בנגיעות, רק בנגיעות:
א. אכן הצבעתי לבר-לב. התוצאה לא מפתיעה, אם כי הייתי שמח לראות אותו מקבל יותר קולות, ועובר את הרצוג/מרגלית.
ב. הניצחון של פרץ וגבאי מעידים על כל מיני דברים: למשל על חוזק האחיזה של פרץ בשטח, גם אחרי שעזב את המפלגה לכמה שנים. למשל שרוב חברי המפלגה מחפשים מישהו שהם מאמינים שיוכל להוביל אותה לניצחון בבחירות הקרובות, ולא לתהליך הדרגתי של בניה וביסוס.
ג. אחרי הסיבוב הראשון, כולם מצפים להודעות התמיכה של המועמדים שהפסידו לקראת הסיבוב השני. זה בהחלט הולך להיות מסקרן, חוץ מלגבי מרגלית שלא מעניין אותי. אבל אולי מעניית מכל היא ההמתנה להודעת התמיכה של מי שלא מועמדת. יכול להיות שמבחינה פוליטית הדבר הכי חכם מבחינתה היה להשאר על הגדר, אבל אני לא חושב שמעמדה יאפשר לה את זה. בעולם סוציאל דמוקרטי מתוקן, היא היתה מודיעה תוך זמן קצר על תמיכה מלאה בעמיר פרץ. בריאליה המדכדכת ולאור העבר בהתמודדויות קודמות והרמזים מהשטח בסיבוב הראשון, היא כנראה תתמוך בגבאי. בעתיד היא תצטרך לתת הסברים טובים לבחירה הזו, כמו שפרץ נדרש להסברים לגבי עזיבת המפלגה והכניסה לממשלת נתניהו.
ד. במקום מסויים קיוויתי שנגיע לסיבוב שני שיחסוך לי את ההתלבטות. זה לא קרה, ולכן מתישהו בימים הקרובים אפרסם מחשבות לקראת הסיבוב השני.
ה. זוטות על פרידות – מעמד פרידה מהחבר הרצוג. מעניין ברמה האישית האם ימשיך לפעול במסגרת המפלגה וינסה עוד לחזור לצמרת. 60% מהמצביעים של מפלגת העבודה בחרו במועמדים ממוצא מרוקאי, והציבו בראשה בפעם השלישית מועמד מזרחי. אם יש "שבט לבן" בישראל, מפלגת העבודה היא לא המפלגה שלו.
עמדת תצפית 