שלושה גופים שעוסקים ברווחת הערבים-אזרחי-ישראל פרסמו מסמך מעניין (יחסית לפורמט), שמציע כלים להתחדשות עירונית ביישובים הערבים בישראל, מתוך הבנה שהמאפיינים הייחודיים שלהם מקשים על ביצוע התחדשות עירונית במצב הנוכחי. וכשהיא בכל זאת מתרחשת, היא מתרחשת ביוזמה עצמית ופרטית באופן שלא דווקא משפר את המצב. אחד הדברים שעושים את המסמך למעניין, הוא שהוא מחפש כלים מעשיים וישימים, עם כי באופן צפוי הוא לא מרחיק לכת כמו מה שאני הצעתי בעבר.
והנה עוד כמה דברים מעניינים שמצאתי בו:
שלוש נקודות מתוך הפוליטיקה בעולם הערבי שמסביבנו, שמצדיקות לטעמי תשומת לב בימים אלה: האפשרות לצמיחת אופוזיציה משמעותית לרשימה המשותפת בקרב הערבים-אזרחי ישראל, על הבחירות הצפויות(?) ברשות הפלסטינית, ועל יחסי ערב הסעודית-ישראל.
אחרי עיסוק מתמשך (שצפוי להמשך בקרוב) בהיסטוריה, הגיע הזמן לפנות זמן לקצת אקטואליה. שתי כתבות ששוה לקרוא, שמעלות היבטים מעניינים לגבי תפישת המגזר הציבורי במשרד האוצר, ולגבי האתגרים של החברה הבדואית בנגב.
כתבה מעניינת מגלובס שהתפרסמה לפני שבועיים מצביעה על מגמה מעניינת במגורים של הערבים-אזרחי-ישראל, שמשתקפת ובו זמנית לא משתקפת בזירת הייצוג הפוליטי שלהם.
חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.
לפני כשנתיים וחצי כתבתי על שאלת הזהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל (אני משתמש בכינוי הזה מכיוון שבשונה מאחרים, הוא מציין עובדות אובייקטיביות), בעקבות סקר המכון לדמוקרטיה משנת 2016, לפיו בין 2008 ל-2016 היתה נסיגה משמעותית בהזדהות העצמית של הערבים אזרחי ישראל כפלסטינים וכערבים, אל מול התחזקות ההזדהות שלהם כישראלים או לפי הדת (בעיקר מוסלמים, אני מעריך לפי חלקם באוכלוסיה).
לפני כמה ימים נתקלתי במקור חדש ששאל שאלה דומה ומציג נתונים מעניינים ועדכניים יותר. השאלה שנשאלה היא לא בדיוק זהה, אז אי אפשר לעשות השוואה מלאה, ובכל זאת, יש ממה להתרשם.
בסוף שנת 2013 ראש הממשלה (גם אז זה היה) נתניהו בלם את החקיקה שנועדה לקדם את "מתווה פראוור" להסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב באמצעות התמודדות עם תביעות הבעלות על הקרקע (בגדול – ויתור על תביעות תמורת פיצויים). בינתיים, גם בלי פתרון מלא להסדרה, הבדואים ממשיכים לגור בנגב (ועם השנים האוכלוסיה הולכת וגדלה כמובן), והמדינה ממשיכה לעסוק בנסיונות להסדיר את ההתיישבות הזו, באמצעות גוף שנקרא "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". לפני מעט יותר מחודש התפרסמה כתבה ב-ynet על המהלכים האחרונים והצפויים של הרשות.
איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?
על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא
בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות, הסתקרנתי לנסות לראות כיצד מצביעים התושבים הערבים בערים המעורבות. עשיתי איזה מחקרון בסיסי, וזה מה שגיליתי בינתיים.
השלמות אחרי תקופה של פנות נמוכה לענייני העמדה. ברשומה זו – המלצת צפיה והתייחסות לדברי הח"כית החדשה של בל"ד והדרך שבה הם משקפים את הסתירה הפנימית שבחברה הערבית בישראל.
עמדת תצפית 