על סדר היום: אדריכלות לקהילות משתנות – הבדואים בנגב

איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?

על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא

הבחירות המקומיות בערים מעורבות ומתערבבות

בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות, הסתקרנתי לנסות לראות כיצד מצביעים התושבים הערבים בערים המעורבות. עשיתי איזה מחקרון בסיסי, וזה מה שגיליתי בינתיים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מגמות בחברה הערבית בישראל

השלמות אחרי תקופה של פנות נמוכה לענייני העמדה. ברשומה זו – המלצת צפיה והתייחסות לדברי הח"כית החדשה של בל"ד והדרך שבה הם משקפים את הסתירה הפנימית שבחברה הערבית בישראל. 

להמשיך לקרוא

המלצת קריאה – ירושלים

בתור אחד שיש לו חיבה למידע מהשטח שמתחבר גם לפרספקטיבות רחבות, שמחתי למצוא כתבה נרחבת ומאמר נרחב שסוקרים את המציאות והתהליכים שעוברים על מזרח ירושלים, מנקודת מבטו של יועץ ראש העיר לענייני ערבים.

להמשיך לקרוא

ערבים, יהודים וורדים בגליל

הטריגר לרשומה הזו הן כמובן הכותרות על ההתרחשות האחרונה בכפר ורדים, בה ראש המועצה הודיע שיפעל לעצירת שיווק דירות נוספות (ולא ביטול המכרז שהסתיים), לאחר שמשפחות ערביות זכו בחצי מהמגרשים החדשים. השיח הציבורי שהתעורר בעניין היה רווי כמובן בדמגוגיה ודיסאינפורמציה, בעיקר בקווי הטיעון של "פויה! גזענות!" ו"איפה אתם רוצים שהערבים יגורו אם אין להם איפה לבנות?" וגם "תראו איך השמאלנים האלה שמטיפיל לנו על דו-קיום לא מוכנים לגור בעצמם עם ערבים" וכו' וכו'.

הרשומה הזו מציעה מבט ממוקד על סוגיית שיווק הדירות בכפר ורדים, והרחבת מבט אל שאלת המגורים של יהודים וערבים בגליל ובכלל.

להמשיך לקרוא

אופטימיות זהירה: מצב החינוך בחברה הערבית בישראל

קריאה בפרק העוסק בהשכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים בתוך "דו"ח מצב המדינה 2017" של מרכז טאוב נותנת לדעתי שתי סיבות לאופטימיות זהירה. אחת בנוגע למצב הנוכחי, ואחת הצופה פני עתיד. 

להמשיך לקרוא

עוד על הבניה במגזר הערבי

כמה נקודות מעניינות מכתבתה הלא חפה מבורות צדקנית של מירב ארלוזרוב, ובדיקת צפיפות מעודכנת בשתי הערים המרכזיות של מטרופולין רכס נצרת, שהביא לתוצאות שלא מאוד הפתיעו אותי, אבל הן בהחלט מחדשות ביחס למה שנהוג לטעון בנושא. 

להמשיך לקרוא

למה הערבים מקבלים פחות משכנתאות?

בנק ישראל פרסם לפני כמה ימים ניתוח בנושא שוק המשכנתאות ללווים מהמגזר הערבי. לפי הניתוח

שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור יישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, לעומת חלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%.

ובנוסף הם משלמים גם ריבית מעט גבוהה יותר ביחס ללווים באותה רמת סיכון. למה?

להמשיך לקרוא

הבט סביב: המאבק (האמיתי) על הריבונות בהר הבית

השיח הישראלי בשבוע האחרון, מאז פתיחת הר הבית מחדש ביום ראשון, במהלך ימי המתיחות של השבוע וגם אחרי שהצטבר מחיר הדמים של יום שישי (שצריך להגיד שחלק ממנו מקרי, בהתחשב במספר נסיונות הפיגועים המסוכלים בפגיעות קלות או ללא פגיעה באופן יום-יומי), התמקד במערכת קבלת ההחלטות של הצד הישראלי. זאת בין השאר מכיוון שהניח כמובן מאליו שהצד האסלאמי יגיב באלימות קשה להתעקשות הישראלית. ההנחה הזו נכונה למדי במימד של בחירת הצד האסלאמי באלימות קשה, אבל היא שמה הרבה יותר מדי משקל על ישראל והיכולת שלה להימנע מכך. השגיאה נובעת להערכתי במיקוד יתר (מובן בחלקו, שגוי ומזיק מאוד בחלקו) בישראל ובקו העימות הבולט בינה לבין הערבים והמוסלמים, תוך התעלמות (במידה רבה מתוך בורות, שנובעת במידה מסויימת מעצלות מחשבתית) מקו התפר הפחות בולט אבל המשמעותי יותר שעובר בין ערבים לערבים (וגם לכמה לא-ערבים) ובין מוסלמים ומוסלמים. רשומה זו תביא נסיון להביט אל קו העימות הזה, שלאורכו מתנהל המאבק האמיתי על הריבונות בהר הבית.

להמשיך לקרוא

משחקים באש: פרובוקציה מגנומטרית

נקודת מבט ותרחישים אפשריים לקראת יום שישי מתוח בירושלים.

ביום שישי שעבר הפרה חוליה חמושה של ארבעה ערבים אזרחי ישראל (שלושה אזרחי ישראל בודאות, הרביעי בסבירות כמעט ודאית) את הסטטוס קוו בהר הבית. שלושה מתוכם הגיחו מתוכו, ירו והרגו 2 שוטרים ששמרו על אחד מהשערים ונמלטו בחזרה. להמשיך לקרוא