נתון חשוב מאוד ומדאיג מאוד על (אי) הבטיחות בענף הבניה בישראל, מתוך כתבה שעוסקת בנסיון העקום להתמודד עם התופעה בעזרת הגיון השוק וצמצום המעורבות הממשלתית, במקום באמצעות קביעת מדיניות פשוטה וביצועה.
על סדר היום: תאונות עבודה והביטוח הלאומי
להגיב
תגית: יחסי עבודה
על סדר היום: שכר המורים והלאומיות הפלסטינית
ליאור דטל פרסם כתבה מעניינת ב"דה-מרקר" שהמערכת הצליחה כמובן למסגר בצורה נוראית בכותרת המשנה, אבל בכתבה עצמה יש כמה נתונים חשובים מאוד על שכר המורים, גם אם חלקם לא מקבל הדגשה מספקת.
שני אינטלקטואלים פלסטינים שהיו מעורבים במו"מ מול ישראל מפרסמים בניו-יורקר אזהרה מפני העתיד , שמעידה גם על המצב העגום של הפלסטינים.
מס אי הבטיחות בעבודה
אם הנתון נכון, חישוב זריז מעלה שהמשמעות היא שכל אזרח בישראל נושא בנטל (אפשר לקרוא לזה גם מס) של כ-1764 ש"ח לשנה בגין ליקויי בטיחות בעבודה. הבעיה היא שאת הנטל הזה גורם מספר מצומצם יחסית של מעסיקים, שמניעי הרווח שלהם והיעדר פיקוח ואכיפה מאפשרים להם להתנער מעלות הנזק שהם גורמים ולהטיל אותה על הציבור.
דרך אגב, עבודה עיתונאית בהיקף של כ-15 דקות בגוגל הביאה אותי למסקנה שהנתון לא נכון. להמשיך לקרוא
הצעת חוק ההחברה – טיוטה ראשונה
ניסיון להציע טיוטה ראשונית למהלך שהוא "game changer" אמיתי בתחום הכלכלי-חברתי מצד אחד, ומצד שני להערכתי לא לחלוטין אוטופי. אשמח שהטיוטה הזו תהיה פתח לדיון ולחידוד בנוגע לשיטה ולפרטים. כל זאת תוך מודעות לכך שהבעיה העיקרית שלנו היא לא בלדעת מה לעשות כשנגיע לשלטון, אלא בלהגיע לשם, והבנה שבכל זאת, גם הצעת מדיניות היא חלק מהדרך להגיע לשלטון.
מטרת הצעת החוק היא להתמודד עם בעיית היסוד של החברה הקפיטליסטית-תעשייתית – הניתוק (ומכאן גם הניכור) שבין העובדים השכירים לבין אמצעי העבודה (ההון) – שלא באמצעות ביטול הסדר התעשייתי, אלא באמצעות חיבור מחודש בין העובדים לאמצעי העבודה.
השיטה: יצירה ראשונית והרחבה הדרגתית של בעלות העובדים על אמצעי הייצור במקומות העבודה שלהם, ומתוך כך ביטול הדרגתי של ניצול העובדים השכירים באמצעות שיתופם ברווחים והגברת הדמוקרטיה במקומות עבודה באמצעות שיתופם בקבלת ההחלטות. כל זאת בלא הלאמה או פגיעה חמורה בזכויות הקניין. להמשיך לקרוא
גרימת מוות ברשלנות
אתמול (ראשון) נהרג בתאונת עבודה באתר בניה ברמלה פאיז סלאח, מהכפר ג'דיידה (בגליל). אחרי ויטלי אסף, בן 43 מראשון לציון, ואחמד ביראוי, בן 29 מיטא (הר-חברון), הוא ההרוג השלישי בתאונות עבודה באתרי בניה מאז שהתחילה, לפני בערך שבוע וחצי, שנת 2016. בנוסף נפצע אתמול באופן רציני פועל באתר בניה בנשר, והוא מצטרף לשבעה פועלים לפחות שנפצעו באורח בינוני-קשה בשבוע שעבר. ממשלות ישראל, ברשלנות שקשה לתרץ, נושאת בחלק משמעותי מהאחריות לפגיעות החמורות האלה.
כסף מגז וכסף מחשמל
מתווה הגז שוב חוזר למרכז תשומת הלב, ושלל אינפורמציה ודיס-אינפורמציה מציף שוב את כלי השידור והרשתות החברתיות ומבלבל את כולם. ניסיון להציע הגיון מארגן פשוט יותר לגישה לעניין.
ובהקשר דומה, על חברת החשמל, מחיר הגז והדרך שבה המדינה מעשירה את יצרני החשמל הפרטיים.
בעין העדשה – חודש מאי
יזכור עם ישראל: על הרוגים שקופים ושקופים יותר
לפני קצת יותר משבוע, ב-28 באפריל, (לא) ציינו את יום הזכרון להרוגים בתאונות עבודה. אז קצת על מה שקורה בישראל בעניין, וקצת על למה אנחנו לא יודעים על זה הרבה.
אופק חדש ולא מפתיע: עזה ומשרד החינוך
שלושה עניינים ששווים תשומת לב בתקופה האחרונה, ואף אחד מהם לא קשור להופעה של נתניהו בארה"ב: מה התוכנית של הרש"פ לגבי עזה, מה מצרים עלולה לעשות שם, ומה קרה לשכרם של מורי ישראל.
בעין העדשה: ראש-חודש מאי
צילומים מהפגנת האחד במאי בת"א
–
באותו מאי לא היה דבר. אפילו לא פאר חיצוני, אפילו לא המון רב יהודי, ואפילו לא מביטים הרבה. החנויות היו פתוחות במערב-העיר, המרכבות השתקשקו. בשעה הראשונה נפזר כבר כל ה"עולם" וישובו לבתיהם עיפים וריקנים. […] האורגניזאציות היהודיות, כמובן, הוציאו גזירה לצאת ולהשתתף בתהלוכה, אבל השפעתן היתה כבר לא הא. אותם הדברים: "היום בראשון למאי… היום בראשון למאי…" – אבל על הכל היה כבר איזה קיפאון מכוסה-אבק. יתר על כן: הרושם היה אפילו משום-מה לא של כנסיית פועלים, עובדים, נדכאים בחיצוניותם, אבל יוצרי החיים באמת […]
י.ח. ברנר, ראש-חדש מאי
עמדת תצפית 