למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן? הוא ספר גרוע – דוגמא שישית – ציטוט חופשי

כשפורסם ב"השילוח" מאמר הביקורת המלא שלי ושל אבי פיקאר על הספר של שיפריס לפני כחודשיים, חשבתי שסיימתי את העיסוק בספר. אבל אז נשאלתי לפני כמה ימים על מיקומה בספר של איזו אמירה של שיפריס, מה שהזכיר לי איזה עניין עם הציטוט הרלוונטי. אז בדקתי אותו פעם נוספת, והחלטתי שהוא מצדיק פוסט משלו, מכיוון שהוא עוד דוגמא לעומק הבעיות בספר.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – התשובה הארוכה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. בהמשך הצגתי חמשה מקרים נקודתיים שמדגימים אותה (1, 2, 3, 4, 5). עכשיו הגיע הזמן לפרסם את התשובה הארוכה. 

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמא חמישית – השורות שבמכתב

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים ותפורסם בקרוב. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. אלו היו הדוגמה הראשונה, השניה, השלישית, והרביעית. הדוגמא החמישית עוסקת בטענה שהציג שיפריס, שהופיעה באופן מסתורי במכתב מאוחר של פניית משפחה לועדה, שמשכתב מכתב קודם שבו היא לא הופיעה.   

בעמ' 572 ממשיך שיפריס לעסקות בעדויות לגבי ההנהלה במחנות העולים, ומציג מקרים בהם, לפי העדויות, הנהלת המחנה מסרה הודעת פטירה ומאוחר יותר ביטלה אותה. המקרה הראשון שהוא מציג הוא של שרה שמעון:

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמא רביעית – סטירה בעדויות

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. אלו היו הדוגמה הראשונה, הדוגמה השניה, והדוגמה השלישית. הדוגמא הרביעית עוסקת בסצינת אלימות דרמטית, ובשאלת ביסוסה.  

בחלק הרביעי של ספרו, מקדיש שיפריס מספר עמודים לעדויות בנוגע להתנהלותם של יוסף ושמואל בדיחי, מנהלי מחנות עולים בראש העין, שהיו הקשר המרכזי של העולים עם "הממסד הקולט". שני נציגי הממסד האלה, דרך אגב, כמו רבים ממי שקלטו את העולים מתימן, היו מעולי תימן הותיקים בארץ. בעמ' 572 מביא שיפריס קטע דרמטי מעדותה של זהרה צוברי

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמה שלישית – סתירה גלויה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. זו היתה הדוגמה הראשונה. זו היתה הדוגמה השניה. הדוגמה השלישית עוסקת בסתירה בין שתי עדויות של אותה משפחה, ששיפריס היה צריך להיות מודע לה, ובכל זאת הוא בוחר בעדות הנוחה לו ומתעלם מקיומה של השניה. 

להמשיך לקרוא

חוקר אחד, שניים, שלושה, שבעה? למי משנה האמת?

המשפטן בועז סנג'רו פרסם טור דעה ב"ישראל היום", בו הוא משבח את החלטת בית הדין העליון לבטל את החלטת בית הדין המחוזי לפצל את תביעת הנזיקין שהגישו קרובי משפחה של 11 ילדים שועדת החקירה הממלכתית שחקרה את פרשת ילדי תימן לא הצליחה לקבוע מה עלה בגורלם.

בהזדמנות זו הוא הזכיר לנו את ביקורתו על עבודת ועדת החקירה, ובכך הזמין את התהיה האם במקרה הזה אין לו כבוד לאמת העובדתית, או שפשוט אין לו מספיק עניין בה.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמה שניה – מיהו "בוקי"?

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. זו היתה הדוגמה הראשונה. הדוגמה השניה עוסקת ב"בוקי", מנהלו של מחנה העולים עין שמר ג', ובכך ששיפריס כשל בזיהויו. 

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמה ראשונה – המכונית האמריקאית וחקירת המשטרה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. הדוגמה הראשונה מראה כיצד ההתעלמות הזו מביאה אותו למסקנות שגויות. 

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – התשובה הקצרה

במוסף הארץ של ה-18.10.19 פורסם טור של אביגדור פלדמן שמהלל את ספרו של נתן שיפריס "ילדי הלך לאן?" – המחקר ששיפריס הבטיח את פרסומו המתקרב מאז תחילת שנות ה-2000, ופורסם לבסוף בשנה האחרונה. הטור של פלדמן רצוף בטעויות קשות, שמעידות על כך שהוא לא מכיר כלל את הפרשה עליה נכתב הספר, ואולי גם את המתודות הבסיסיות של מחקר היסטורי.

אני כתבתי תגובה רצינית ומהירה לטור הזה של פלדמן, אבל עורכי המוסף העדיפו לפרסם, במדור המכתבים, גרסה מקוצרת למדי של התגובה ששלח להם רועי פלד. בחירת העריכה הזו מעלה תהיות נוגות על מצב העיתונות (ובתוכה "הארץ"), וספציפית על המחוייבות שלה לאתיקה עיתונאית – בחינת עובדות בטרם הפרסום ופרסום תיקון הולם כאשר מתברר שפרסמו מידע שגוי, בכל הנוגע לטורים אישיים של כותבים שאינם חלק מהמערכת.

כך או כך, התגובה שכתבתי היא הזדמנות טובה לפרסם את עיקרי הביקורת שלי על הספר של שיפריס. יש לי גם ביקורת מפורטת בהרבה על הספר הזה, אבל היא נמצאת בינתיים במסלול אחר. להמשיך לקרוא