עדכון נוסף לגבי חשיפת חומרים בפרשת ילדי תימן וגו'

בחודש מרץ פרסמתי כאן תגובה לנייר עמדה שעסק בחשיפת חומרי ארכיון "שטרם נחשפו" הקשורים (או כביכול קשורים) לפרשת ילדי תימן. כמה ימים מאוחר יותר, פרסמתי כאן שני עדכונים לגבי דוגמאות של חומרים שמחברי נייר העמדה דרשו לחשוף – האחד קבוצת מסמכים שהשגתי והתברר שכבר נחשפו בתיקים אחרים, והשני בנוגע לאי-רישומם מעולם של פרוטוקולים שהם דרשו לחשוף (למרות שהיה ניתן לצפות שידעו על עובדת אי-קיומם). והנה עדכון שלישי, לגבי חשיפת שמות ילדים בתיקי משרד הסעד העוסקים בבית התינוקות של ויצ"ו בצפת. 

להמשיך לקרוא

שני עדכונים לתגובה על נייר העמדה בנושא חשיפת מסמכי ילדי תימן וגו'

ברשומה הקודמת הצגתי את תגובתי המפורטת לנייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) הדורש לחשוף חומרי ארכיון הקשורים בפרשת ילדי תימן שלטענת כותביו טרם נחשפו. בתגובה הראתי כיצד כותבי נייר העמדה מציגים מצג שוא לגבי מדיניות חשיפת החומרים, וכיצד הדוגמאות שהם מונים לחומרים שטרם נחשפו מייצגות חומרים שוליים, חומרים שככל הנראה לא קשורים לפרשה, חומרים שאינם קיימים כלל, וחומרים שכבר נחשפו. 

ברשימה זו אעדכן לגבי שתיים מתוך ששת הדוגמאות שהציגו כותבי נייר העמדה כ"דוגמאות לחומרים חשובים לחקר הפרשה שנותרו בחזקת חסרים/ חסויים/ נעלמים/אבודים, שטרם נחשפו לציבור": מסמכי החקירה בארה"ב שהציג ד"ר דב לויטן בפני הועדה ובפני "המוסד", ופרוטוקולים מדיונים פנימיים של ועדת החקירה הממלכתית. 

להמשיך לקרוא

תגובה לנייר עמדה על חומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן וגו'

לפני כעשרה ימים פורסם נייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) העוסק בחומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן. הטענות שהובאו בנייר העמדה מיוסדות על אדנים רעועים וכוללות גם שגיאות בסיסיות, וכותביו מתקשים להצביע על מידע רלוונטי בעל ערך הנמצא ברשות המדינה ושניתן עדיין לחשוף. זאת גם אם נשים בצד את העובדה שהם התעלמו ממידע אחר הקשור בפרשה שאכן ראוי שייחשף בהקדם (אלא שהוא נוצר על ידי הצד של טועני החטיפה), ושהדורשים לחשוף חומרים נוספים מארכיון המדינה לא השתמשו עד כה בהררי המסמכים שכבר נפתחו, והם נוטים להתעלם מהם ולערער על אמינותם.

לפירוט הביקורת שלי, מוזמנים לקרוא כאן.

להמשיך לקרוא

ושוב "מעברות" – ד"ש מאברהם עובדיה

אחד הכשלים, או אם תרצו, ה"עברות" האתיות היותר חמורות שנעשו בסדרה זוכת הפרסים "מעברות", היתה השימוש ב"עדות" של אברהם עובדיה. לא מזמן גיליתי את מציאותה של עדות ממש של אברהם עובדיה, שמדגישה עד כמה השימוש בדבריו היה בעייתי.

קטע מדבריו של אברהם עובדיה, כפי שהוצג בסדרה "מעברות", בערוץ "כאן" בשנת 2019.

אברהם עובדיה בראיון בשנת 1986, כשנה לאחר פרסום ספרו. הראיון שודר שוב בתאגיד השידור בשנת 2017.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן? הוא ספר גרוע – דוגמא שישית – ציטוט חופשי

כשפורסם ב"השילוח" מאמר הביקורת המלא שלי ושל אבי פיקאר על הספר של שיפריס לפני כחודשיים, חשבתי שסיימתי את העיסוק בספר. אבל אז נשאלתי לפני כמה ימים על מיקומה בספר של איזו אמירה של שיפריס, מה שהזכיר לי איזה עניין עם הציטוט הרלוונטי. אז בדקתי אותו פעם נוספת, והחלטתי שהוא מצדיק פוסט משלו, מכיוון שהוא עוד דוגמא לעומק הבעיות בספר.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – התשובה הארוכה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. בהמשך הצגתי חמשה מקרים נקודתיים שמדגימים אותה (1, 2, 3, 4, 5). עכשיו הגיע הזמן לפרסם את התשובה הארוכה. 

להמשיך לקרוא

דבריו (באמת) הוצאו מהקשרם

מעיין נהרי, פעילת עמר"ם הזכורה לא כל כך לטוב מביקורתה על הטור שלי ומטור התגובה שלי לביקורת פרסמה לפני כמה ימים (30.11.20) פוסט שבו היא מבקרת את יחסה של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את פרשת ילדי תימן למשפחת צורי, שהתלוננו על היעלמות ביתם. הפוסט של נהרי הוא לטעמי מופת להצגת מידע חלקי ולטענה שמתבססת על הוצאת דבר מהקשרו. החלטתי לסקור אותו ולציין את הדברים האלה. 

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמא חמישית – השורות שבמכתב

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים ותפורסם בקרוב. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. אלו היו הדוגמה הראשונה, השניה, השלישית, והרביעית. הדוגמא החמישית עוסקת בטענה שהציג שיפריס, שהופיעה באופן מסתורי במכתב מאוחר של פניית משפחה לועדה, שמשכתב מכתב קודם שבו היא לא הופיעה.   

בעמ' 572 ממשיך שיפריס לעסקות בעדויות לגבי ההנהלה במחנות העולים, ומציג מקרים בהם, לפי העדויות, הנהלת המחנה מסרה הודעת פטירה ומאוחר יותר ביטלה אותה. המקרה הראשון שהוא מציג הוא של שרה שמעון:

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמא רביעית – סטירה בעדויות

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. אלו היו הדוגמה הראשונה, הדוגמה השניה, והדוגמה השלישית. הדוגמא הרביעית עוסקת בסצינת אלימות דרמטית, ובשאלת ביסוסה.  

בחלק הרביעי של ספרו, מקדיש שיפריס מספר עמודים לעדויות בנוגע להתנהלותם של יוסף ושמואל בדיחי, מנהלי מחנות עולים בראש העין, שהיו הקשר המרכזי של העולים עם "הממסד הקולט". שני נציגי הממסד האלה, דרך אגב, כמו רבים ממי שקלטו את העולים מתימן, היו מעולי תימן הותיקים בארץ. בעמ' 572 מביא שיפריס קטע דרמטי מעדותה של זהרה צוברי

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – דוגמה שלישית – סתירה גלויה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. תשובה ארוכה ומפורטת מתגלגלת בצינורות אחרים. בינתיים אני מתכוון לפרסם כמה דוגמאות. הכשל הבסיסי של שיפריס הוא שהוא מתעלם מרוב המידע הזמין למי שחוקר את הפרשה. זו היתה הדוגמה הראשונה. זו היתה הדוגמה השניה. הדוגמה השלישית עוסקת בסתירה בין שתי עדויות של אותה משפחה, ששיפריס היה צריך להיות מודע לה, ובכל זאת הוא בוחר בעדות הנוחה לו ומתעלם מקיומה של השניה. 

להמשיך לקרוא