העולם כשוק, העולם כקזינו

לפעמים אני מתרשם שנקודת המבט של דוברי הליברליזם הכלכלי היא של אנשים שרואים את כל העולם כשוק (שלא לומר קזינו). כלומר, הם רואים את כל העולם מנקודת מבטו של הסוחר בשוק (המשוכלל, כמובן, לא דווקא שוק ממשי). היה נדמה לי שזכרתי גם אמירה דומה של מרקס, אבל לא הצלחתי לאתר אותה.

צילום: KMJ. רשיון CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

על סדר היום: משחקי החמאה

אחרי הרשומה הקודמת שעסקה ברפורמה המוצעת בחקלאות באופן כללי, הרשומה הזו תעסוק בנושא ספציפי. במקום להסתמך רק על התקווה שהכלכלה תפעל בהתאם למודל התיאורטי, יש לנו הזדמנות לבדוק מקרה ספציפי של הסרת מכסים.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: רפורמה בחקלאות – ניסויים בחקלאים

כמה התייחסויות והמלצות לקריאה לגבי הרפורמה המוצעת בענף החקלאות, שעיקרה הסרת מכסים ופתיחת השוק הישראלי לייבוא של תוצרת חקלאית. לפתיחה (וגם לאמצע ולסיום), חשוב להגיד ש"חקלאות" זה תחום כלכלי מורכב ומגוון, שכולל בתוכו ענפים שונים משמעותית זה מזה. וכמו תמיד, הנתונים המצרפיים נוטים לתת תמונה מטעה אם לא מפרקים אותם לגורמים שמהם הם מורכבים ומתייחסים לגורמים הממשיים. ובנוסף – הרפורמה כמו שמדברים עליה בשבועות האחרונים היא כנראה עמדת הפתיחה של האוצר, שעוד תשתנה בעקבות לחצים שיפעילו בזירה הפוליטית גם תומכי החקלאים וגם תומכי היבואנים. תומכי השוק החופשי? זה כמו תומכי חדי-קרן. מכיוון שאין חדי קרן, צריך לשאול איזה אינטרס מקדמת התמיכה בחדי-קרן. 

להמשיך לקרוא

שוב חלב: הסכם חדש וממצא מעניין על תהליך גדילת הרפתות

לפני חודש הצגתי כאן התבוננות רחבה על ענף ייצור החלב בישראל, והתהליך המרכזי שהוא עובר בעשורים האחרונים: צמצום מספר הרפתות לטובת גדילה של הרפתות שנשארות פעילות. בינתיים נחתם לפני שבוע סיכום בינמשרדי בין משרד החקלאות, משרד האוצר ונציגי ענף החלב בנוגע להתנהלות בשנים הקרובות, וגם הגיע לידי מחקר על השפעות הרפורמות על יעילות הרפתות בישראל.

להמשיך לקרוא

שוב חקלאות, שוב חלב – עדיין קפיטליזציה

בשבועות האחרונים קיבלתי משני כיוונים התעניינות במה קורה בתחום החלב, ומאחד מהם קיבלתי גם קישורים לכמה דברים מעניינים. אז נענתי לבקשה, ואני חוזר עם פוסט נוסף בנושא. בעבר כבר כתבתי כמה פוסטים על החקלאות בישראל, וספציפית על ענף החלב. המידע חדש, אבל המסקנה שלי היא דומה: הסיפור אינו "חיסול החקלאות הישראלית" (זו עלולה להיות תוצאת לוואי, אבל לא סבירה מאוד לטעמי), אלא קפיטליזציה שלה – כלומר מדיניות של מעבר מחקלאות מבוזרת של חקלאים עצמאיים לחקלאות ריכוזית של מספר קטן של חברות גדולות. מה שמרקס קשישא היה קורא "הצבר הון" – וקידום הייבוא על חשבון הייצור המקומי. 

 

נתחיל מהתמונה הכללית. ברשומה מ-2017 פרסמתי את הגרף הבא:

שמציג כיצד לאורך שש עשרה שנים מספר העוסקים בחקלאות נותר כמעט יציב, אלא שמספר העצמאיים מתוכם (שזה בעברית, ככלל, בעלי משקים במושב או חברי קיבוץ שעוסקים בחקלאות) פחת בכ-10,000, לעומת עליה מקבילה במספר השכירים. והנה מצאתי בדו"ח השנתי של משרד החקלאות לסיכום שנת 2018 גרף דומה, עם חלוקה מורכבת יותר של השכירים, אבל חשוב יותר – בטווח שנים ארוך יותר:

אז מה אנחנו רואים? להמשיך לקרוא

על צדק, חלוקה, וצדק חלוקתי

בתקופה האחרונה, בהקשר למריבה על הגישה אל נחל אסי בניר דוד, נתקלתי שוב במושג "צדק חלוקתי". אני עושה כאן נסיון להסביר למה הוא עושה לי "אלרגיה", למרות שהיא לא בהכרח נגרמת מהמשמעות המדוייקת שאליה מתכוונים המשתמשים בו. הקוראים יזכו לכמה מובאות ספרותיות, הגותיות ומוזיקליות במטרה להמחיש את הרעיון שלי.

להמשיך לקרוא

קפטיליזציה בזמן אמת – שוק המריחואנה

ב-ynet התפרסמה כתבה שוסקרת את המצב בתחום גידול המריחואנה בקליפורניה בעקבות הלגליזציה של התחום. הכתבה מספקת הצצה מעניינת בזמן אמת לתהליכי הקפיטליזציה שעוברים על הענף, ואלה מאפשרים תובנות לגבי אופיו של הקפטיליזם עצמו.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: שוב חלב

כרגיל, האוצר ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לקפיטליזציה של שוק החלב, וכרגיל, התקשורת הקלקלית עוטפת את זה בשקרים המוכרים על יוקר המחיה (או כמו שתמר בן יוסף כינתה את זה בצדק – זילות המחייה).

להמשיך לקרוא

על סדר היום: קפיטליזציה של החקלאות, תמחור השירות הקרבי ושודדי האוצר

בעקבות ההתייחסות ברשומה קודמת, כמה נתונים מעניינים על התהליכים שעוברים על החקלאות הישראלית, וגם התייחסות לרעיון לשלם שכר ללוחמי צה"ל, ועוד עדות לכך שאגף התקציבים באוצר הוא אחד הגורמים הכי מרושעים וחצופים בזירה הישראלית.

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אלימות משטרתית, שלמה בן-עמי והפלסטינים, משבר החקלאות וקרן המטבע

כמה דברים מעניינים (באמת, יש כאן כמה פנינים) שנאספו אצלי בתקופה האחרונה ושווים תשומת לב.

להמשיך לקרוא