מזרח תיכון (לא באמת) חדש

התעוררנו הבוקר לדיווחים על הריגתו של הגנרל קאסם סולימני, אללה ירחמו, מפקד כוחות קודס של משמרות המהפכה של איראן. העניין הזה תפש את רובנו די בהפתעה, ומן הסתם מעלה הרבה שאלות על הצפוי. נסיון זהיר להתייחס לעניין.

להמשיך לקרוא

עזה בין החמאס לג'יהאד האסלאמי

הטילים עדיין עפים באוויר, וכנראה ימשיכו לעוף לפחות עוד כמה שעות, ואולי זו בדיוק הזמן להבחנה חשובה:

ברצועת עזה פועלים שני ארגונים צבאיים חשובים: החמאס, שהוא גם השליט האזרחי ברצועה, והג'יהאד האסלאמי. הם נבדלים בהיבט חשוב מאוד:

החמאס תמרן לאורך השנים ועדיין מתמרן בין פטרונים שונים, בעיקר בציר שבין איראן לאחים המוסלמים (טורקיה, קטאר וממשל מורסי במצרים). בשנים האחרונות יחסיו עם הציר האיראני התערערו בגלל סרובו לתמוך במשטר אסד בסוריה לאורך מלחמת האזרחים (מה שהביא לסילוק הנהגתו מדמשק).

הג'יהאד האסלאמי, לעומתו, הוא נאמן איראני מובהק. ומשמש למעשה כזרוע פרוקסי אירנית, שכמו החיזבאללה מעבירה את רוב השנים האחרונות בשמירה על השקט (בהקשר הישראלי) והמתנה ליום פקודה.

והנה עוד הבחנה חשובה:

בשנים האחרונות החמאס מנהל מגעים עקיפים ואיטיים עם ממשלת נתניהו במטרה לייצב את שלטונו, ולמעשה להגיע להסדרה מול ישראל, שתבסס את שלטונו ברצועת עזה. העימותים על הגדר הם כלי תקשורת שלו (ואולי העיקרי) מול ישראל, וניכר ששליטתו ברמת האלימות שלהם היתה טובה מאוד.

לעומת זאת, הג'יהאד האסלאמי אחראי כנראה לרוב אירועי ירי הרקטות בתקופה האחרונה, במטרה להקשות על התהליך הזה.

ועכשיו מקרה מבחן מעניין שנקבל עליו תשובה בימים הקרובים – ישראל חיסלה בכיר בג'יהאד האסלאמי. החיסול הזה יכול להתפרש גם כנסיון לתקוע "טריז" ברור בינו לבין החמאס, והמבחן הוא תגובת החמאס. האם החמאס יגרר למעורבות בסבב הזה ויתייצב לצד הגי'האד האסלאמי, בניגוד למגמת ההסדרה מול ישראל, או שהוא יביט מהצד כיצד הג'יהאד האסלאמי מתכתש עם ישראל (בעיתוי שהיא בחרה) וסופג מכות, באופן שדווקא יקל עליו להמשיך במגמת ההסדרה.

אני מעריך שההודעה הישראלית לפיה לא מדובר בחזרה למדיניות הסיכולים אלא בחיסול של "פצצה מתקתקת" נועדה לאוזני החמאס, במטרה להקל עליו להימנע מהצטרפות לתגובה. גם הגורמים שלקחו אחריות על הירי כלפי ישראל עד כה (10:00) הם גורמים שוליים – ביטוי לזהירות מעימות חזיתי מוצהר מדי. התגובה הישירה של הג'יהאד האסלאמי צפוי כנראה בהמשך.

עדכון מההודעה של הרמטכ"ל וראש השב"כ (12:40) –

הרמטכ"ל:
"הוא האיש שאחראי למרבית הפיגועים שיצאו מהרצועה במהלך השנה האחרונה וגם לפני כן. […] הוא האיש שבמידה רבה ערער את הביטחון והיציבות בדרום הארץ – ובמיוחד בעוטף עזה. הוא האיש שפעל בכל דרך לחבל בניסיונות להרגעה מול חמאס"
ראש השב"כ: הוא לא מקבל את ההסדרה עם חמאס…

נחיה ונראה

המלצות קריאה ותזכורות – סוריה, טורקיה, ירושלים ומלחמת יום כיפור

כמה תזכורות והמלצות קריאה בעקבות פרסומים מעניינים מהיומיים האחרונים, שעוסקים בהתפתחות האחרונה בצפון סוריה, במשרד החוץ והמעורבות הטורקית בירושלים, ובפרסומים החדשים מתוך הצמרת הצבאית במלחמת יום הכיפורים. להמשיך לקרוא

מאמרו של ברק ותגובתו של פרופ' מנור

אהוד ברק פרסם בשבוע שעבר מאמר מדיני קצר ב"הארץ", ועוד לפני שהספקתי להגיד ברצינות למה הוא מצא חן בעיני, מורי וחברי אודי מנור פרסם כ-4,000 מילים בנושא שקוטלות את המאמר מקצה ועד קצה. החבר מנור משתייך לקבוצה מצומצמת של אנשים שאני נזהר מלחלוק עליהם כי בד"כ הם צודקים, אבל הפעם אני חושב שלא (או לפחות לא בהכל), ואנסה להסביר זאת.

