השיר החשוב של התקופה – ז' – מצבת השטן

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס.

מהשיר הקודם על רבקה ספיר ונעמי שמר, האלבום מתקדם שורה אחת למעלה וזז שתי מצבות הצידה בבית העלמין של כנרת, ומגיע אל מצבת השטן.

"מצבת השטן", קברו של נתן איכר, הוא אחד הקברים המוכרים ביותר בבית העלמין בכנרת, וכשמביטים במצבה המאוד ייחודית הזו, אפשר להבין למה:

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

כלים שלובים – תמצית מורשתו של יגאל אלון

יצחק בן אהרון:

אין יגאל ששייך לפרק מסוים כמו הצבא, אין יגאל ששייך לפרק אחר, כמו איש קיבוץ, ואין יגאל ששייך לפרק של מדינאי. יגאל הוא תשלובת של כל אלה, גדוש ערכים, חלומות, יומרות ואמביציות. הוא כלל במנהיגותו, כבר מנעוריו, את כל מה שהדור ההוא יכול היה לעצב לעצמו. זו לא היתה אישיות במחלוקת, סכיזופרנית, עשויה תאים-תאים, משבצות-משבצות, אלא דווקא דמות מאוד אחידה ושלמה, על כל המרכיבים של צו התקופה.

לפני כשבועיים נזכרתי באופן די מקרי בפרוייקט קטן שהשלמתי עד לרמת הלחיצה על "פרסם" שהתעכבה מעט ואז פרח מזכרוני לחלוטין. אבל לזכרון יש דרכים משלו, ולכן בלי תאריך זכרון ספציפי, אני שמח להוסיף למדור "פרקי אבות" של עמדת תצפית תמצית ממורשתו של יגאל אלון.

כל התכנים שמופיעים בתמצית זו מבוססים על אסופה שיצר המורה והחבר אמנון ארבל, מי שהיה רכז ההדרכה של בית יגאל אלון. אני עשיתי רק את הפלטפורמה הדיגיטלית המארחת. התכנים מחולקים לשני תחומים עיקריים:

קווים לדמותו ואידיאולוגיה. בכל נושא מופיעה פסקת מבוא קצרה, ואחריה ציטוטים מדבריו של אלון או מדבריהם של אנשים שכתבו אודותיו.

דמותו של אלון היא לטעמי דמות מופת בהיסטוריה של התנועה הציונית, של תנועת העבודה ושל מדינת ישראל. באסופה זו נכללה התמצית שבתמצית, והקורא המתעניין מוזמן להעמיק את היכרותו עם דמותו של אלון בעזרת קריאה בספריו, שהבולטים בהם הם "בית אבי" האוטוביוגרפי, "מסך של חול" העוסק בנושאי הביטחון, ו"כלים שלובים" ו"מוקדים" המציגים אסופות מאמרים בנושאים שונים.

בנוסף, נכתבו על אלון שתי ביוגרפיות רחבות יריעה:

"אביב חלדו" שכתבה אניטה שפירא, העוסקת בתקופת חייו המוקדמת של אלון, עד לסיום שירותו הצבאי בשנת 1949.

"יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1980-1949" שכתב אודי מנור, העוסקת בתקופת חייו המאוחרת של יגאל אלון, מ-1949 ועד מותו, בה פעל רבות בזירה הפוליטית במדינת ישראל.

אל אסופת הכתבים

***

ובכל זאת נסיבות חגיגיות:

הרשומה הזו היא הרשומה ה-500 בעמדת תצפית. המספר כולל 55 רשומות של מדור פרשת השבוע שהועברו מהבלוג הקודם שלי, ולא כולל מאות רשומות של פרקי אבות (כלומר, טקסטים שעשיתי להם דיגיטציה וקיטלוג אבל לא כתבתי בעצמי) בחלקים השונים של המדור.

לחיי הרשומות שבדרך!

טעימות מתוכנית הייצוב – מי ישלם את המחיר?

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, השניה מבין השלוש, תעסוק בויכוח בנוגע לשאלה מי "ישלם את המחיר" על יישום התוכנית. להמשיך לקרוא

לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.

יומן הרצל

דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי

להמשיך לקרוא

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה. למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל. רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השבע עשרה. מחברת זו נפתחת בנסיעה של הרצל אל רוסיה, שם פגש את שר הפנים פון פלבה, את שר הכספים ואת מנהל המחלקה האסייתית במשרד החוץ. הרצל קיבל מפון פלבה מסמך תמיכה בתנועה הציונית, ומשם נסע בחזרה תוך שהוא עוצר בוילנה, בה פגש בגילויי תמיכה המונית מצד יהודי העיר. זמן קצר אחר כך התכנס הקונגרס השישי, בו התנהל "פולמוס אוגנדה". לאחר הקונגרס המשיך הרצל במאמציו הדיפלומטיים, לא על מנת לממש את ההצעה הבריטית בנוגע למזרח אפריקה (בה הישג דיפלומטי ולא הצעה ממשית), אלא על מנת לארוג מערך בינלאומי, הנשען על גרמניה, רוסיה ובריטניה, שיעודד את הסולטן העות'מני להסכם להצעת התנועה הציונית בנוגע להתיישבות בארץ-ישראל. הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות. את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן. מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם! בימים הקרובים אמשיך בהעלאת הקעים הנבחרים ממחברת היומן השמונה עשרה, המחברת האחרונה.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השש עשרה.

