כמה הערות שמחכות אצלי כבר הרבה זמן לשבירת מחסום הפרודוקטיביות. בתקווה שאחרי הרשומה הזו, אצליח להביא את עצמי לכתוב עוד כמה רשומות שהרעיונות עבורן מחכים אצלי כבר איזה זמן.
באופן כללי, אני מודה שהשיח הציבורי בישראל מדכא (אותי). ככלל, אני מתרשם שככל שנושא כלשהו מגיע לשיח ציבורי בישראל, אפשר לסמוך על כך שהדיון יהיה – במידה לא מועטה בעזרת התקשורת – שטחי, מטומטם, לא ענייני ולא עוסק בדברים החשובים. ובכל זאת: להמשיך לקרוא
חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.
מערכת הבחירות הזו מצאה אותי, ולא רק אותי, נטול אנרגיות לעיסוק בעניין. אבל בכל זאת, מחר בחירות ופטור בלא כלום אי אפשר, אז בכל זאת כמה נקודות.
כמה דברים שעלו (או לא עלו) על סדר היום בתקופה האחרונה ואינם קשורים לתאגיד/רשות השידור.
הצעה לניתוח של סעיפי ההסכם שנחתם לפני כמה ימים בין ישראל לטורקיה, שפיצוי המיליונים העקיף למשפחות נפגעי המרמרה הוא אחד הסעיפים הפחות חשובים בו, למרות הפרובוקציה הזועבית התורנית.
מקבץ עניינים מעניינים מהימים האחרונים, כולל דברים גלויי לב ממשרד האוצר, כיוון מעניין להסבר פרשת יעלון-ליברמן, והמקבילה הכלכלית של הודעה אפיפיורית שמקבלת את הטענה שמריה לא היתה בתולה. או לפחות בחלק מהמקרים לא היתה בתולה…
מבזק תזכורות ופרשנות בנוגע למהומה הפוליטית של היום, ברוח הקביעה שאם אין בזה חדש, זה לא פחות חדשות:
עמדת תצפית 