחס למלחמה באוקראינה. אני לא מומחה לנושא, אין לי גישה למקורות ראשוניים, ואני לא עוסק במחקר שיטתי. אני עוקב אחרי כמה פרשנים וכותבים, וכמה ערוצי טלגרם. בעיקר אני מנסה להפעיל שכל ישר על פרטי המידע שנראה שאין מחלוקת לגביהם, ומנסה להבין אילו משמעויות ניתן ללמוד מהם. יש דברים שאנחנו יודעים. יש דברים שצריך להניח שהמעורבים היו צריכים לדעת. 

להמשיך לקרוא

יש מלחמה במזרח אירופה

תשומת הלב של העולם נשאבת לכיוון אוקראינה, שלפני כמה ימים פרצה בה מלחמה. מה יש לי להגיד עליה? לא הרבה. אלה לא נושאים שאני מתמחה בהם, ולא הקדשתי את הזמן הנחוץ כדי ללמוד אותם ברצינות, אפילו באופן בסיסי. ובכל זאת כמה מחשבות יש. לא בטוח שכולן לגמרי קוהרנטיות, אבל אני בספק אם המציאות היא לגמרי קוהרנטית. 

באופן כללי, אני נמנע מלנסות להגדיר כאן מי צודק. זו שאלה פרשנית שאפשר לטעון שיש לה תשובה פשוטה וברורה, ואפשר לטעון אחרת. על פניו, ברור שעדיף הצד שחיים בו בדמוקרטיות ליברליות והשליטה של האוליגרכיה בו פחות בוטה וגלויה, ועדיין זה לא תמיד ייתן את כל התשובות. אני חושב שמה שאכתוב כאן רלוונטי גם בלי קשר לשאלה מי "הטובים" ומי "הרעים" בסיפור הזה. 

הצילומים המלווים את הרשומה צולמו בביקור באוקראינה בקיץ 2018.

במושבה היהודית לשעבר "נהר-טוב"

להמשיך לקרוא

כשהפוליטי הוא האישי

רשומה שפורסמה לפני כשבוע כרשומת אורח בבלוג "הינשוף" של פרופ' דני אורבך, על הפוטנציאל הבעייתי בהפיכת העיסוק בפוליטיקה לתחביב ולחלק מהדימוי העצמי (והסביבתי) של האדם. היא מתקשרת לסוג השני, המעורבות האידיאולוגית", מבין שלושת סוגי המעורבות הפוליטית שעליהם כתבתי בעבר

בעקבות הערה של הקורא יותם גבעולי, שיניתי בכמה מקומות גוף המאמר בכמה מקומות את השימוש במילה "זהות" (במובן של identity), והחלפתי אותה ב"דימוי" (image). 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מלחמות התקציב

כבר כמעט שכחנו איך זה מרגיש, אבל בימים האחרונים ובחודשים הקרובים אנחנו שוב בתקופה של דיוני תקציב. וכשעושים דיוני תקציב, עולים נושאים מעשיים לסדר היום, ויש לכולם הזדמנות לכעוס על כל מיני דברים וגורמים, וגם על הפוליטיקאים החביבים עליהם שלא נלחמים מספיק חזק (שהרי על הלא חביבים אין טעם לכעוס, כי אנחנו לא מתאכזבים מהם). 

צילום מסך מסרטון של תאגיד השידור הציבורי

להמשיך לקרוא

על סדר היום: תקופת מעבר

כמה הערות שמחכות אצלי כבר הרבה זמן לשבירת מחסום הפרודוקטיביות. בתקווה שאחרי הרשומה הזו, אצליח להביא את עצמי לכתוב עוד כמה רשומות שהרעיונות עבורן מחכים אצלי כבר איזה זמן. 

באופן כללי, אני מודה שהשיח הציבורי בישראל מדכא (אותי). ככלל, אני מתרשם שככל שנושא כלשהו מגיע לשיח ציבורי בישראל, אפשר לסמוך על כך שהדיון יהיה – במידה לא מועטה בעזרת התקשורת – שטחי, מטומטם, לא ענייני ולא עוסק בדברים החשובים. ובכל זאת: להמשיך לקרוא

הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית

הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית. המלצה כללית – לחשוב עם הראש ולא מהבטן.

להמשיך לקרוא

ספקולציה חפוזה בימי משבר פוליטי

הצעה להסבר מה קורה במערכת הפוליטית בימים האחרונים סביב סוגיית שר הפנים. אין לי דרך לאמת אותה. אולי היא תתגלה בקרוב כחסרת קשר למציאות. אולי היסטוריונים בעתיד יגידו שזיהיתי מוקדם.

להמשיך לקרוא