התמורה הגדולה – הסחורות הפיקטיביות

רשומה חמישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). והפעם על אחת מהבחנות המפתח של הספר – הסחורות הפיקטיביות. חלקים מהפרק הזה כבר תורגמו לעברית בעבר, ולכן היה לי קצת מוזר לקרוא אותם בתרגום חדש. 

להמשיך לקרוא

על סדר היום – אוקטובר נובמבר

אסופה של כמה דברים מהתחום הכלכלי-חברתי שהצטברו אצלי ואני חושב שראויים לתשומת לב: "חישוב" יוקר המחיה ומחירי החמאה, (תת) מיסוי הגז, (אי) תקינת הייבוא ו"הפסדי" הדואר.

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – הסחר בימי הביניים

רשומה רביעית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק החמישי סוקר פולני את התהליך הלא ספונטני שבו הפך השוק ממוסד שולי לדפוס מארגן חברתי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – חברה שאינה מבוססת שוק

רשומה שלישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק הרביעי מציג פולני את האבחנה שבחברות הטרום מודרניות, השוק לא היה מוסד מרכזי, והפעילות הכלכלית הוסדרה באמצעות דפוסים ומוסדות חברתיים, שונים באופן יסודי מאלה שביסודה של כלכלת השוק. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – המפתח הוא קצב השינוי

רשומה שניה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק השלישי מציג פולני את אחד הרעיונות המקוריים (לפחות בספקטרום שאני קראתי) והחשובים ביחס למהפכה התעשייתית, וההתקדמות הכלכלית בכלל – הבעיה היא לא בעצם השינוי כמובן, אלא בקצב השינוי. ייתכן השינוי עצמו הוא חיובי. אלא ששינוי מהיר מידי יוצר נזקים גדולים מדי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה: הקשר הכתיבה – הסבר המשבר

רשומה ראשונה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). אפשר לראות ברשומה הקודמת הזו מעין מבוא לסדרה.  גם רעיונות נוצרים, מתגבשים ומתפרסמים בתוך הקשר היסטורי מסויים. במקרים רבים, מעניין לשים לב, ברקע הקריאה, גם להקשר ההיסטורי שבו נכתבו הדברים, מכיוון שכל דבר נוצר בתוך הקשר – כולל ספרים.

להמשיך לקרוא

העולם כשוק, העולם כקזינו

לפעמים אני מתרשם שנקודת המבט של דוברי הליברליזם הכלכלי היא של אנשים שרואים את כל העולם כשוק (שלא לומר קזינו). כלומר, הם רואים את כל העולם מנקודת מבטו של הסוחר בשוק (המשוכלל, כמובן, לא דווקא שוק ממשי). היה נדמה לי שזכרתי גם אמירה דומה של מרקס, אבל לא הצלחתי לאתר אותה.

צילום: KMJ. רשיון CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

על סדר היום: משחקי החמאה

אחרי הרשומה הקודמת שעסקה ברפורמה המוצעת בחקלאות באופן כללי, הרשומה הזו תעסוק בנושא ספציפי. במקום להסתמך רק על התקווה שהכלכלה תפעל בהתאם למודל התיאורטי, יש לנו הזדמנות לבדוק מקרה ספציפי של הסרת מכסים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: רפורמה בחקלאות – ניסויים בחקלאים

כמה התייחסויות והמלצות לקריאה לגבי הרפורמה המוצעת בענף החקלאות, שעיקרה הסרת מכסים ופתיחת השוק הישראלי לייבוא של תוצרת חקלאית. לפתיחה (וגם לאמצע ולסיום), חשוב להגיד ש"חקלאות" זה תחום כלכלי מורכב ומגוון, שכולל בתוכו ענפים שונים משמעותית זה מזה. וכמו תמיד, הנתונים המצרפיים נוטים לתת תמונה מטעה אם לא מפרקים אותם לגורמים שמהם הם מורכבים ומתייחסים לגורמים הממשיים. ובנוסף – הרפורמה כמו שמדברים עליה בשבועות האחרונים היא כנראה עמדת הפתיחה של האוצר, שעוד תשתנה בעקבות לחצים שיפעילו בזירה הפוליטית גם תומכי החקלאים וגם תומכי היבואנים. תומכי השוק החופשי? זה כמו תומכי חדי-קרן. מכיוון שאין חדי קרן, צריך לשאול איזה אינטרס מקדמת התמיכה בחדי-קרן. 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מלחמות התקציב

כבר כמעט שכחנו איך זה מרגיש, אבל בימים האחרונים ובחודשים הקרובים אנחנו שוב בתקופה של דיוני תקציב. וכשעושים דיוני תקציב, עולים נושאים מעשיים לסדר היום, ויש לכולם הזדמנות לכעוס על כל מיני דברים וגורמים, וגם על הפוליטיקאים החביבים עליהם שלא נלחמים מספיק חזק (שהרי על הלא חביבים אין טעם לכעוס, כי אנחנו לא מתאכזבים מהם). 

צילום מסך מסרטון של תאגיד השידור הציבורי

להמשיך לקרוא