שאלה של זהות – מועד ב'

לפני כשנתיים וחצי כתבתי על שאלת הזהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל (אני משתמש בכינוי הזה מכיוון שבשונה מאחרים, הוא מציין עובדות אובייקטיביות), בעקבות סקר המכון לדמוקרטיה משנת 2016, לפיו בין 2008  ל-2016 היתה נסיגה משמעותית בהזדהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל כפלסטינים וכערבים, אל מול התחזקות ההזדהות שלהם כישראלים או לפי הדת (בעיקר מוסלמים, אני מעריך לפי חלקם באוכלוסיה).

לפני כמה ימים נתקלתי במקור חדש ששאל שאלה דומה ומציג נתונים מעניינים ועדכניים יותר. השאלה שנשאלה היא לא בדיוק זהה, אז אי אפשר לעשות השוואה מלאה, ובכל זאת, יש ממה להתרשם.

להמשיך לקרוא

ענייני הבדואים בנגב – עדכון לא טרי

בסוף שנת 2013 ראש הממשלה (גם אז זה היה) נתניהו בלם את החקיקה שנועדה לקדם את "מתווה פראוור" להסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב באמצעות התמודדות עם תביעות הבעלות על הקרקע (בגדול – ויתור על תביעות תמורת פיצויים). בינתיים, גם בלי פתרון מלא להסדרה, הבדואים ממשיכים לגור בנגב (ועם השנים האוכלוסיה הולכת וגדלה כמובן), והמדינה ממשיכה לעסוק בנסיונות להסדיר את ההתיישבות הזו, באמצעות גוף שנקרא "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". לפני מעט יותר מחודש התפרסמה כתבה ב-ynet על המהלכים האחרונים והצפויים של הרשות.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אדריכלות לקהילות משתנות – הבדואים בנגב

איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?

על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא

הבחירות המקומיות בערים מעורבות ומתערבבות

בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות, הסתקרנתי לנסות לראות כיצד מצביעים התושבים הערבים בערים המעורבות. עשיתי איזה מחקרון בסיסי, וזה מה שגיליתי בינתיים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מגמות בחברה הערבית בישראל

השלמות אחרי תקופה של פנות נמוכה לענייני העמדה. ברשומה זו – המלצת צפיה והתייחסות לדברי הח"כית החדשה של בל"ד והדרך שבה הם משקפים את הסתירה הפנימית שבחברה הערבית בישראל. 

להמשיך לקרוא

המלצת קריאה – ירושלים

בתור אחד שיש לו חיבה למידע מהשטח שמתחבר גם לפרספקטיבות רחבות, שמחתי למצוא כתבה נרחבת ומאמר נרחב שסוקרים את המציאות והתהליכים שעוברים על מזרח ירושלים, מנקודת מבטו של יועץ ראש העיר לענייני ערבים.

להמשיך לקרוא

ערבים, יהודים וורדים בגליל

הטריגר לרשומה הזו הן כמובן הכותרות על ההתרחשות האחרונה בכפר ורדים, בה ראש המועצה הודיע שיפעל לעצירת שיווק דירות נוספות (ולא ביטול המכרז שהסתיים), לאחר שמשפחות ערביות זכו בחצי מהמגרשים החדשים. השיח הציבורי שהתעורר בעניין היה רווי כמובן בדמגוגיה ודיסאינפורמציה, בעיקר בקווי הטיעון של "פויה! גזענות!" ו"איפה אתם רוצים שהערבים יגורו אם אין להם איפה לבנות?" וגם "תראו איך השמאלנים האלה שמטיפיל לנו על דו-קיום לא מוכנים לגור בעצמם עם ערבים" וכו' וכו'.

הרשומה הזו מציעה מבט ממוקד על סוגיית שיווק הדירות בכפר ורדים, והרחבת מבט אל שאלת המגורים של יהודים וערבים בגליל ובכלל.

להמשיך לקרוא

אופטימיות זהירה: מצב החינוך בחברה הערבית בישראל

קריאה בפרק העוסק בהשכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים בתוך "דו"ח מצב המדינה 2017" של מרכז טאוב נותנת לדעתי שתי סיבות לאופטימיות זהירה. אחת בנוגע למצב הנוכחי, ואחת הצופה פני עתיד. 

להמשיך לקרוא

עוד על הבניה במגזר הערבי

כמה נקודות מעניינות מכתבתה הלא חפה מבורות צדקנית של מירב ארלוזרוב, ובדיקת צפיפות מעודכנת בשתי הערים המרכזיות של מטרופולין רכס נצרת, שהביא לתוצאות שלא מאוד הפתיעו אותי, אבל הן בהחלט מחדשות ביחס למה שנהוג לטעון בנושא. 

להמשיך לקרוא

למה הערבים מקבלים פחות משכנתאות?

בנק ישראל פרסם לפני כמה ימים ניתוח בנושא שוק המשכנתאות ללווים מהמגזר הערבי. לפי הניתוח

שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור יישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, לעומת חלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%.

ובנוסף הם משלמים גם ריבית מעט גבוהה יותר ביחס ללווים באותה רמת סיכון. למה?

להמשיך לקרוא