אני לא זוכר מערכת בחירות שבה כל כך לא היה ברור לי למי אני הולך להצביע. אני עדיין שוקל להוציא את הפתקים הרלוונטיים ולתת לתצפיתנית-ג'וניור לבחור אחד מביניהם. אבל בכל זאת, אכתוב כאן כמה שיקולים מזוית המבט שלי, שאולי יוליכו בסוף גם לבחירה.
חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.
מערכת הבחירות הזו מצאה אותי, ולא רק אותי, נטול אנרגיות לעיסוק בעניין. אבל בכל זאת, מחר בחירות ופטור בלא כלום אי אפשר, אז בכל זאת כמה נקודות.
כמה מחשבות בעקבות התוצאות הכמעט סופיות של הבחירות.
על ההגיון שמנחה אותי לקראת הבחירות, וגם לאיזו מפלגה אני מתכוון להצביע.
הערות על החיבורים האחרונים בזירה הפוליטית. החלטתי לפרסם בזמן אמת, ולעשות פולואפ במקרה הצורך אם יהיו עוד שינויים משמעותיים.
ובכן, מחר (שני) יש בחירות מקדימות במפלגת העבודה, וצריך לבחור את המועמדים לרשימה לכנסת. אני לא בא לשכנע, אבל זו הרשימה שלי.
נער הייתי וגם בגרתי, ואני לא זוכר שאי פעם הגעתי ללילה שלפני מערכת בחירות בהתלבטות כמו עכשיו. למעשה, אני מתחיל את הרשימה הזו בלי החלטה למי אצביע בבוקר. אני מניח שבשורה התחתונה אגיע לתשובה, אז אפשר לדלג ישר לשם. בין כאן לשם אנסה לנסח לעצמי מה הטיעונים החשובים מבחינתי, בתקווה שזה יעשה לי סדר.
בנגיעות, רק בנגיעות:
א. אכן הצבעתי לבר-לב. התוצאה לא מפתיעה, אם כי הייתי שמח לראות אותו מקבל יותר קולות, ועובר את הרצוג/מרגלית.
ב. הניצחון של פרץ וגבאי מעידים על כל מיני דברים: למשל על חוזק האחיזה של פרץ בשטח, גם אחרי שעזב את המפלגה לכמה שנים. למשל שרוב חברי המפלגה מחפשים מישהו שהם מאמינים שיוכל להוביל אותה לניצחון בבחירות הקרובות, ולא לתהליך הדרגתי של בניה וביסוס.
ג. אחרי הסיבוב הראשון, כולם מצפים להודעות התמיכה של המועמדים שהפסידו לקראת הסיבוב השני. זה בהחלט הולך להיות מסקרן, חוץ מלגבי מרגלית שלא מעניין אותי. אבל אולי מעניית מכל היא ההמתנה להודעת התמיכה של מי שלא מועמדת. יכול להיות שמבחינה פוליטית הדבר הכי חכם מבחינתה היה להשאר על הגדר, אבל אני לא חושב שמעמדה יאפשר לה את זה. בעולם סוציאל דמוקרטי מתוקן, היא היתה מודיעה תוך זמן קצר על תמיכה מלאה בעמיר פרץ. בריאליה המדכדכת ולאור העבר בהתמודדויות קודמות והרמזים מהשטח בסיבוב הראשון, היא כנראה תתמוך בגבאי. בעתיד היא תצטרך לתת הסברים טובים לבחירה הזו, כמו שפרץ נדרש להסברים לגבי עזיבת המפלגה והכניסה לממשלת נתניהו.
ד. במקום מסויים קיוויתי שנגיע לסיבוב שני שיחסוך לי את ההתלבטות. זה לא קרה, ולכן מתישהו בימים הקרובים אפרסם מחשבות לקראת הסיבוב השני.
ה. זוטות על פרידות – מעמד פרידה מהחבר הרצוג. מעניין ברמה האישית האם ימשיך לפעול במסגרת המפלגה וינסה עוד לחזור לצמרת. 60% מהמצביעים של מפלגת העבודה בחרו במועמדים ממוצא מרוקאי, והציבו בראשה בפעם השלישית מועמד מזרחי. אם יש "שבט לבן" בישראל, מפלגת העבודה היא לא המפלגה שלו.
ביום שלישי הקרוב גם אני אצביע בסיבוב הראשון של הבחירות לראשות מפלגת העבודה. בשורות הבאות לא אנסה לשכנע את הקוראים חברי המפלגה למי כדאי להצביע, אלא להסביר מה ההגיון שמנחה אותי. כמו בכל מערכת בחירות כמעט, קשה למצוא מועמד ללא חסרונות משמעותיים, וספקולציות שונות מוסיפות בכל מקרה שיקולים "טקטיים" שצריך להחליט אם להתחשב בהם.
עמדת תצפית 