המשך הארוך: בעיית היסוד חוזרת לסדר היום

לפני מעט יותר מחודש כתבתי כאן רשומה ארוכה שמציעה ניתוח של המצב הנוכחי מתוך פרספקטיבה של המגמות הפוליטיות המרכזיות בעשורים האחרונים. הגדרתי שם את המכנה המשותף של  הקואליציה הנוכחית כ:

"ניכור לתפישות היסוד של מדינת לאום מודרנית, על שלטון החוק והשוויון בפני החוק, הכלליות והסולידריות שלה; פירוק כליה הממשיים וחברת האזרחים שעליה היא מבוססת, והחלפתה בתפישות מגזריות־שבטיות דתיות וקפיטליסטיות. כלומר, פעולה אנטי־לאומית, של קואליציה שהמכנה המשותף לה הוא ההתנגדות לזרם המרכזי של הציונות: התנגדות חרדית, משיחית, קפיטליסטית או סתם רוויזיוניסטית."  

ברשומה הזו אני רוצה לפתח את מה שהעלתי כנקודה בסיום, בנוגע לצורך, במשך הארוך 

להבין איך מקדמים ובקידום בפועל של מהלכים שיעצבו מחדש את תשתיות החברה הישראלית, באופן שבונה מחדש את התשתיות החברתיות והארגוניות של השמאל הציוני, ובמקביל מחליש ומפרק את התשתיות החברתיות והארגוניות שעליהן נשען הכוח של הימין הלא־ציוני

מכיוון שהדברים התארכו, פיצלתי את הרשומה לשתיים וזה החלק הראשון, שיפתח את ההמשגה. 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: השקפת עולם באוצר ואתגרים מוניציפליים של בדואים

אחרי עיסוק מתמשך (שצפוי להמשך בקרוב) בהיסטוריה, הגיע הזמן לפנות זמן לקצת אקטואליה. שתי כתבות ששוה לקרוא, שמעלות היבטים מעניינים לגבי תפישת המגזר הציבורי במשרד האוצר, ולגבי האתגרים של החברה הבדואית בנגב.

להמשיך לקרוא

שמאל, ימין ופוליטיקה בחברת המון

האם השמאל והימין נבדלים זה מזה במטרות או בדרך אליהן? מה קורה כאשר אחד הצדדים  מאמץ את דרכי הפעולה של הצד השני? ולמה אני נוטה לכנות אישים וגופים בפוליטיקה הישראלית כ"שמאל" במרכאות?

קווי מחשבה סכמטיים בנושא. 

Image result for left right

להמשיך לקרוא

ענייני הבדואים בנגב – עדכון לא טרי

בסוף שנת 2013 ראש הממשלה (גם אז זה היה) נתניהו בלם את החקיקה שנועדה לקדם את "מתווה פראוור" להסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב באמצעות התמודדות עם תביעות הבעלות על הקרקע (בגדול – ויתור על תביעות תמורת פיצויים). בינתיים, גם בלי פתרון מלא להסדרה, הבדואים ממשיכים לגור בנגב (ועם השנים האוכלוסיה הולכת וגדלה כמובן), והמדינה ממשיכה לעסוק בנסיונות להסדיר את ההתיישבות הזו, באמצעות גוף שנקרא "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". לפני מעט יותר מחודש התפרסמה כתבה ב-ynet על המהלכים האחרונים והצפויים של הרשות.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אדריכלות לקהילות משתנות – הבדואים בנגב

איך עושים אדריכלות לקהילה מסורתית שחיה בתוך חברה מודרנית? ובמה האדריכלות הזו צריכה להתחשב יותר: בגורמים המסורתיים, או בפוטנציאל לשינוי ומודרניזציה?

על אדריכלות חדשה ביישובים הבדואים בנגב. להמשיך לקרוא

האל שלי ואני…

גרסה מורחבת ומבוארת לתשובה שהתבקשתי לכתוב בסיכום סדרה בלימודים לשאלה

מה יכולה להיות משמעותו של אלוהים עבור האדם המודרני/הפוסט-מודרני?

 

האדם המודרני הרג את אלוהים לא מזמן (בקנה מידה היסטורי), ומאז תועה בעולם בהיעדרו.

היהדות דווקא מתורגלת היטב לתפקד בלעדיו. 1945 שנים, לפי מייסדי היהדות, כבר חלפו מאז שחרב ביתו, והוא פנה לדבר אל השוטים, אבל לא אלינו. גם כאשר הוא מתקשר להמשיך לקרוא

אחרי הסערה – קומץ הערות בנוגע לסוגיית הבדואים בנגב

שבוע אחרי הרעש הגדול בעקבות ההפגנות, ואחרי שקראתי, בנוסף לדו"ח ועדת גולדברג גם את הצעת "הצד השני", תוכנית האב להכרה בכפרים הלא מוכרים שכתבו "במקום" והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב (וגם את המסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת), אני מרגיש בשל לכתוב עוד כמה תובנות לגבי העניין. הן מתקשרות לדברים שכתבתי בעבר בנושא כאן וכאן. לאחר שהשקעתי זמן משמעותי בלימוד הנושא וגיבשתי עמדה, אני לא רואה הרבה טעם בדיון מול פרשנויות אחרות של המציאות. אם מישהו חושב שלא הבנתי משהו מהעובדות ורואה צורך לתקן אותי, הוא מוזמן.

להמשיך לקרוא

האמת, חלק מאמת, וגם דברים שאינם אמת

רשומה שעוסקת בקושי המטריד שבאיתור האמת, הגם שאינה מוותרת על החתירה לגילויה של האמת. אני רוצה לציין שאני מתנגד באופן נחרץ לתפישה לפיה "אין אמת אובייקטיבית" או "אין אמת אחת", ומי שיבין דבר זה מתוך הרשומה לא הבין בה דבר. ובכל זאת, על הקושי להגיע אל האמת. 

להמשיך לקרוא

הבט סביב – חורה ושאר בדואים

רשומה בעקבות ראיון מעניין במיוחד עם מוחמד אלנבארי, ראש מועצת חורה, על דברים שאפשר לעשות לטובת הבדואים בנגב כשמישהו רוצה. כלומר כשגם מישהו מהם רוצה.

להמשיך לקרוא

תמצית הניכור הנפלאה – מבלי להפריע לנתן אלתרמן

ניסיון לפרש מדוע שירו הנפלא של נתן אלתרמן "מבלי להפריע" מייצג את תמצית הניכור (במקרה הספציפי: יחסי הסחורות שבין בני האדם) בחיי העיר המודרנית, בהתאם לעיקרון שהציג עמוס עוז בדבריו "באור התכלת העזה": להמשיך לקרוא