ברירת האין ברירה – מדרש שיר למאיר אריאל

לפני כמה חודשים התבקשתי לכתוב מדרש שיר לאחד משיריו של מאיר אריאל לאירוע שלבסוף לא התקיים. כשניגשתי לכתוב, עברתי על ספר השירים, והגעתי לאחד הפחות מוכרים מהם. הנה הוא לפניכם. 

אין ברירה – אין דבר כזה / מאיר אריאל

 

נמאס לי לשמוע אותך אומר אין ברירה
ואני מקווה שתגמל מזה במהרה

 

כי אם אין ברירה – על מה מתלבטים
ואם לא היתה ברירה – על מה מתחרטים
אתה מעדיף, מבכר, בוחר
זה כל החופש שיש, אין אחר
אז אל תזלזל בו ואל תיתמם
אמור שהעדפת לא להתקומם –

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

השיר החשוב של התקופה – ו' – המכתב של רבקה לנעמי

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס.

הגיבורות בשיר הבא הן סבתו ואמו של הורוביץ: רבקה ספיר ונעמי שמר.

להמשיך לקרוא

כתם הפרי, כשל השוק וכאב הלב

אחת הבעיות הקשות של התיאוריה הכלכלית הקלאסית והניאו-ליברלית היא שהיא רואה את הכל במונחי סחורה. הבעיה היא שבניגוד לסחורה המופשטת, שמיוצרת לפי תכנון ויכולה להמתין על המדף במחסן ולעבור מיד ליד עד שיגיע הזמן למכור אותה לצרכן, יש סחורות שחייבים למכור בזמן מוגבל. ומכאן מגיע כשל השוק וכאב הלב של החקלאים.

להמשיך לקרוא