מכיוון שאני די פסימי לגבי הסיכויים של ברק להגיע לשוב לעמדת השפעה ממשית בתקופה הקרובה, אני חושב שזו עלולה להשאר מחלוקת תיאורטית, לשם שמים, אבל אלו המחלוקות הטובות, שמהן לומדים.

להמשיך לקרוא

עזה במבט רחב

אחרי עוד "סבב" לחימה ושיגורים קצר, במקביל לשיחות על הסדרה ארוכת טווח, חשבתי לכתוב משהו שמסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר (ובנקודות). 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: פלסטינים בעזה, פלסטינים בגדה, ערבים באזור ונוכלים בבנק הפועלים

ארבעה דברים שהצטברו אצלי בימים האחרונים ונראו לי שמצדיקים תשומת לב: משהו מועיל שמצאתי באתר הירוד של "העוקץ", משהו ירוד שמצאתי באתר של "הארץ", טורים מעניינים של כותבים ערבים שמצאתי ב"ממר"י", ועדות מדה-מרקר על כך שבבנק הפועלים (עוד פעם) מתנהגים כמו נוכלים.

להמשיך לקרוא

הבט סביב – סוריה, סיני וחידלון התקשורת הישראלית

על כמה עניינים מעניינים שקרו וקורים בשכונתנו הפרועה, על עליבות הסיקור התקשורתי והמלצה לערוצי מידע חלופיים. 

להמשיך לקרוא

להתעורר לבוקר סוער – מתישהו תהיה מלחמה בצפון

בשבתות שאני לא מטייל אני לא נוהג לקום מוקדם, אז כשאני התעוררתי רוב פרטי התקרית הבטחונית היו כבר בני כמה שעות, והפיד שלי כבר החל להתמלא בקריאות להתגייס למניעת מלחמת שלום נתניהו. אז אני מבקש לנסות לשים את הדברים בהקשרים הרלוונטיים: האזורי, ההיסטורי, הביטחוני, ואולי, בסוף-בסוף, הפוליטי. 

להמשיך לקרוא

צבא-עם או שלב בקריירה

כתבה שהתפרסמה ב-ynet מציגה היבט אחד מרבים של ההתמודדות של צה"ל עם שינויים באופיה של החברה הישראלית שמסביבו.

הכתבה מציגה פרקטיקה שעל פניו היא שערורייתית – מכונים אזרחיים, כלומר, חברות מסחריות פרטיות למטרות רווח, מוכרות קורסים טכנולוגיים לצעירים וצעירות, תוך הבטחה (בעיקר לגבי הבנות) שהשלמת הקורס תבטיח להם שיבוץ בתפקידים או יחידות ספציפיים בצה"ל. אם החברות האלה מפעילות קשרים במערך המיון של צה"ל, הרי שמדובר בעבריינות בוטה. אבל גם אם נקבל את ההכחשות מכל הכיוונים, ונניח שתהליך המיון מתבצע על סמך כישורי המועמדים לשירות ללא הפעלת קשרים מצד החברות, המציאות הזו היא עוד גילוי בעייתי בנוגע למקומו של הצבא בחברה הישראלית.

להמשיך לקרוא

דברים שאפשר לפרסם ב"העוקץ"

לפייסבוק יש מדיניות פרסום שמנסה להפנות אלי דברים שיעניינו אותי. זה לא תמיד עובד כמו שצריך, ולראיה הם מפנים אלי תכנים ממומנים של "אחים וקיימים". מצד שני, אולי זו אשמתי, בתור מי שקורא לפעמים אפילו מאמרים ב"מידה" שלא נכתבו על ידי יגיל הנקין. בכל מקרה, הפעם הוא הפנה אלי תוכן ממומן מאתר "העוקץ", שגם הוא מפרסם בעיקר דברים שאני רחוק מלהסכים איתם, אבל לפעמים מועיל לראות אפילו מה יכול לקבל שם במה. 

במקרה הזה, מדובר במאמר שכתב עבד אבו שחאדה, פעיל בל"ד וסטודנט באוניברסיטה העברית. אז מה אומר שחאדה, בעקבות הצהרת טראמפ בנוגע לרעיון שירושלים היא אכן בירת ישראל ושגבולות הקבע שלה ייקבעו בעתיד במו"מ? הוא אומר כך [כל ההדגשות כאן ובהמשך שלי]:

עצם ההכרה ביישות הציונית כמדינה לגיטימית בתוך הקו הירוקההכרה בכך שמדינות העולם (כולל מדינות ערביות ומוסלמיות) מקיימות עמה יחסים דיפלומטיים ומאמצות את הרעיון שארה"ב היא גוף בינלאומי לגיטימי שיכול להכשיר את הכיבוש ותוך כדי כך מתעלמות מהפשעים היומיומיים שהכיבוש מבצע בעם הפלסטיני. כלומר, תוצאותיו של אותו שיח פוליטי שמתקיים ברגעים אלה הוא בהכרח הפסד לעם הפלסטיני ובהכרח ניצחון ליישות הכובשת;

להמשיך לקרוא