הבט סביב: המאבק (האמיתי) על הריבונות בהר הבית

השיח הישראלי בשבוע האחרון, מאז פתיחת הר הבית מחדש ביום ראשון, במהלך ימי המתיחות של השבוע וגם אחרי שהצטבר מחיר הדמים של יום שישי (שצריך להגיד שחלק ממנו מקרי, בהתחשב במספר נסיונות הפיגועים המסוכלים בפגיעות קלות או ללא פגיעה באופן יום-יומי), התמקד במערכת קבלת ההחלטות של הצד הישראלי. זאת בין השאר מכיוון שהניח כמובן מאליו שהצד האסלאמי יגיב באלימות קשה להתעקשות הישראלית. ההנחה הזו נכונה למדי במימד של בחירת הצד האסלאמי באלימות קשה, אבל היא שמה הרבה יותר מדי משקל על ישראל והיכולת שלה להימנע מכך. השגיאה נובעת להערכתי במיקוד יתר (מובן בחלקו, שגוי ומזיק מאוד בחלקו) בישראל ובקו העימות הבולט בינה לבין הערבים והמוסלמים, תוך התעלמות (במידה רבה מתוך בורות, שנובעת במידה מסויימת מעצלות מחשבתית) מקו התפר הפחות בולט אבל המשמעותי יותר שעובר בין ערבים לערבים (וגם לכמה לא-ערבים) ובין מוסלמים ומוסלמים. רשומה זו תביא נסיון להביט אל קו העימות הזה, שלאורכו מתנהל המאבק האמיתי על הריבונות בהר הבית.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

משחקים באש: פרובוקציה מגנומטרית

נקודת מבט ותרחישים אפשריים לקראת יום שישי מתוח בירושלים.

ביום שישי שעבר הפרה חוליה חמושה של ארבעה ערבים אזרחי ישראל (שלושה אזרחי ישראל בודאות, הרביעי בסבירות כמעט ודאית) את הסטטוס קוו בהר הבית. שלושה מתוכם הגיחו מתוכו, ירו והרגו 2 שוטרים ששמרו על אחד מהשערים ונמלטו בחזרה. להמשיך לקרוא

על סדר היום: מועדון אגף התקציבים ומים בששון

שני נושאים קטנים שמעידים על עניינים גדולים יותר: יוזמה להתארגנות פוליטית בקרב יוצאי אגף התקציבים, והסכם מים ישראלי-ירדני-פלסטיני. מכיוון שאני מתחיל בשלילי, אל תתייאשו בדרך, כדי לא להחמיץ את החדשות המשמחות באמת. 

להמשיך לקרוא

המצע המדיני של עמדת תצפית

בסתיו 2013 היתה אמורה להתכנס ועידה רעיונית של מפלגת העבודה, לחוגי דיון בנושאים שונים שיפתחו תהליך לגיבוש מחודש של מצע המפלגה. אני לקחתי אז את העניין ברצינות, ובקיץ 2013 ניסחתי לקראת הועידה המיועדת מסמך הצעה של קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה. שלחתי אותו לחברי הכנסת של הסיעה, וניסיתי לקדם אותו ולגבש סביבה תמיכה גם בכמה מעגלים נוספים, אבל בסוף הועידה נדחתה לאחרי הבחירות ליו"ר, ומאז לא נודעו עקבותיה.

בכל מקרה, היום נזכרתי בעקבות שאלה שהופנתה אלי שלא פרסמתי אותו, אז הנה הוא כאן עכשיו (עם PDF להורדה למי שרוצה – קווים מנחים למצע מדיני של מפלגת העבודה) – כפי שהתפרסם במקור. לא מצאתי בו היום משהו שהיה חשוב לי לעדכן. תהנו.

להמשיך לקרוא

לשבור את הסטטוס-קוו מול הפלסטינים

ד"ר דן שיפטן – שרבים מחברי לא אוהבים כי הוא כותב דברים לא נחמדים על הערבים שלצידנו ואני מעריך כי גם אם יש מקומות לחלוק עליו, כמה מהדברים החשובים שהוא כותב הם טיעונים רציניים מאוד לטעמי שדורשים התייחסות רצינית יותר גם מצד מי שמתנגד לו – כתב טור דעה קצר ב-ynet שאני חושב ששווה קריאה.

להמשיך לקרוא

הבט סביב: מפנה טורקי?

בזמן שבסוריה הפסקת האש מיושמת כבר יותר מ-24 שעות, עם טענות הדדיות להפרות אבל עדיין ללא קריסה וחזרה מלאה ללחימה (חוץ מהלחימה נגד האיסלמיסטים שלא שותפים להפסקת האש, שבהחלט נמשכת), מה קורה עם הטורקים?

להמשיך לקרוא

על הקפאון

שלושה דברים על המדינה הפלסטנית שלא נראית באופק, ולא דווקא בגלל שיש קפאון מדיני…

להמשיך לקרוא

היה נשקף פתאום מראה המלחמה…

רשומה שהתעכבה לא מעט, אבל זה מה יש. הרשמים שלי בעקבות קריאת קובץ העדויות מהלחימה בעזה שפרסם ארגון "שוברים שתיקה", ועוד הערת שוליים בעניין אחר של עתיד האזור.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: המזרח התיכון וגם האבסורד שבהפרטת המים

מאמר על האביב הערבי עם תיקון קטן, משהו על סוריה, והאבסורד שבניהול משק מים מופרט.

להמשיך לקרוא

הבט סביב: ובכל זאת משהו אופטימי

כשנראה שהמזרח התיכון כולו, מקהיר דרך דמשק ועד לבנון, שוקע במרחץ דמים שבו מוסלמים מכל מיני סוגים הורגים ללא אבחנה מוסלמים (ונוצרים) מכל מיני סוגים אחרים, שתי מדינות שכנות של יהודים ומוסלמים מזרימות מים זו למדבר של זו, ומזכירות שיכול להיות כאן אחרת.

ראשית, שתי אמירות שאמורות להיות בנאליות, ובכל זאת צפויות להפתיע את הקוראים:

א) מים הם משאב בלתי מתכלה. "מחסור" במים לא נובע מחוסר כמותי, אלא מפרק זמן ארוך מדי בין שימושים שונים בהם או מפיזור לא מספיק שלהם. הטבע מחזיר את המים למצב שימושי בקצב שלו, ומפזר אותם לפי תנאי האקלים. בני האדם יודעים לשאוב מים, להוביל אותם בצינורות ותעלות, להתפיל אותם ממלח, ולטהר אותם ממזהמים שספחו במהלך שימושים קודמים. כך הם יכולים ליצור כמות בלתי-מוגבלת כמעט של מים זמינים, בתנאי שישקיעו בכך מספיק אנרגיה. להמשיך לקרוא