על סדר היום – אוקטובר נובמבר

אסופה של כמה דברים מהתחום הכלכלי-חברתי שהצטברו אצלי ואני חושב שראויים לתשומת לב: "חישוב" יוקר המחיה ומחירי החמאה, (תת) מיסוי הגז, (אי) תקינת הייבוא ו"הפסדי" הדואר.

על סדר היום: שלוש הערות בנקודה הנוכחית של מערכת הבחירות

שלוש הערות על מצב המערכת הפוליטית: הפרסונליזציה של הפוליטיקה, פיצולים ואיחודים, והמפלגה החסרה (מבחינתי).

קולאז' מהרשתות החברתיות. אני לא יודע מי היוצר. אם מישהו הוא היוצר ורוצה קרדיט, שיגיד.

שלושה סוגי פוליטיקה וגרעון השמאל בישראל

בימים הקרובים יתבהר האם מהלכי החירום בנוגע לקורונה ישמשו כסולם למי מהצדדים לרדת מעצי החרמות/הבלוקים שלו ולהקים ממשלת אחדות שלא הסכימו להקים עד עכשיו, או שהקריאות לממשלת חרום יתגלו כעוד ספינים על דעת הציבור במאבק בין הגושים. בינתיים, הזדמנות לכתוב משהו כללי על המערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. מכיוון שהדברים התארכו מעבר לצפוי, החלטתי לוותר על הצגת דוגמאות קונקרטיות. מי שהן חסרות לו, מוזמן לשאול בתגובות.

הצעת חוק ההחברה – טיוטה ראשונה

ניסיון להציע טיוטה ראשונית למהלך שהוא "game changer" אמיתי בתחום הכלכלי-חברתי מצד אחד, ומצד שני להערכתי לא לחלוטין אוטופי. אשמח שהטיוטה הזו תהיה פתח לדיון ולחידוד בנוגע לשיטה ולפרטים. כל זאת תוך מודעות לכך שהבעיה העיקרית שלנו היא לא בלדעת מה לעשות כשנגיע לשלטון, אלא בלהגיע לשם, והבנה שבכל זאת, גם הצעת מדיניות היא חלק מהדרך להגיע לשלטון.  

מטרת הצעת החוק היא להתמודד עם בעיית היסוד של החברה הקפיטליסטית-תעשייתית – הניתוק (ומכאן גם הניכור) שבין העובדים השכירים לבין אמצעי העבודה (ההון) – שלא באמצעות ביטול הסדר התעשייתי, אלא באמצעות חיבור מחודש בין העובדים לאמצעי העבודה.

השיטה: יצירה ראשונית והרחבה הדרגתית של בעלות העובדים על אמצעי הייצור במקומות העבודה שלהם, ומתוך כך ביטול הדרגתי של ניצול העובדים השכירים באמצעות שיתופם ברווחים והגברת הדמוקרטיה במקומות עבודה באמצעות שיתופם בקבלת ההחלטות. כל זאת בלא הלאמה או פגיעה חמורה בזכויות הקניין.

על סדר היום: עובדים, רפואה ודיור, גז, ירקות וכפירה בכנסיית הניאו-ליברלים

מקבץ עניינים מעניינים מהימים האחרונים, כולל דברים גלויי לב ממשרד האוצר, כיוון מעניין להסבר פרשת יעלון-ליברמן, והמקבילה הכלכלית של הודעה אפיפיורית שמקבלת את הטענה שמריה לא היתה בתולה. או לפחות בחלק מהמקרים לא היתה בתולה…

יזכור עם ישראל: על הרוגים שקופים ושקופים יותר

לפני קצת יותר משבוע, ב-28 באפריל, (לא) ציינו את יום הזכרון להרוגים בתאונות עבודה. אז קצת על מה שקורה בישראל בעניין, וקצת על למה אנחנו לא יודעים על זה הרבה.

טוב אז לא. פוסט בחירות

אחרי התיישנות של שבוע, ובעיצומו של המו"מ הקואליציוני שאף אחד לא יודע עליו מספיק בשביל לכתוב משהו חכם – אבל אני גם מוכן להודות בזה – אני מוכן לכתוב כמה תובנות בעקבות הבחירות לכנסת העשרים.

"דרוש לי לכך מלכתחילה עתון"

שאול אמסטרדמסקי כותב בבלוג שלו על מגמה חיובית שאולי מסתמנת בנוגע להתמודדות עם הבעיות בתחום הפנסיה. זה מעודד, מעניין, ומכיוון שהוא נובר ברצינות בתחום כבר כמה שנים, אני נוטה להאמין למה שהוא כותב. אז כדאי לקרוא, ואני בינתיים אפנה את תשומת הלב לפסקה שלטעמי היא אולי הכי חשובה ברשומה, למרות שהיא לא עוסקת למעשה בתחום הפנסיה:

שוו בנפשכם מה היה קורה לו אולפן שישי היה מקדיש כתבה על העניין הזה אחת לשבוע במשך חודש ברציפות. ארבע כתבות כאלה, שכולן היו נגמרות באמירה שעל שר האוצר הנוכחי (כשיהיה כזה) מוטלת האחריות לפתור את בעיית הפנסיה, ויש לי הרגשה שאותו שר היה מזדרז להקים ועדה ציבורית שתחשוב איך מתמודדים עם האיומים על הפנסיה, והעיקר שהטלוויזיה תעזוב אותו בשקט.

הכל צומח חוץ מהמשכורות שלנו

המלצת קריאה על כתבה ששופכת אור על אחד המימדים החשובים במתרחש במציאות שמסביבנו: העובדה שבזמן שהכלכלה צומחת, השכר של העובדים נשאר במקום, והצמיחה מתרכזת רובה ככולה ברווח על ההון. 

–

הפרוטוקולים של טרכטנבג י"ט

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השביעית של הועדה, שהתכנסה ב-18.9.2011 ומתמקדת תגובות להצגת הדברים בישיבה הקודמת בנוגע ליוקר המחיה, ובעיקר בדיון בנוגע לזכות השביתה.