עד שנתו הארבעים: אוטודידקטיות והשכלה

לאחרונה השלמתי את שנתי ה-39 (למניינם, בעברי יש לי עוד כמה ימים). אני לא חושב שאני במשבר גיל ה-40, אבל עולות לי כל מיני מחשבות על עצמי ועל המציאות, ואולי זו הזדמנות טובה לכמה רשומות שיהיו סוג של סיכום והתרשמות, ובעלות גוון אישי יותר. מן הסתם, היבטים מסויימים של רשומות שונות בסדרה יהדהדו אלה את אלה, גם אם לא יהיה ביניהן קישור ישיר. אז זו תהיה הראשונה, והיא תעסוק בהיבטים של השכלה ואוטודידקטיות. 

בדף האודות של עמדת תצפית (ובמקור זה הגיע מדפי פרופיל שלי במקומות אחרים), ניסחתי את ההיבט הזה כך:

"סיימתי תוכנית לימודים לתואר ראשון ותעודת הוראה בהיסטוריה וחינוך בלתי פורמלי ועוד כמה דברים בבית מדרש "רכסים" במכללת בית ברל, ותואר שני מחקרי בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה. לומד הרבה גם (ואולי בעיקר) באוניברסיטה האוטודידקטית. מנסה להבין את העיקר החשוב על כמה שיותר דברים, ואיך הם מתחברים בינהם."

ספריית העיון הביתית שלי. בתמונה: מדפי הציונות, ארץ-ישראל, ביטחון ויחסי ציונים-ערבים, ספרות מלחמה, סוציאליזם וחברה, זהות יהודית. בחלקים שלא בתמונה: שירה, פרוזה עברית ומתורגמת, ספרי מסעות ומדע פופלרי.

להמשיך לקרוא

האמת, חלק מאמת, וגם דברים שאינם אמת

רשומה שעוסקת בקושי המטריד שבאיתור האמת, הגם שאינה מוותרת על החתירה לגילויה של האמת. אני רוצה לציין שאני מתנגד באופן נחרץ לתפישה לפיה "אין אמת אובייקטיבית" או "אין אמת אחת", ומי שיבין דבר זה מתוך הרשומה לא הבין בה דבר. ובכל זאת, על הקושי להגיע אל האמת. 

להמשיך לקרוא