אני לא זוכר מערכת בחירות שבה כל כך לא היה ברור לי למי אני הולך להצביע. אני עדיין שוקל להוציא את הפתקים הרלוונטיים ולתת לתצפיתנית-ג'וניור לבחור אחד מביניהם. אבל בכל זאת, אכתוב כאן כמה שיקולים מזוית המבט שלי, שאולי יוליכו בסוף גם לבחירה.
חמש נקודות בעקבות נקודת השיא שהתחוללה הלילה במשבר הפוליטי. אלא אם תתחולל הפתעה כבירה ובשעות הקרובות יצליחו לדחות את המועד המחייב להעברת התקציב, והכנסת (עדיין) לא תתפזר).
מליאת הכנסת. צילום: איציק אדרי, https://creativecommons.org/licenses/by/2.5
א. כולם מדברים על בחירות, אף אחד לא מדבר על התקציב – כלומר, כולם מדברים על אישור תקציב המדינה כי לפי החוק אם הכנסת לא מאשרת תקציב מדינה עד למועד מסויים (המועד עצמו, כמו שלמדנו בתקופה האחרונה, גמיש למדי), היא מתפזרת והולכים לבחירות. זה מה שצפוי לקרות היום (22.12) בחצות, אם לא תתחולל הפתעה גדולה. אלא שמעבר להיותו מכשיר לפיזור הכנסת, תקציב המדינה הוא כלי המדיניות המשמעותי ביותר והסמן המשמעותי ביותר לסדרי העדיפויות של ממשלה בישראל. העיסוק האינטנסיבי בסוגיית אישור התקציב מכסה על היעדר העיסוק בסוגיית תוכן התקציב – כלומר סוגיית המדיניות.
חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.
מערכת הבחירות הזו מצאה אותי, ולא רק אותי, נטול אנרגיות לעיסוק בעניין. אבל בכל זאת, מחר בחירות ופטור בלא כלום אי אפשר, אז בכל זאת כמה נקודות.
עמדת תצפית 