הרצוג, ממשלת אחדות וקידוש האופוזיציה

פרסום חדש על פרשיה לא כל כך חדשה חושף היבט חשוב של התנהלות הפוליטיקה, והמחירים שמדינאים נדרשים לשלם במגרש הביתי כחלק מהמגבלות של הפוליטיקה שהם מנהלים.

להמשיך לקרוא

המצע המדיני של עמדת תצפית

בסתיו 2013 היתה אמורה להתכנס ועידה רעיונית של מפלגת העבודה, לחוגי דיון בנושאים שונים שיפתחו תהליך לגיבוש מחודש של מצע המפלגה. אני לקחתי אז את העניין ברצינות, ובקיץ 2013 ניסחתי לקראת הועידה המיועדת מסמך הצעה של קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה. שלחתי אותו לחברי הכנסת של הסיעה, וניסיתי לקדם אותו ולגבש סביבה תמיכה גם בכמה מעגלים נוספים, אבל בסוף הועידה נדחתה לאחרי הבחירות ליו"ר, ומאז לא נודעו עקבותיה.

בכל מקרה, היום נזכרתי בעקבות שאלה שהופנתה אלי שלא פרסמתי אותו, אז הנה הוא כאן עכשיו (עם PDF להורדה למי שרוצה – קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה) – כפי שהתפרסם במקור. לא מצאתי בו היום משהו שהיה חשוב לי לעדכן. תהנו.

להמשיך לקרוא

הצעת חוק ההחברה – טיוטה ראשונה

ניסיון להציע טיוטה ראשונית למהלך שהוא "game changer" אמיתי בתחום הכלכלי-חברתי מצד אחד, ומצד שני להערכתי לא לחלוטין אוטופי. אשמח שהטיוטה הזו תהיה פתח לדיון ולחידוד בנוגע לשיטה ולפרטים. כל זאת תוך מודעות לכך שהבעיה העיקרית שלנו היא לא בלדעת מה לעשות כשנגיע לשלטון, אלא בלהגיע לשם, והבנה שבכל זאת, גם הצעת מדיניות היא חלק מהדרך להגיע לשלטון.  

מטרת הצעת החוק היא להתמודד עם בעיית היסוד של החברה הקפיטליסטית-תעשייתית – הניתוק (ומכאן גם הניכור) שבין העובדים השכירים לבין אמצעי העבודה (ההון) – שלא באמצעות ביטול הסדר התעשייתי, אלא באמצעות חיבור מחודש בין העובדים לאמצעי העבודה.

השיטה: יצירה ראשונית והרחבה הדרגתית של בעלות העובדים על אמצעי הייצור במקומות העבודה שלהם, ומתוך כך ביטול הדרגתי של ניצול העובדים השכירים באמצעות שיתופם ברווחים והגברת הדמוקרטיה במקומות עבודה באמצעות שיתופם בקבלת ההחלטות. כל זאת בלא הלאמה או פגיעה חמורה בזכויות הקניין. להמשיך לקרוא

נשיא חדש

בזמן שכמה מהחברים הימנים בפיד שלי חגגו את נצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, אני הולך ומקבל את הרושם שהצד השמאלי של הפיד נהנה מהשידור החוזר של מופע התקווה המופרזת, ההפתעה המחרידה ואחריה ההלקאה העצמית, תהליך שבעשור האחרון הוא נאלץ לשמור רק לאכזבה התורנית בבחירות לכנסת ישראל. באמצע, אני אנסה להציע כמה נקודות למחשבה על משמעות הבחירה בטראמפ. 

