זהו יום הבוחר

נער הייתי וגם בגרתי, ואני לא זוכר שאי פעם הגעתי ללילה שלפני מערכת בחירות בהתלבטות כמו עכשיו. למעשה, אני מתחיל את הרשימה הזו בלי החלטה למי אצביע בבוקר. אני מניח שבשורה התחתונה אגיע לתשובה, אז אפשר לדלג ישר לשם. בין כאן לשם אנסה לנסח לעצמי מה הטיעונים החשובים מבחינתי, בתקווה שזה יעשה לי סדר. 

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מבזק סיכום פריימריז – סיבוב ראשון

בנגיעות, רק בנגיעות:

א. אכן הצבעתי לבר-לב. התוצאה לא מפתיעה, אם כי הייתי שמח לראות אותו מקבל יותר קולות, ועובר את הרצוג/מרגלית.

ב. הניצחון של פרץ וגבאי מעידים על כל מיני דברים: למשל על חוזק האחיזה של פרץ בשטח, גם אחרי שעזב את המפלגה לכמה שנים. למשל שרוב חברי המפלגה מחפשים מישהו שהם מאמינים שיוכל להוביל אותה לניצחון בבחירות הקרובות, ולא לתהליך הדרגתי של בניה וביסוס.

ג. אחרי הסיבוב הראשון, כולם מצפים להודעות התמיכה של המועמדים שהפסידו לקראת הסיבוב השני. זה בהחלט הולך להיות מסקרן, חוץ מלגבי מרגלית שלא מעניין אותי. אבל אולי מעניית מכל היא ההמתנה להודעת התמיכה של מי שלא מועמדת. יכול להיות שמבחינה פוליטית הדבר הכי חכם מבחינתה היה להשאר על הגדר, אבל אני לא חושב שמעמדה יאפשר לה את זה. בעולם סוציאל דמוקרטי מתוקן, היא היתה מודיעה תוך זמן קצר על תמיכה מלאה בעמיר פרץ. בריאליה המדכדכת ולאור העבר בהתמודדויות קודמות והרמזים מהשטח בסיבוב הראשון, היא כנראה תתמוך בגבאי. בעתיד היא תצטרך לתת הסברים טובים לבחירה הזו, כמו שפרץ נדרש להסברים לגבי עזיבת המפלגה והכניסה לממשלת נתניהו.

ד. במקום מסויים קיוויתי שנגיע לסיבוב שני שיחסוך לי את ההתלבטות. זה לא קרה, ולכן מתישהו בימים הקרובים אפרסם מחשבות לקראת הסיבוב השני.

ה. זוטות על פרידות – מעמד פרידה מהחבר הרצוג. מעניין ברמה האישית האם ימשיך לפעול במסגרת המפלגה וינסה עוד לחזור לצמרת. 60% מהמצביעים של מפלגת העבודה בחרו במועמדים ממוצא מרוקאי, והציבו בראשה בפעם השלישית מועמד מזרחי. אם יש "שבט לבן" בישראל, מפלגת העבודה היא לא המפלגה שלו.

בוחרים יו"ר – סיבוב ראשון

ביום שלישי הקרוב גם אני אצביע בסיבוב הראשון של הבחירות לראשות מפלגת העבודה. בשורות הבאות לא אנסה לשכנע את הקוראים חברי המפלגה למי כדאי להצביע, אלא להסביר מה ההגיון שמנחה אותי. כמו בכל מערכת בחירות כמעט, קשה למצוא מועמד ללא חסרונות משמעותיים, וספקולציות שונות מוסיפות בכל מקרה שיקולים "טקטיים" שצריך להחליט אם להתחשב בהם. 

להמשיך לקרוא

הרצוג, ממשלת אחדות וקידוש האופוזיציה

פרסום חדש על פרשיה לא כל כך חדשה חושף היבט חשוב של התנהלות הפוליטיקה, והמחירים שמדינאים נדרשים לשלם במגרש הביתי כחלק מהמגבלות של הפוליטיקה שהם מנהלים.

להמשיך לקרוא

המצע המדיני של עמדת תצפית

בסתיו 2013 היתה אמורה להתכנס ועידה רעיונית של מפלגת העבודה, לחוגי דיון בנושאים שונים שיפתחו תהליך לגיבוש מחודש של מצע המפלגה. אני לקחתי אז את העניין ברצינות, ובקיץ 2013 ניסחתי לקראת הועידה המיועדת מסמך הצעה של קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה. שלחתי אותו לחברי הכנסת של הסיעה, וניסיתי לקדם אותו ולגבש סביבה תמיכה גם בכמה מעגלים נוספים, אבל בסוף הועידה נדחתה לאחרי הבחירות ליו"ר, ומאז לא נודעו עקבותיה.