מחברת זו נפתחת עם ההכרה של הרצל בהתרחקות אפשרות ההגשמה הציונית עם כשלון תוכנית ההתיישבות בסיני, הכרה המביאה אותו לרכוש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר אביו. הרצל המשיך במאמציון הדיפלומטיים במספר ערוצים מקבילים: המשך המגעים עם משרד החוץ הבריטי בנוגע לטריטוריות חלופיות, על מנת להשיג הכרה בריטית בצורך של התנועה הלאומית היהודית במדינה. גישושי מחשבה ראשוניים בנוגע להשגת טריטוריה פורטוגלית באפריקה, והחלפתה עם הבריטים תמורת חצי האי סיני וקפריסין. ניסיון לחידוש הקשרים עם הצמרת העות'מנית באיסטנבול, וניסיון ליצור קשרים עם ממשלת הצאר הרוסי. הרצל הצליח להתקבל לראיון עם שר הפנים פון פלוה, ועם נסיעתו הפסיק את הכתיבה במחברת ופתח מחברת חדשה.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עם ההתקרבות לסיום הפרויקט ולתאריך שייעדתי לסיומו (כ' בתמוז, יום הפטירה של הרצל שיחול השנה ב־7 ביולי), אני מחפש רעיונות לדרך ראויה לציין את השלמת הפרוייקט ולהגביר את החשיפה לתכניו. אשמח לרעיונות.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן החמש עשרה.

בתקופה של מחברת זאת יוצא הרצל למצרים על מנת לנהל מו"מ מול בעלי ההשפעה הבריטיים, במטרה להשיג צ'רטר להתיישבות בחצי האי סיני. לאחר שהוא חוזר לוינה המו"מ נצשך באמצעות הקולונל גולדסמית, שעמד בראש משלחת החקר הציונית שבחנה את אפשרויות ההתיישבות. המחברת מסתיימת בכשלון המו"מ, על בסיס סירובה של ממשלת מצרים להסכים למתן צ'רטר, על בסיס הערכה שההתיישבות תזדקק לכמות מים גדולה בהרבה מהערכת הציונים.

במבט לאחור, ייתכן שהדבר החשוב שיצא מביקורו של הרצל במצרים הוא ההבחנה המבריקה הזו בנוגע לתפקיד הכפול של האימפריאליזם הבריטי: פיתוח המושבות, שמכשיר את הדור המקומי שימרוד בבריטים ויתנער משלטונם.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השש עשרה. חזק חזק ונתחזק.

נ.ב.

בתקופה האחרונה לא התפנתי לפרסם רשומות נוספות מעבר לעבודה על היומן, דבר הנובע הן מהניסיון להצליח לסיים את פרוייקט יומני הרצל במועד המיועד (ערב כ' בתמוז הקרוב), והן בגלל עומס חריג על הזמן הפנוי שלי, רובו מסיבות טובות. בכל מקרה, אני מקווה שאצליח לכתוב ולפרסם בימים הקרובים 2-3 רשמות שהרעיונות להן כבר די "מבושלים".

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן הארבע עשרה.

בחודשיים הכלולים במחברת זו יוצאת משלחת החקר הציונית אל חצי-האי סיני, ובמקביל יוצא ליאופולד גרינברג לקהיר כבא כוח התנועה הציונית, כדי לנהל מו"מ על צ'רטר מול הממשלה המצרית. גרינברג חוזר מוקדם מהצפוי, אך לא עם צ'רטר אלא עם מכתב תמיכה מוגבל מטעם שר החוץ המצרי. בעקבות כך איבד הרצל אמון בגרינברג, והחליט לנסוע בעצמו למצרים, כדי להמשיך את המשא-ומתן. עם יציאתו לדרך מסתיימת המחברת.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן החמש עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השלוש עשרה. מחברת קצרה זו עוסקת במגעיו הישירים הראשונים של הרצל עם הצמרת הפוליטית של בריטניה. הרצל פוגש את שר המושבות צ'מברלין, שמארגן עבורו פגישה עם הלורד לנסדאון, שר החוץ. את לנסדאון מצליח הרצל לרתום לקידום הרעיון של התיישבות יהודית בחצי האי סיני, והמחברת מסתיימת בהכנות ליציאת משלחת חקר ציונית, שאמורה לבחון מקרוב את תנאי ההתיישבות במקום ואת צרכיה, כהכנה לקבלת צ'רטר. בנוסף, נשלמת במהלך מחברת זו הדפסת הרומן "תל-אביב" (אלטנוילנד), והרצל שולח את עותקיו אל אנשי הקשר שלו בפוליטיקה העולמית.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן הארבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השתים עשרה. מחברת קצרה זו עוסקת בביקור נוסף של הרצל באיסטנבול, לשם נקרא שוב למשא-ומתן על מהלך לאיחוד החוב הלאומי של האימפריה העות'מנית, תמורתו ביקש צ'רטר לחברת התיישבות יהודית שתוכל ליישב יהודים בארם-נהריים ובארץ-ישראל. כחלק מהמו"מ דאג הרצל לרמוז שאם יסרבו העות'מנים, תגרום מצוקת היהודים לכך שלא יוכלו להמתין, והם יפנו לפתרון באפריקה בחסות בריטית. בסופו של דבר נדחתה הצעתו של הרצל והוא שב לאוסטריה, ומנהל התכתבות עם הלורד רוטשילד, המסרב לסייע לו בתמיכה  בציונות כחיזוק למגעים שרצה הרצל לנהל עם ממשלת בריטניה.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השלוש עשרה. חזק חזק ונתחזק.