להמשיך לקרוא

מורשת רבין: ביטחון ככלי לשלום, שלום ככלי לביטחון

בתחילת חודש יולי 1993, חודשים ספורים לפני החתימה על הסכם אוסלו הראשון, הופיע ראש הממשלה רבין בפני חניכי המכללה לביטחון לאומי, להרצאה בנושא "האופציות לקידום התהליך המדיני ומדיניות הביטחון". לא מזמן התגלגל לידי רישום הדברים מההרצאה, שפורשת באופן יפה את התפישה המדינית-ביטחונית של רבין. את עיקריה אנסה להציג ברשומה זו. מכיוון שהדברים הלכו והתארכו, החלטתי לפתוח בתקציר בנקודות.

להמשיך לקרוא

הדרך ליום הכיפורים: שבירת קונספצית השלום שהוחמץ

האגדה הידועה גם בשם "הזיכרון הציבורי כפי שעוצב על-ידי פוליטיקאים וכלי תקשורת בעלי עניין" מספרת שבשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים החמיצה ישראל את הסיכוי לשלום בגלל היהירות והשחצנות שהוליד הניצחון ב-1967, ובגלל שדיין חשב ש"עדיף שארם-א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם-א-שייח", ובגלל שגולדה היתה מאוד לא נחמדה, לא רק כלפי מזרחים. האגדה הזו סובלת מבעיה נפוצה של הזיכרון הציבורי – היא לא תואמת את התמונה המצטיירת מתוך המחקר ההיסטורי. אז מה קרה בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים? 

להמשיך לקרוא

התת-מיוצגים בשיח תת-הייצוג

מי לא מיוצג כאשר מדברים על תת הייצוג של קבוצות מסויימות בכל מיני עמדות מפתח חברתיות?

להמשיך לקרוא

הבט סביב: הדמוקרטיה של הפלסטינים

על הבחירות המוניציפליות שכבר לא צפויות ברשות הפלסטינית, ועל משמעות ההחלטה לדחות אותן למועד לא ידוע.

להמשיך לקרוא

לפני מות אמת אמור – "ירח הדבש" המשונה של רבין ופרס

האגדה הידועה, המוכרת גם כ"הסיפור שהתקשורת אהבה לספר לציבור", מספרת שאחרי עשורים של יריבות פוליטית ארוכה ומרה, כהונת ממשלת רבין השניה, בה פרס כיהן כשר החוץ, היתה "ירח דבש" של שיתוף פעולה בהובלת תהליך השלום. תהליך השלום הוביל להסכמי אוסלו ולחתימת הסכם השלום עם ירדן ונקטע רק עם רציחתו של רבין, שאת דרכו המשיך פרס.

מובאת בזאת אנקדוטה עסיסית בנוגע לרמת האמינות של האגדה הזו.

להמשיך לקרוא

המלצות לפעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת

הפייסבוק הפך לזירת תקשורת עיקרית (שלא לומר, האינטרט הפך לכל מיני דפים שמגיעים עליהם מהפיד), והפיד של אנשים מעורבים פוליטית עובר מסוגיה אחת לאחרת ונותן להם תחושת אקטיביזם. אז אני רוצה להציע כאן טיפ בסיסי לעיסוק פוליטי בזירת הרשתות החברתיות ובזירה התקשורתית. הטיפ הזה רלוונטי במיוחד להתמודדות מול אשף תקשורת וספינים כמו נתניהו:

בחירת הנושא שממלא את הפיד והכותרות חשובה יותר מאשר התוצאה בויכוח. אחד האלמנטים המכריעים בשאלת הניצחון במאבק הוא ההצלחה בקביעת הזירה שבה הוא יתנהל.  כלומר, אם נתניהו ספג אש והפסיד ניקוד על נושא לא חשוב בעליל כמו פקק תנועה מלאכותי וחד פעמי שהוא יצר בראשון שעבר, כנראה שהיה נושא אחר חשוב יותר שלא עלה על סדר היום. וזה אפילו אם מתעלמים מהיתרונות שהשיג, בסיוע מקהלת האוטומטים-ליברלים, בהרחקה ההדית של "חילונים" ו"חרדים".

למי שמעדיף את זה גרפית, הכנתי תרשים זרימה קטן:

%d7%aa%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa