עוד על הבניה במגזר הערבי

כמה נקודות מעניינות מכתבתה הלא חפה מבורות צדקנית של מירב ארלוזרוב, ובדיקת צפיפות מעודכנת בשתי הערים המרכזיות של מטרופולין רכס נצרת, שהביא לתוצאות שלא מאוד הפתיעו אותי, אבל הן בהחלט מחדשות ביחס למה שנהוג לטעון בנושא. 

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

למה הערבים מקבלים פחות משכנתאות?

בנק ישראל פרסם לפני כמה ימים ניתוח בנושא שוק המשכנתאות ללווים מהמגזר הערבי. לפי הניתוח

שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור יישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, לעומת חלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%.

ובנוסף הם משלמים גם ריבית מעט גבוהה יותר ביחס ללווים באותה רמת סיכון. למה?

להמשיך לקרוא

הבט סביב: המאבק (האמיתי) על הריבונות בהר הבית

השיח הישראלי בשבוע האחרון, מאז פתיחת הר הבית מחדש ביום ראשון, במהלך ימי המתיחות של השבוע וגם אחרי שהצטבר מחיר הדמים של יום שישי (שצריך להגיד שחלק ממנו מקרי, בהתחשב במספר נסיונות הפיגועים המסוכלים בפגיעות קלות או ללא פגיעה באופן יום-יומי), התמקד במערכת קבלת ההחלטות של הצד הישראלי. זאת בין השאר מכיוון שהניח כמובן מאליו שהצד האסלאמי יגיב באלימות קשה להתעקשות הישראלית. ההנחה הזו נכונה למדי במימד של בחירת הצד האסלאמי באלימות קשה, אבל היא שמה הרבה יותר מדי משקל על ישראל והיכולת שלה להימנע מכך. השגיאה נובעת להערכתי במיקוד יתר (מובן בחלקו, שגוי ומזיק מאוד בחלקו) בישראל ובקו העימות הבולט בינה לבין הערבים והמוסלמים, תוך התעלמות (במידה רבה מתוך בורות, שנובעת במידה מסויימת מעצלות מחשבתית) מקו התפר הפחות בולט אבל המשמעותי יותר שעובר בין ערבים לערבים (וגם לכמה לא-ערבים) ובין מוסלמים ומוסלמים. רשומה זו תביא נסיון להביט אל קו העימות הזה, שלאורכו מתנהל המאבק האמיתי על הריבונות בהר הבית.

להמשיך לקרוא

משחקים באש: פרובוקציה מגנומטרית

נקודת מבט ותרחישים אפשריים לקראת יום שישי מתוח בירושלים.

ביום שישי שעבר הפרה חוליה חמושה של ארבעה ערבים אזרחי ישראל (שלושה אזרחי ישראל בודאות, הרביעי בסבירות כמעט ודאית) את הסטטוס קוו בהר הבית. שלושה מתוכם הגיחו מתוכו, ירו והרגו 2 שוטרים ששמרו על אחד מהשערים ונמלטו בחזרה. להמשיך לקרוא

המצע המדיני של עמדת תצפית

בסתיו 2013 היתה אמורה להתכנס ועידה רעיונית של מפלגת העבודה, לחוגי דיון בנושאים שונים שיפתחו תהליך לגיבוש מחודש של מצע המפלגה. אני לקחתי אז את העניין ברצינות, ובקיץ 2013 ניסחתי לקראת הועידה המיועדת מסמך הצעה של קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה. שלחתי אותו לחברי הכנסת של הסיעה, וניסיתי לקדם אותו ולגבש סביבה תמיכה גם בכמה מעגלים נוספים, אבל בסוף הועידה נדחתה לאחרי הבחירות ליו"ר, ומאז לא נודעו עקבותיה.

בכל מקרה, היום נזכרתי בעקבות שאלה שהופנתה אלי שלא פרסמתי אותו, אז הנה הוא כאן עכשיו (עם PDF להורדה למי שרוצה – קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה) – כפי שהתפרסם במקור. לא מצאתי בו היום משהו שהיה חשוב לי לעדכן. תהנו.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אתגרי הבניה למגורים של ערבים-אזרחי-ישראל

התכוונתי להפנות המלצת קריאה לכתבה אחת ששמרתי לי, אבל לא מצאתי בה משהו שהיה נדמה לי שהופיע בה. כשחיפשתי אם הוא מופיע בכתבה אחרת לא מצאתי, אבל מצאתי משהו מעניין נוסף. אז שתי המלצות קריאה של כתבות שנוגעות לבניה למגורים אצל הערבים-אזרחי ישראל, תרבותם וזהותם.  להמשיך לקרוא

אזהרה חמורה מאירועי כפר קאסם

האירועים האחרונים בכפר קאסם, שנראים כביכול כעוד פרק במערכת היחסים העגומה של משטרת ישראל ואזרחי ישראל הערבים, מכילים בתוכם אזהרה מתופעה חמורה שהולכת ומסכנת את עתידם של הערבים אזרחי ישראל, מאחורי הגב של כל הנוהים על הגזענות והיד הקלה על ההדק מצד המשטרה. 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: בעיקר כלכלה וקצת על החברה הערבית

דברים שהצטברו אצלי וראויים לתשומת לב:

קרנית פלוג מסבירה את מה שאמור להיות מובן מאליו, אורי יוגב בעוד עדות שתשמש כנגדו כאשר יישפט על הנזק שגרם לדמוקרטיה הישראלית, ממשלת ישראל יוזמת בועת נדל"ן ספקולטיבית, וגם דיון פנימי מעניין בקרב הערבים-אזרחי ישראל. מתחילים:

להמשיך לקרוא

תוכנית המתאר של קלנסווה

הריסת הבתים בקלנסווה לפני כחודש, שלוותה בטענות הרגילות מצד גורמים בעלי עניין ש"בונים באופן לא חוקי כי אין תוכניות מתאר ואי אפשר לקבל אישורי בניה" הביאה אותי לנסות לברר האם כצעקתה, ומה המצב התכנוני בקלנסווה. היה מעניין. מוזמנים להצטרף. הרשומה מוקדשת לתוכנית המתאר של קלנסווה, שלאחר תהליך תכנוני שהחל במרץ 2007, אושרה סופית ופורסמה בימים אלה ממש, ב-6.2.2017. 

להמשיך לקרוא

שאלה של זהות

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם לפני כמה ימים את דו"ח מדד הדמוקרטיה שלו לשנת 2016. בדו"ח
יש המון דברים מעניינים: למשל, במדדים הבינלאומיים, מצבנו לא רע בכלל ביחס למצב הכללי (אחרונים בערך בעולם הראשון, אבל עדיין בעולם הראשון) ונראה שהמדדים לרמה גבוהה של אופטימיות הם להשתייך לימין הישראלי, להיות בעל הכנסה גבוהה מהממוצע, או להיות לא-יהודי שמצביע למפלגות ציוניות.

בנוסף, מצאתי שם שלוש שאלות שמציעות לטעמי הצצה מרתקת על תפישת הזהות של הישראלים בשני הנושאים שמסעירים את הזירה הציבורית של החברה בישראל: הנושא העדתי והמתח היהודי-ערבי.  להמשיך לקרוא