דבריו (באמת) הוצאו מהקשרם

מעיין נהרי, פעילת עמר"ם הזכורה לא כל כך לטוב מביקורתה על הטור שלי ומטור התגובה שלי לביקורת פרסמה לפני כמה ימים (30.11.20) פוסט שבו היא מבקרת את יחסה של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את פרשת ילדי תימן למשפחת צורי, שהתלוננו על היעלמות ביתם. הפוסט של נהרי הוא לטעמי מופת להצגת מידע חלקי ולטענה שמתבססת על הוצאת דבר מהקשרו. החלטתי לסקור אותו ולציין את הדברים האלה. 

להמשיך לקרוא

פתרון אפשרי לגורלה של הילדה יפה מאלאירי

בתחילת חודש יוני, בעקבות דחיית העתירה (משנת 2019) של בני משפחת ירושלמי ועמותת עמר"ם לבג"צ בדרישה לפתוח בחקירת ההיעלמות של אחותם יפה מאלאירי (שלהוריה נמסר שנפטרה בשנת 1950/51) פרסמתי רשומה שעוסקת בטיפול של עמר"ם בעדות. שם הצגתי כיצד בעמר"ם התעלמו מפרטים שנמסרו בעדות שמסרה אחותה, לאחר שהתברר שהם סותרים מסמך שנמצא בארכיון ועוסק (כנראה) בילדה המדוברת. עוד קודם לכן, כמה משותפי למחקר בפרשה ואני עסקנו במקרה הזה וניסינו לפתור אותו לאורך לא מעט חודשים. בתוך זמן קצר הצלחנו לאתר מסמכים המתעדים אשפוז נוסף, מאוחר מעט מהראשון, של ילדה שנפטרה בבית החולים, ופרטיה דומים מאוד לפרטי הילדה המדוברת, אלא שנראה ששמה נרשם במסמכים באופן משובש. הצלחנו לאתר הרשומה הזו תציע את הפתרון האפשרי – אך עדיין לא ודאי – שיש בידינו, ואת האפשרויות להמשיך לבדוק אותו.

הרשומה היא היא תוצר של המחקר המשותף של כותב הבלוג "א.א. קונספירציות", דנה מור ושלי. תודה גם לד"ר אבי פיקאר שסייע בחיפוש מסמכים בארכיון הציוני.

להמשיך לקרוא

האם המדינה לא הודיעה לדוד שוקר שביתו אותרה כמאומצת? עדות ישירה ונשכחת

המקרה של מרים שוקר הוא אחד הידועים בפרשת ילדי תימן. מלבד מקרה אחד נוסף שבו מוכר לציבור בעיקר הצד של ההורים המאמצים, המקרה של מרים שוקר הוא המקרה היחיד שבו ידועים לנו כל הגורמים לגביו: ילדה שנעלמה לאביה ונמסרה לאימוץ, אב ביולוגי שחיפש משלב מוקדם את ביתו, הורים מאמצים שאימצו את הילדה באמצעות בית משפט, ואיחוד מרגש בין הילדה ומשפחתה לאחר עשרות שנים. למקרה זה נלווה היבט נוסף – ועדת בהלול-מינקובסקי (וב"מ) שחקרה את הפרשה איתרה בעקבות תלונת האב את הבת המאומצת כבר ב-1967, אך לא חיברה אותה אל משפחתה. במשך שנים נטען שהאב הביולוגי כלל לא ידע שהועדה איתרה את ביתו. לפני קצת פחות משנתיים נחשף שוב"מ כן יידעה את המשפחה בממצאיה, ועכשיו הגעתי לעדות ישירה שסוגרת את הסוגיה הזו. 

להמשיך לקרוא

יפה מאלאירי – האם עמר"ם יאמינו לעדות המשפחה או למסמך ארכיוני?

פסק הדין שדחה את העתירה של משפחת ירושלמי ועמר"ם לבג"צ, שניתן ביום ראשון השבוע (31.5.20) ולווה בפרסום ב"הארץ", "שיחה מקומית", ו"העוקץ", הביא אותי לפרסם את הפוסט הזה שנוגע למקרה, וחיכה אצלי כבר כמה חודשים.

לפני כשנה נחסמתי מלהגיב בעמוד הפייסבוק של עמר"ם, אחד מגופי ההפצה הראשיים של הטענה לחטיפת ילדי תימן. זה קרה כי שאלתי איך הם מסבירים סתירה בין עדות שהם פרסמו לבין עדות מוקדמת של אותה העדה, והם כתבו בתגובה שהעמוד שלהם "לא נותן במה לאנשים שמכנים את המשפחות שקרניות" (לא שאי פעם כיניתי את המשפחות שקרניות כמובן, אבל מילא).

ככלל, הטענה שלהם היא שעדות המשפחות עדיפה מבחינתם על מסמכי ארכיון מפוקפקים, ושיש להאמין לעדויות המשפחות. כמו שהגדירה זאת נעמה קטיעי [הדגשה שלי]:

מבחינתנו כשמסמך סותר טענה של ההורים, הדבר אומר שעלינו להיות חשדניים כלפי התיעוד הממסדי. […] אנחנו לא מוכנים להתייחס לקורבנות כאל חשודים, ולא מוכנים להתייחס אליהם כאל שקרנים[…]. כשאנחנו מפרסמים עדויות של משפחות אנחנו מבהירים – זו הגירסה של המשפחה. אנחנו לא מתקנים אותה ולא חוקרים אותם.

אלא שהמקרה של יפה מלאירי מגלה שגם הם מעדיפים את מסמכי הארכיון על העדות – במקרה שהם חושבים שהמסמך מחזק את טענת החטיפה. ולצד זאת, הם מתנהלים באופן מוזר עם עריכת המידע באתר שלהם, באופן שמקשה על הקוראים לזהות את העניין.

 

להמשיך לקרוא

עלילת ילדי תימן – עוד טענה שפורקה לתפארת

השבוע, במהלך עוד אחד מהדיונים ברשת שעוסקים בפרשה, נתקלתי בטענה לגבי אי-מיצוי חקירת היבטי הפרשה בארה"ב. כמו בפעם קודמת, גם כאן היא עלתה מצד אישיות בולטת בעמותת עמרם, וגם כאן, היא נסתרה באופן שמעלה אצלי תהיות לגבי מידת המחוייבות של האנשים האלה לאמת[1].

*** עריכה 16.5.19 – נעמה קטיעי, כותבת הטענה המדוברת, הגיבה לביקורת שלי. קישור לתגובה ובחינתה – בהמשך הרשומה***

להמשיך לקרוא