בכל מקרה, היום נזכרתי בעקבות שאלה שהופנתה אלי שלא פרסמתי אותו, אז הנה הוא כאן עכשיו (עם PDF להורדה למי שרוצה – קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה) – כפי שהתפרסם במקור. לא מצאתי בו היום משהו שהיה חשוב לי לעדכן. תהנו.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מבזק תזכורות ופרשנות

מבזק תזכורות ופרשנות בנוגע למהומה הפוליטית של היום, ברוח הקביעה שאם אין בזה חדש, זה לא פחות חדשות:

להמשיך לקרוא

קצר ולעניין: מחממים מנועים בעבודה

יותר משיש חשיבות לתוכן ההתבטאויות הספציפיות (שעוסקות יותר במימד הסימבולי מאשר המעשי), צריך לקרוא את סטטוס הביקורת של שלי יחימוביץ על ההתבטאות המדינית של הרצוג כהצהרת כוונת לקראת התמודדות בפריימריז הקרבים לראשות המפלגה, ואת סטטוס התגובה של הרצוג כתחילת/המשך ההתמודדות מצידו.
האם אנחנו צפויים בקרוב להצטרפות לדיון של מי שרואים בעצמם מועמדים נוספים (פרץ? מרגלית?)
בכל מקרה, הרצוג מבטיח עכשיו כבר בפעם השניה קיום ועידה מדינית של המפלגה בתקופה הקרובה. הקודמת תוכננה להתקיים לפני הפריימריז הקודמים ליו"ר, נדחתה לאחריהם, והתפוגגה עם החלפת הראשים.
יהיה מעניין, אם כי אני בספק עד כמה חשוב. לדעתי עמדתה המדינית של מפלגת העבודה צריכה להיות "מה שעמוס ידלין אמר". העובדה שהיה מוכן להיות מועמד המפלגה לתיק הביטחון אבל העדיף לשמור על הפוזיציה שלו ב-INSS במקום להמר בכניסה מחייבת לזירה הפוליטית היתה כנראה שיקול נכון, הגם שבעתיד אני עדיין חושב שכדאי שהוא יהיה שר הביטחון, ובדרך לשם יבנה קישור ציבורי מחייב יותר למפלגת העבודה.

בשורה התחתונה – מחממים מנועים לקראת הפריימריז, מה שאומר כנראה תקופה מייגעת ולא מעוררת תקוות במיוחד.

טוב אז לא. פוסט בחירות

אחרי התיישנות של שבוע, ובעיצומו של המו"מ הקואליציוני שאף אחד לא יודע עליו מספיק בשביל לכתוב משהו חכם – אבל אני גם מוכן להודות בזה – אני מוכן לכתוב כמה תובנות בעקבות הבחירות לכנסת העשרים. להמשיך לקרוא

ערפל בחירות 2015 – ובכן רבותי? מהפך?

מעט יותר מ-2,000 מילים על דברים שאפשר לזהות מהתצפית, קצת פחות מיממה לפני פתיחת הקלפיות.

מן ההכרח לעשות אחת משתים: או שאופן הביטוי הפומבי מוכרח להישאר פשוט וישר כבימי אבות־אבותינו, או שהעם ״הסוביריני״ מוכרח ללמוד לדעת את הכוונות החדשות של המלים הישנות[…] אם העם והפארלאמנט לא יבינו זה את זה, תהא כל צורת־ממשל זו מוטלת בספק.

מילים אלה, שכתב הרצל בתקופתו ככתב בפריז, שם קיבל למעשה את הכשרתו הפוליטית, מציגים בעיה יסודית של הדמוקרטיה הייצוגית, שטרם נמצא לה פיתרון.  להמשיך לקרוא

פוסט פריימריז – התוצאה מצוינת, אפשר עוד לתקן!

הנה רשומה שעומדת להיות קצרה:

אני יוצא מרוצה מאוד מתוצאות הפריימריז בעבודה, במיוחד מהרכב וסדר המשובצים בעשיריה הראשונה. ביחס לתוצאה הרצויה שסימנתי לפני הבחירות – "כמה שיותר ח"כים סוציאל-דמוקרטיים "אדומים", במקומות כמה שיותר גבוהים ברשימה" – הרי שהיא בהחלט הושגה. מהבחינה הפרסונלית, ביחס למה שהצבעתי, אני בהחלט מרוצה, פרט לתוצאה של הרב גלעד קריב ולמיקום הנמוך יחסית של יוסי יונה.

ועכשיו אני רוצה לטעון שבכל זאת "לא הכל אבוד", ועדיין אפשר לשפר. איך?

להמשיך לקרוא