הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית

הערות ראשוניות להסלמה הנוכחית. המלצה כללית – לחשוב עם הראש ולא מהבטן.

להמשיך לקרוא

ספקולציה חפוזה בימי משבר פוליטי

הצעה להסבר מה קורה במערכת הפוליטית בימים האחרונים סביב סוגיית שר הפנים. אין לי דרך לאמת אותה. אולי היא תתגלה בקרוב כחסרת קשר למציאות. אולי היסטוריונים בעתיד יגידו שזיהיתי מוקדם.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: בחירות שהיו, בחירות שאולי יהיו, וירושלים

בתקופה האחרונה לא התפנתי לענייני עמדת התצפית, וגם לא היה לי הרבה מה להגיד. שלוש הערות לדברים שכדאי לשים אליהם לב בימים אלה.

להמשיך לקרוא

אז למי מצביעים?

אני לא זוכר מערכת בחירות שבה כל כך לא היה ברור לי למי אני הולך להצביע. אני עדיין שוקל להוציא את הפתקים הרלוונטיים ולתת לתצפיתנית-ג'וניור לבחור אחד מביניהם. אבל בכל זאת, אכתוב כאן כמה שיקולים מזוית המבט שלי, שאולי יוליכו בסוף גם לבחירה.

להמשיך לקרוא

זליכה והעופות: על הטריקים והשטיקים במשרד האוצר

לפני כמה חודשים, עוד בטרם שהוא הודיע על הקמת מפלגה חדשה, קראתי (בפעם השניה, כי בהתחלה לא הייתי בטוח אם כבר קראתי) את ספרו של ירון זליכה "הגווארדיה השחורה", שאותו פרסם לאחר תום כהונתו כחשב הכללי במשרד האוצר. כמה טעימות מתוכו והתייחסות למשמעותן.

להמשיך לקרוא

על סדר היום – פוליטיקה אצל הערבים: אזרחי ישראל, פלסטינים ובמפרץ

שלוש נקודות מתוך הפוליטיקה בעולם הערבי שמסביבנו, שמצדיקות לטעמי תשומת לב בימים אלה: האפשרות לצמיחת אופוזיציה משמעותית לרשימה המשותפת בקרב הערבים-אזרחי ישראל, על הבחירות הצפויות(?) ברשות הפלסטינית, ועל יחסי ערב הסעודית-ישראל.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: שלוש הערות בנקודה הנוכחית של מערכת הבחירות

שלוש הערות על מצב המערכת הפוליטית: הפרסונליזציה של הפוליטיקה, פיצולים ואיחודים, והמפלגה החסרה (מבחינתי).

קולאז' מהרשתות החברתיות. אני לא יודע מי היוצר. אם מישהו הוא היוצר ורוצה קרדיט, שיגיד.

להמשיך לקרוא

השלום החסר: תובנות – פרדיגמות ב' וסיכום

הרשומה הקודמת עסקה באסרטגיית הקורבנוּת הפלסטינית, בלגיטימציה של המנהיגים בשני הצדדים להתקדם לשלום, ובצורך של העולם הערבי להכיר בלגיטימציה של ישראל כדי לאפשר למנהיגים ערבים את התנאים להגיע לשלום איתה. ברשומה הזו, האחרונה בסדרה, ארחיב על הנקודה האחרונה, ואוסיף סיכום קצר לסדרה כולה.

להמשיך לקרוא

השלום החסר: תובנות – פרדיגמות א'

רשומה זו היא הראשונה מבין שתיים שתעסוק בתובנות הכלליות שמעלה רוס בסיכום הספר. היא תעסוק בעמדה היסודית הפלסטינית, בשאלת הלגיטימציה של המנהיגים בשני הצדדים, ובמה שצריך להשתנות כדי להגיע לשלום.

להמשיך לקרוא

השלום החסר: לדמותו של ערפאת

ברשומה קודמת כבר השתרבבה הערכה אמריקאית לגבי מוכנתו של ערפאת להגיע להסכם קבע בתהליך המדיני עם ישראל:

 I mused with John Podesta [ראש סגל הבית הלבן] that Arafat may simply not be up to making a deal. He is a revolutionary; he has made being a victim an art form; he can't redefine himself into someone who must end all claims and truly end the conflict.

ברשומה הזו ארחיב על הנקודה הזו, על בסיס מובאות נוספות מהספר של דניס רוס.

ערפאת עם נאיף חוותמה וכמאל נאצר, יוני 1970

להמשיך לקרוא